|
|
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה, ניסוח,.
|
| אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
|
|
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה, ניסוח,.
|
| אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
|
אלברט אנסטסיה (באנגלית: Albert Anastasia; 26 בספטמבר 1902, טרופאה, קלבריה, ממלכת איטליה-25 באוקטובר 1957, ניו יורק, ארצות הברית) היה אחד המאפיונרים הבולטים והנודעים לשמצה בהיסטוריית הפשע המאורגן בארצות הברית. נמנה עם מייסדי המאפיה האמריקאית, עמד בראש יחידת המתנקשים "רצח בע"מ", שתפקדה כזרוע האכיפה של המאפיה, והיה ראש משפחת הפשע גאמבינו לאורך מרבית שנות ה-50 של המאה ה-20.
שנים מוקדמות
אלברט אנסטסיה נולד בטרופיאה, שבמחוז קלבריה באיטליה בשם אומברטו אנסטסיו (באיטלקית: Umberto Anastasio), לרפאלו אנסטסיו ולואיסה נומינה דה פיליפי. ב-1921 הוא שינה שמו לאנסטסיה.
אנסטסיה היה נשוי לאלסה בארנזי, לזוג היה בן יחיד - אנטוני אנסטסיה ג'וניור. ב-1919, הגיעו אנסטסיה ושלושת אחיו לניו יורק בעת שעבדו על אוניית משא. האחים נטשו את הספינה, נכנסו בצורה לא חוקית לארצות הברית ומצאו עבודה כסוורים בחוף של ברוקלין.
ב-21 במרץ 1921 הורשע אנסטסיה ברצח סוור אחר, ג'ורג' טורינו, אחרי מריבה בין השניים. אנסטסיה נידון למוות ונשלח לכלא סינג סינג בניו יורק, שם חיכה לביצוע גזר הדין. בעקבות בעיות משפטיות טכניות, אנסטסיה זכה למשפט חוזר ב-1922, בסופו - עם היעלמותם של ארבעת עדי המפתח - אנסטסיה שוחרר ממעצר באותה שנה. ב-6 ביוני 1923 הורשע אנסטסיה שוב, הפעם באחזקה לא חוקית של נשק ונשפט לשנתיים מאסר בכלא העירוני.
בשלהי שנות העשרים, אנסטסיה הפך למנהיג "התאגדות הסוורים העולמית" (ILA), כשתחתיו היו שש התאגדויות מקומיות בברוקלין, הכפופות לו. בשל מעמדו החשוב, הפך אנסטסיה לבעל בריתו של ג'וזפה "ג'ו הבוס" מאסריה, שהיה ראש כנופיית מורלו-טרנובה. תוך זמן קצר, אנסטסיה הפך למקורבם של בכירים בעולם הפשע - ג'ו אדוניס, צ'ארלי "לאקי" לוצ'יאנו, ויטו ג'נובסה ופרנק קוסטלו.
ב-1928, הואשם אנסטסיה ברצח בברוקלין, אך לא נמצאו עדים.
ב-1930, פרצה מלחמה בין כנופיית ג'ו מסריה - הכנופיה הוותיקה בניו יורק, שנוסדה על ידי ג'וזפה מורלו ב-1905 - לכנופיה של סלבטורה מרנזנו - כנופיה חדשה שהתבססה על מהגרים מקסטלמארה שבסיציליה - אחד מבכירי מחנה מסריה היה לאקי לוצ'יאנו מידידיו של אנסטסיה; לוצ'יאנו ניצל את המלחמה כדי להשתלט על הפשע המאורגן, והוא נעזר במאיר לנסקי, בבאגסי סיגל ובאנסטסיה.
ב-15 באפריל 1931, לקח אנסטסיה חלק ברצח מסריה. לוצ'יאנו קבע עם מסריה לאכול במסעדה בקוני איילנד שבברוקלין. בזמן שלוצ'יאנו הלך לשירותים, אנסטסיה, ויטו ג'נובסה, ג'ו אדוניס ובאגסי סיגל נכנסו לתוך החדר וירו במסריה למוות.
