אנטיגונה (אנווי)
המחזה אנטיגונה פרי עטו של ז'אן אנוי הוא טרגדיה בהשפעת המיתולוגיה היוונית ומחזה באותו שם (אנטיגונה מאת סוֹפוֹקְלֵס) מהמאה ה-5 לפנה"ס. באנגלית נוהגים להבדיל אותו מקודמו בביטוי המחזה בצורתו הצרפתית המקורית, on-tee-GONE. המחזה נכשל בתחילה, אף ברבות הימים הפך להצלחתו הגדולה ביותר של אנווי. העלילה דומה מאוד לזו שבמחזה המקורי של סופוקלס, למעט שלושה שינויים: נוספה האומנת שמגדלת את הבנות והושמטו פרשת תריסיאס ופרשת חרטתו של קריאון.
ההפקה המקורית
המחזה הועלה לראשונה בפריז בתיאטר דה ל'אטליה, ב-6 בפברואר 1944, במהלך הכיבוש הנאצי, והופק תחת הצנזורה הנאצית. המחזה מציג עמדה דו-משמעית בנוגע לדחיית סמכות (אותה מבטאת אנטיגונה) וקבלתה (אותה מבטא קריאון). ניתן להבחין בבירור בהקבלה לתנועת ההתנגדות הצרפתית.
הצגת הבכורה הבריטית
הצגת הבכורה הבריטית נעשתה על ידי להקת התיאטרון אולד ויק והתקיימה בניו תיאטר, לונדון, ב-10 בפברואר 1949. ההפקה הופקה בידי לורנס אוליבייה (שגילם את תפקיד המקהלה) ושיחקו בה השחקנים הבאים: המקהלה - לורנס אוליבייה, אנטיגונה – ויוויאן לֵי, האומנת – איילין בלדון, איסמנה – מג מקסוול, המון – דן קנינגהאם, קריאון – ג'ורג' רלף, שומר 1 (ג'ונאס) – תומאס היתקוט, שומר 2 (רב-טוראי) – יו סטיוארט, שומר 3 – ג'ורג' קופר, הרץ – טרנס מורגן, הפג' – מייקל רדינגטון, אורידיקה – הלן בק.
עיבודים
השחקנית קתרין קורנל הפיקה וכיכבה בהפקת 1946 של התיאטרון הלאומי בוושינגטון די. סי.. סר סדריק הרדוויק גילם את דמותו של המלך קריאון, בהפקה שיחקו גם ברטה בלמור, וסלי אדי, רות מתסון, ג'ורג' מתיוס, אוליבר קליף, מרלון ברנדו (בתפקיד הרץ) ומייקל היגינס (בתפקיד שומר 3). ההצגה בוימה בידי גאתרי מקלינטיק, בעלה של קתרין קורנל.
אנטיגונה בתיאטרון המקצועי הישראלי
1. "אנטיגונה", תיאטרון הקאמרי, הצגת בכורה: 30 בדצמבר 1946
- יוצרים: תרגום – נתן אלתרמן, בימוי – יוסף מילוא, הצייר – מרסל ינקו[1].
- שחקנים: המקהלה– קרני ברטוב-גוטמן, קריאון – אברהם בן-יוסף, המון – יוסף סוקניק, אנטיגונה – ימימה פטובסקי, איסמנה – חנה סוקניק, האומנת – רוזה ליכטנשטיין, זקיף יונס – נתן כוגן, זקיפי המשמר – חיים פולני ומאיר יוניש, הרץ – א. בן-צבי, הפג' – אסתר מרגלית.
2. "אנטיגונה", תיאטרון החאן, הצגת בכורה: 24 בספטמבר 1997
- יוצרים: תרגום – דורון תבורי, בימוי – גדליה בסר, תפאורה - אבי שכוי, תלבושות - עינת קוש, מוזיקה - עודד זהבי, תאורה - אמיר ברנר.
- שחקנים: אנטיגונה - נעמי פרומוביץ', קריאון - דורון תבורי, עליזה רוזן, המקהלה - בסאם זועמוט, ז'ונאס - אריה צ'רנר, איסמנה - תמרה דיין, ניר רון, יורם יוספסברג, המלכה - קטיה זימבריס. ילדים: איל גביש/תום אוחיון, אלכס ליסון.
3. "אנטיגונה", תיאטרון אנסמבל הרצליה, הצגת בכורה: 8 ביוני 2002
- יוצרים: תרגום – דורון תבורי, בימוי – גדליה בסר, תפאורה - אבי שכוי, מוזיקה – עודד זהבי, תלבושות - עינת ניר, תאורה - עמיר ברנר[2].
- משתתפים: משתתפים: קריאון – יוסף אבו ורדה, אנטיגונה – קלרה ח'ורי, אמנון פישר, השומר - דרור ססובר, גדליה בסר, סלווה נקרה חדד, פלורנס בלוך, נינה קוטלר, עידן אמר, רמי דנון, רונן חיים, חליל יצחק, אורי יבור.
4. "אנטי", תיאטרון גשר, הצגת בכורה: ינואר 2013
- יוצרים: תרגום – רועי חן, בימוי - יבגני אריה, תפאורה ותלבושות – מיכאל קרמנקו, מוזיקה – אבי בנימין, תאורה - איגור קפוסטין[3].
- שחקנים: אנטיגונה – רות רסיוק, קריאון – שמואל וילוז'ני/מיקי לאון, מקהלה - ישראל (סשה) דמידוב, האומנת – ליליאן רות חיילובסקי, היימון – הנרי דוד, איסמנה – קארין סרויה, שומר 1 - שיר שנער, שומר 2 - מיכאל ריבקין, שומר 3 - אלכסנדר טורופובסקי, מזכירת המלך קריאון - בר שדה. פמליית המלך קריאון - ויטלי פוקס, גור קורן, דוד זיסלסון, פאולו אדוארדו מואורה. ילדים: פיליפ דולב, יובל קרוצ'נצקי, עדן גרינברג, אבישי בוקיש. נגנים: כלי הקשה - אורי יניב, טרומבון - יאיר סלוצקי, ירון אוזנה, גיטרה - איליה מיחכיך.
5. "אנטיגונה", תיאטרון בית ליסין, הצגת בכורה: 29 ביולי 2024
- יוצרים: תרגום - רועי חן, בימוי - יאיר שרמן
- שחקנים: קריאון - ששון גבאי, אנטיגונה - ליהי קורנובסקי, יורם טולדנו, קרן צור, תום חגי, ערן שראל, אורה מאירסון, גיא תור, יגאל ויאדר, יגאל רזון.[4][5]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ חיים גמזו, "אנטיגונה"-בתיאטרון הקאמרי, הארץ, 10 בינואר 1947
- ^ ביקורות:
נילי ברקן, בין מי למי הקונפליקט?, באתר גלובס, 7 בנובמבר 2002 מיכאל הנדלזלץ, מישהו צריך לעשות העבודה, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2002
- ^ ביקורות:
יובל בן עמי, עכבר העיר, "אנטי": גשר מתעלה על עצמו בייצור עדינות, באתר הארץ, 4 בפברואר 2013 מיכאל הנדלזלץ, "אנטי", כשלא יכולים אחרת, באתר הארץ, 29 בינואר 2013
- ^ אנטיגונה באתר תיאטרון בית ליסין
- ^ יואב בירנברג, אחרי שנים בברודוויי: ששון גבאי ישוב לשחק בבית ליסין, באתר ynet, 15 באפריל 2024
|
|