|
אפעה מגוון
אפעה מגוון (שם מדעי: Echis coloratus) הוא מין של נחש ארסי מסוג אפעה, הנפוץ בישראל, מצרים ובמזרח התיכון. הוא בין שני המינים היחידים של האפעה שהיו ידועים עד סוף שנות ה-70 של המאה ה-20[2], והוא נמנה בין תשעת הנחשים הארסיים בישראל.
תיאור
אורכו של האפעה המגוון נע בין כ-20 ס"מ לצעיר שזה-עתה בקע מהביצה ועד ל-80–83 סנטימטרים (31–33 אינץ') לבוגר. בכך הוא בין מיני האפעה היותר ארוכים, למרות שיש ארוכים ממנו עד 85–87 סנטימטרים[3]. משקלו המרבי הוא כ-180 גרם. צבעו הכללי אפור, אדום, צהוב או חום, עם כתמים בהירים בעלי הילה כהה. לעיתים ישנם פרטים בעלי גוון כחלחל-אפור. סימן ההיכר של המין הוא הלשון הוורודה וצבעיו המגוונים.
האפעה המגוון אינו חופר ומשתמש בנקיקים, באבנים, בסלעים, ובמחילות מוכנות מעדיף לארוב לטרף באזורים קרובים למים אך לא בהכרח[4]. הנקבה מטילה 6 עד 10 ביצים בעלות קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות. הנחשים הצעירים בוקעים אחרי 50 יום. גודל הביצים 36 על 21 מילימטר והמשקל הממוצע 9 גרם. הנקבה מדביקה אותן לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה. הצעירים מגיעים לבגרות לאחר 4 שנים. אורך החיים של האפעה כעשר שנים[5].
תפוצה
האפעה המגוון מצוי בירדן, ישראל, עומאן, ערב הסעודית, מצרים (סיני וממזרח לנילוס), ובתימן באזורים סלעיים עד לגובה של 1,500 מטרים מעל גובה פני הים[3]. בישראל מצוי האפעה באזורי מצוקים בנגב, בבקעת הירדן, במדבר יהודה, ובגלבוע. התפוצה של האפעה במערב הנגב מתרחבת. האפעה בהרי הנגב ובגלבוע הוא חום-אדמדם בעל כתמים בהירים ונראה שהצבעים מותאמים לצבע הקרקע.
שימושים רפואיים בימי הביניים
בימי הביניים השימוש באפעה מגוון לצורכי ריפוי היה ידוע ומקובל. חוקרים ועולי רגל רבים התייחסו בספריהם לתיאורי לכידתו והכנתו לצורך זה. בשרו שימש בעיקר להכנת ה"תריאק" – תרופה לטיפול בהרעלות, בנכישות ובעקיצות, וכן לריפוי מחלות שונות[6][7].
בשנים האחרונות ישנם מחקרים המלמדים שארסו של האפעה גורם להרג תאים סרטניים במעי הגס[8].
לקריאה נוספת
- הבריטניקה החדשה לנוער, הוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד וכתר הוצאה לאור. כרך 2 עמוד 173.
- נחשים ארסיים וארסי נחשים, אלעזר כוכבא, הוצאת טבע הדברים ואוניברסיטת ת"א. עמ' 25, 35, 53, 63-65, 102, 104, 115-117, 120, 131, 136, 151, 159.
- זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת עם עובד, 1986 עמוד267.
- עזריה אלון, החי והצומח של ארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור והחברה להגנת הטבע, 1984. כרך 5 זוחלים, עמוד 152. ISBN 965-05-0072-3
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אפעה מגוון באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Jürg Meier, Julian White, Handbook of clinical toxicology of animal venoms and poisons, CRC Press, 1995, page 451
- ^ 1 2 Jürg Meier, Julian White, Handbook of clinical toxicology of animal venoms and poisons, CRC Press, 1995, page 452
- ^ הלוכד החוקר, אפעה (echis coloratus) -סודות היופי הקטלני של המדבר, באתר מוקד לוכדי נחשים, 2023-10-11
- ^ יהודה פליקס, החי של התנ"ך, סיני תשט"ו, עמוד 105, כותב עד 20 שנה
- ^ זהר עמר, ייצוא התריאק מארץ ישראל ושימושיו בימי הביניים, קורות יב, תשנ"ו- תשנ"ז, עמ' טז- כח
- ^ זהר עמר ואפרים לב, רופאים ותרופות במאות העשירית עד השמונה עשרה, תל אביב, תש"ס, עמ' 127- 128.
- ^ Maha Daghestani, Hana H. Hakami, Zeinab K. Hassan, Gamal Badr, Maysoor H. Amin, Mohannad H. Amin, Ramesa Shafi Bhat, The anti-cancer effect of Echis coloratus and Walterinnesia aegyptia venoms on colon cancer cells, Toxin Reviews 40, 2021-07-03, עמ' 257–266 doi: 10.1080/15569543.2018.1564774
|
|
