את האנדרטה המונומנטלית עיצבו האדריכל קוטינלי טלמו והפסל לאופולדו דה אלמיידה הפורטוגלים, לכבוד תערוכת העולם הפורטוגזי (Exposição do Mundo - Português - תערוכה שהוקדשה למושבות פורטוגל בעולם) שהתקיימה בבלן בין ה-23 ביוני ל-2 בדצמבר 1940.[1]. הרעיון שלה שיקף אידיאליזציה רומנטית של ההיסטוריה הפורטוגלית, שאפיינה את תקופת שלטונו של הרודן סלזר.
המונומט המקורי נבנה מחומרים מתכלים ולכן נבנה מחדש ב-1960 ביציקת בטון, לציון 500 שנים למותו של אנריקה הספן.
תיאור האנדרטה
האנדרטה כוללת מגדל בטון בגובה 52 מטר בו משולבת צורה המזכירה חרטום של ספינה. לאורך החרטום ובשני צדי האנדרטה מוצבים פסליהם של כמה מגדולי האישים הפורטוגזים של התקופה, מגלי ארצות, מדענים, אנשי רוח ומנהיגים, ובראשם אנריקה הספן. עם האישים המונצחים נמנים:
פדרו קברל - נווט ומגלה ארצות הנחשב, בדרך כלל, לאירופאי הראשון שגילה את ברזיל.
פרדיננד מגלן - האירופאי הראשון שהגיע לאיי התבלין שבאינדונזיה בהפלגה מערבה, והראשון שיצא למסע על מנת להקיף את העולם בספינה, וכן האירופאי הראשון שהפליג באוקיינוס השקט, והוא זה שנתן לו את שמו.
בתוך מבנה האנדרטה חלל קטן ובו מוצגת ההיסטוריה של ליסבון. חלקו העליון של המבנה נגיש לציבור באמצעות מעלית ובו נמצאת נקודת תצפית טובה על האזור. על המדרכה בסמוך לאנדרטה הוקם פסיפס ענק בסגנון ריצוף פורטוגזי (calçada) ובו מפת העולם ודרכי הניווט החדשים שגילו הפורטוגלים במרכזה של שושנת רוחות ענקית. הפסיפס ניתן במתנה על ידי ממשלת דרום אפריקה ב-1960.