בארגון מחדש של המאפיה בניו יורק תחת מרנזנו, אנסטסיה מונה לסגן של וינסנט מנאגנו, הבוס של משפחת הפשע (שקרויה על שמו), מנאגנו אז - גאמבינו של היום. ב-1931, חשש לוצ'יאנו שמרנזנו מתכנן לרצוח אותו ואת חבריו והוא שלח את לנסקי לרצוח את מרנזנו, והשתלט על המאפיה. כדי למנוע ויכוחים ומלחמות עתידיות בתוך משפחות הפשע השונות, לוצ'יאנו ולנסקי ייסדו מועצת מנהלים עליונה שעל פיה יתקבלו החלטות מרכזיות שיהיו תקפות בכל המשפחות החברות במאפיה. אנסטסיה התמנה לחבר במועצה.
ב-1932, הואשם אנסטסיה ברצח, אך בשל חוסר ראיות, התיק הוסר ב-1933.
רצח בע"מ
לאחר השתלטות לאקי לוצ'יאנו ומאיר לנסקי על המאפיה, ויסוד מועצת המנהלים של המאפיה, הם נזקקו לגורם חיצוני שיבצע את ההוצאות להורג. אנסטסיה ביחד עם חברו לואיס "לפקה" בוכהלטר גיבשו קבוצה של פושעים צעירים שביצעו חוזי רצח בשביל המאפיה. על חברי הקבוצה נמנו אייב רלס, באגסי גולדשטיין, והארי שטראוס. בפי עיתונאי אותה תקופה כונתה כנופיה זו "רצח בע"מ". בעשור של קיום, מוערך שכנופיה זו אחראית על 75 ועד 200 רציחות, שהרבה מהן מעולם לא פוענחו. אנסטסיה כונה "הכובען המטורף" (The Mad Hatter) או "הלורד המוציא לפועל" (The Lord High Executioner). בניגוד ל"לפקה", אנסטסיה מעולם לא הועמד לדין בגין הרציחות הללו. בתקופה הזאת, על כרטיס ביקורו של אנסטסיה היה כתוב שהוא "נציג מכירות" מטעם חברת מזרנים בברוקלין.
ב-1941 נעצר אחד מראשי הכנופיה - אייב רלס. במעצרו החליט רלס לשתף פעולה עם הרשויות ומסר מידע על שבעה מאפיונרים שהועמדו לדין זמן קצר אחר כך. אנסטסיה ידע שלרלס מספיק מידע שיכול להפליל אותו ולהכניס אותו לכלא, אז הוא הציע $100,000 בתמורה לראשו. רלס אובטח על ידי שוטרים בבנין בקומה שישית בזמן המשפט המתמשך, ועם כל זה ב-12 בנובמבר 1942, נמצאה גופתו של רלס זרוקה על רצפת רחוב תחת הבניין בו שהה בברוקלין. בחקירות שנעשו ב-1951, קבע חבר מושבעים כי רלס מת כתוצאה מתאונת נפילה כאשר ניסה לרדת למטה בעזרת קשירת הסדינים בחדרו. לעומת זאת, יש שטוענים שהוא נזרק למטה ואנסטסיה הוא זה שגרם לכך בעקיפין.
בוס
ב-1951, זימן הסנאט האמריקאי את אנסטסיה לענות על שאלות במסגרת שימועים הנערכים לראשי פשע מאורגן של "ועדת קיפאובר". אנסטסיה הגיע לשימוע, אך סירב לענות על שאלות. אף על פי שאנסטסיה היה כבר דמות חזקה במאפיה ושימש כסגן במשפחת הפשע של וינסנט מנאגנו, הוא הסתכסך עם מנאגנו, עקב קשריו החזקים עם לוצ'יאנו וקוסטלו, וחששו של מנאגנו שאנסטסיה יעדיף את האינטרסים שלהם על פניו. העניינים התחממו עד כדי כך שכמעט היה עימות פיזי בין השניים. ב-1951, הוכרז וינסנט מנאגנו כנעדר וגופתו לא נמצאת לעולם. ב-19 באפריל באותה שנה, התגלתה גופתו של פיליפ מנאגנו, אחיו של וינסנט, בברוקלין. לא נמצאו אשמים ברציחות של האחים מנאגנו, אך הציבור ייחס רציחות אלו לאנסטסיה.
לאחר מותם של האחים מנאגנו, אנסטסיה פנה ל"מועצה" וביקש אישור להשתלט על המשפחה של מנאגנו ולהיות הבוס העומד בראשה. פרנק קוסטלו אישר את המהלך, בעיקר כדי שאנסטסיה יהיה בצד שלו כשהעימות הקרוב בינו לבין ויטו ג'נובסה (שבינתיים חזר לארצות הברית), יגיע. ב-9 בדצמבר ביקשה הממשלה הפדרלית לשלול לאנסטסיה את אזרחותו מכיוון ששיקר במסמכיו.
