השיר הופיע בשנת 1960 בספר "זמר חן", בית הוצאה של איגוד הקומפוזיטורים בשיתוף עם המרכז לתרבות ולחינוך[3].
ב-1978 הלחין שמעון שגיא את השיר לפרק העשירי בתוכנית רגע עם דודלי[4]. שלמה ניצן (דודלי), ציפי מור (רגע) והילדים שרו והמחיזו את השיר. בשנות ה-80 בוצע שוב בלחן זה בתוכנית פרפר נחמד בפרק "לעשות דברים יחד"[5]. דודו זר ועפרה וינגרטן שרו והמחיזו את השיר לאוזה ולשבי, והוצגו גם האיורים של פזית מלר.
במרכז הסיפור גזר ענק ועקשן שנזרע בגינת הירק של סבא אליעזר וסבתא אלישבע. באחד הימים ניסה סבא אליעזר להוציאו מהאדמה, אך הוא לא זז, לא משנה כמה חזק הוא מושך. סבתא אלישבע הגיעה לעזרתו ומשכה גם כן, אך הגזר לא זז. הגיעו בזה אחר זה, הנכדה אביגיל, הב הב הכלבלב, ולקיק החתול ועזרו למשוך והוא עדיין לא זז. רק כאשר הצטרף למשיכה ”עַכְבָּר אָפֹר”, הגזר יצא.
בגרסת הספר, לאחר שהוציאו את הגזר מכינים ממנו תבשיל טעים מסוכר ולימון, וכל השכנים מוזמנים לאכול. רק הכלב, החתול והעכבר לא אוכלים מהתבשיל, כי הם מקבלים דייסה מתוקה משלהם.
מוסר ההשכל
הסיפור עוסק במסר של עזרה לזולת והתנדבות למען האחר. הודות לשיתוף הפעולה של כל הדמויות הם מצליחים להוציא את הגזר הענק מהאדמה. כך המסר עוסק גם בכוחה של הקבוצה, הגדול מכוחו של היחיד, וגם בשיתוף הפעולה בו ניתן להשיג יותר מאשר לבד.
מקור
עלילת "אליעזר והגזר" מבוססת על המעשייה "הלפת הענקית" (ברוסית: Репка), שהופיעה בדפוס לראשונה בשנת 1860 בקובץ "מעשיות רוסיות עממיות" שערך ופרסם הפולקלוריסט הרוסי הנודע אלכסנדר אָפָנָאסייב (Афанасьев). בסיפור זה, סבא שותל לפת בגינה, וכשהוא מגיע להוציאה מהאדמה, הוא אינו מצליח. מגיעים בזה אחר זה לעזרתו סבתא, הנכדה, הכלבה ועד חמש "רגליים": "…באה הרגל החמישית. חמש הרגליים אוחזות בארבע רגליים, ארבע הרגליים אוחזות בשלוש רגליים, שלוש הרגליים אוחזות בשתי רגליים, שתי הרגליים אוחזות ברגל אחת, הרגל אוחזת בכלבה, הכלבה אוחזת בנכדה, הנכדה אוחזת בסבתא, סבתא אוחזת בסבא, סבא אוחז בלפת. מושכים, מושכים ביחד — הוציאו את הלפת"[7].
בשנת 1864 עובד הסיפור על ידי קונסטנטין אושינסקי (Ушинский) לספר הלימוד שלו "מילה מקורית" וקיבל את צורתו המוכרת כיום, שבו הכלבה קיבלה את השם הרגיל "ז׳וּצְ׳קָה" ובמקום הרגליים נמצאים בו החתול והעכבר, ורק כשכולם מושכים ביחד, הם מצליחים[8][9][10].
לפני שכתב את השיר סבא אליעזר והגזר עיבד קיפניס את הסיפור הרוסי וכתב את "סבא יפת והלפת" שפורסם בספר "מעשיות" בהוצאת דביר[11].
ב-1944 העלה התיאטרון לילדים של מרכז הגננות בתל אביב הצגה המבוססת על הסיפור[15].
בפרק העשירי בתוכנית הטלוויזיהרגע עם דודלי, ששודרה ב-25 באוקטובר1978, רגע, דודלי והילדים ממחיזים את הסיפור "אליעזר והגזר" ובזכות חלוקת תפקידים מסודרת ומשיכה משותפת ומתואמת הם מצליחים סוף-סוף לשלוף את הגזר.
הסיפור של "אליעזר והגזר" מופיע במספר פרקים של "פרפר נחמד".
ב-1984 העלה "התיאטרון מארץ עוץ" את ההצגה "אליעזר והגזר" בכיכובו של יעקב בן סירא[16].
בשנת 1994 הופקה קלטת ילדים מבית קלסיקלטת ואולפני אנימה בשם "סיפורי לוין קיפניס", ובה מופיע הסיפור ועוד סיפורים ושירים מאת קיפניס.
עיבוד נוסף של הסיפור "אליעזר והגזר" מופיע בסדרה "בעקבות הסיפורים הקסומים" בכיכובו של איתי שגב, כשבסיפור עצמו הגזר מואנש, ובהמשך הסיפור הוא מעודד את אליעזר ומשפחתו ומורה להם לשתף פעולה יחדיו על מנת להוציאו מהאדמה.
בשנת 2010 הועלתה ההצגה "סבא אליעזר והגזר" בכיכובם של יהורם גאון (סבא אליעזר), עירית ענבי (סבתא אלישבע) ואדם (הדחליל שתפקידו להגן על הגינה מציפורים)[17].
השם "אליעזר והגזר" ניתן גם לגן סיפור הממוקם בשכונת קריית שרת בחולון (רחוב משה שרת פינת רחוב ברנדס) - בגן מצויים פסלים מעשי ידי הפסלדוד פיין, על פי ספרו של קיפניס. הסיפור מומחש באמצעות סדרה של פסלי אבן וארד, כאשר תיאור עלילת הספר מופיע באותיות ארד לצד הדמויות.
