אליות (בכתיב לועזי: Alioth מערבית אליאט - אליה של כבשה) או ε בדובה הגדולה הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה והוא אחד הכוכבים הבהירים בשמים. למרות בהירותו קיבל הכוכב את ציון באייר ε (אפסילון), שכן יוהאן באייר ציין את שבעת כוכבי הקבוצה הבהירים על פי מיקומם ממערב למזרח ולא על פי בהירותם. הכוכב נמצא בחיבור הזנב של הדובה אל גבה או אם מתייחסים לקבוצה כאל העגלה הגדולה, בחיבור היצול לעגלה.
אליות הוא תת-ענק לבן, מטיפוס ספקטרלי A0 עם ספקטרום לא שגרתי שמשתנה באופן מחזורי, בעוד הבהירות נשארת כמעט קבועה. הכוכב נמצא במרחק של 81 שנות אור והוא בעל מסה של כ-3 מסות שמש ורדיוס פי 4 מרדיוס השמש. בהירות נראיתו היא מדרגה 1.76 כך שהוא מאיר בעוצמה של פי 108 מעוצמת ההארה של השמש. טמפרטורת פני השטח של הכוכב היא 9,400 קלווין.
הספקטרום של אליות מכיל קווי בליעה שמראים על נוכחות של יסודות שונים (בעיקר חמצן וכרום, אך הרכבם משתנה בצורה משמעותית במחזוריות של 5.1 ימים. הסיבה לכך היא שדה מגנטי חזק פי 100 משל כדור הארץ, שמוטה ב-90 מעלות ביחס לציר הסיבוב של הכוכב. ריכוזי היסודות בשכבות החיצוניות של אליות משתנים בהתאם לשדה המגנטי (למשל ריכוז החמצן לאורך קו המשווה המגנטי גדול פי 100,000 מאשר בקטבים המגנטים), ובשל הזווית הגדולה בין הציר המגנטי וציר הסיבוב, מציג הכוכב ריכוז שונה של חמצן לאורך מחזור הסיבוב העצמי שלו, שנמשך כאמור 5.1 ימים. השינוי בספקטרום גורם לשינוי של מספר מאיות של דרגת בהירות ובשל מנגנון ההשתנות, מסווג הכוכב כמשתנה α2 בכלבי ציד.[1] מכדור הארץ אליות הוא הכוכב הבהיר ביותר מסוג זה, אך קיימים כוכבים בעלי שדה מגנטי חזק בהרבה משלו.
אליות נמצא בשלבי סיום התכת המימן שבליבתו להליום והוא יוצא מהסדרה הראשית בתהליך של התקררות והתנפחות בדרכו ליהפוך לענק אדום.