ב-23 במאי 1955, הורשע אנסטסיה בהעלמת מס במשך כל שנות הארבעים. ב-3 ביוני, קיבל אנסטסיה שנת מאסר ונקנס ב-20,000$. לאחר הרשעתו, שוב היה ניסיון לבטל את אזרחותו על מנת לגרשו, אך בית המשפט דחה את הבקשה.
ב-1957, רצה ג'נובסה להשתלט על כנופייתו של קוסטלו (כנופיית מורלו-מסריה-לוצ'יאנו, בעבר, כנופיית ג'ינוביז כיום) ושלח מתנקש לרוצחו. ב-2 במאי 1957, הפתיע וינסנט ג'יגאנטה את קוסטלו בלובי של בניין מגוריו ירה בו ופצע אותו. אף על פי שקוסטלו נפצע באורח קל מאוד, הוא הבין את הרמז, נכנע, והכריז על פרישתו. ג'נובסה בלי לבזבז זמן השתלט מיד על המשפחה הנושאת את שמו עד היום. ג'וזף בוננו, הבוס של משפחת בונאנו, ייקח קרדיט כעבור שנים על כך שהוא זה ששכנע את אנסטסיה לא לפעול כנגד ג'נובסה על ניסיון ההתנקשות בקוסטלו.
מותו
בבוקר ה-25 באוקטובר 1957, נכנס אנסטסיה למספרה במלון פארק שרתון במנהטן. אנסטסיה היה ללא שומריו. ובעודו יושב על כיסא הספר, נכנסו 2 אנשים רעולי פנים וירו בו למוות. הרצח הפך לסיפור מרכזי בחדשות ומעולם לא פוענח. ההאשמות המרכזיות הופנו כלפי מאפיונר בשם ג'ו "המשוגע" גאלו ואף יוחס לג'נובסה וגאמבינו שתכננו את הכל ושלחו את גאלו לבצע את הרצח באנסטסיה.
קרלו גאמבינו, היה עתיד לרשת את משפחת הפשע של אנסטסיה וזה היה אמור להיות מוכרז בהתכנסות של כל המאפיונרים בארצות הברית ב"פסגת אפלאקין" ביוזמתו של ויטו ג'נובסה. הפגישה המתוכננת הפכה למפלה מוחלטת כשהשוטרים פשטו על הפגישה ועצרו מאפיונרים רבים. ההשתלטות של גאמבינו הייתה צריכה להידחות קצת. תחת שלטון גאמבינו, אחיו של אנסטסיה, אנטוני, שהיה חסר שביעות רצון מכל מהלך ההשתלטות, החל לשתף פעולה עם ה-F.B.I עד מותו ב-1963. תקופתו של ג'נובסה כבוס המשפחה לא נמשך הרבה זמן לאור כישלון "פסגת האפלאקין" ולוצ'יאנו (אולי כנקמה על אנסטסיה), לנסקי, קוסטלו וגאמבינו קשרו קשר נגד ג'נובסה בכך ששיחדו סוחר סמים להעיד שהוא וג'נובסה שיתפו פעולה בסחר בסמים וב-1959 הוא קיבל 15 שנות מאסר.
הלווייתו של אנסטסיה נערכה בברוקלין והשתתפו בה מעט חברים ובני משפחה.
תרבות פופולרית
- לאחר רצח אנסטסיה, כיסאות המספרה במלון "פארק שרתון" שונו לכיוון ההפוך, כנגד המראה. הכיסא עצמו הוצע במכירה פומבית ונמכר בשווי 7,000$. הכיסא מוצג היום במוזיאון המאפיה בלאס וגאס.
- רצח אנסטסיה וההתייחסות ל"פסגת אפלאקין" הוזכרו בסרט "בואו נדבר על זה" בכיכובו של רוברט דה נירו.
- "הבית הלבן", בעונה 4, אביו של טובי זיגלר מגיע לבקר אותו ומזכיר את הרצח של אנסטסיה בזמן שיחה עם בנו.
- בפרק בסדרה "הסופרנוס" הדוד ג'וניור מזכיר את שנות החמישים כימים רגועים למאפיה וטוני בתגובה מזכיר לו את הרצח של אנסטסיה.
- הראפר ריק רוס קרא למיקסטייפ שלו: "ה-אלברט אנסטסיה EP"
קישורים חיצוניים
