אלבניס היה ילד פלא - הופעתו הפומבית הראשונה כפסנתרן הייתה בגיל ארבע. בגיל שבע ניסו הוריו להכניסו לקונסרבטואר של פריז, אבל הילד השובב יידה שם אבן בשמשת החלון וריסקה. כעונש נפסל מלהתקבל למוסד זה.
אלבניס המשיך ללמוד בקונסרבטוריונים של בריסל ולייפציג והיה תלמידו של פרנץ ליסט. הוא הצליח בקריירה כפסנתרן והופיע ברחבי העולם כולל ארצות הברית וקובה. כתב חמש אופרות, שלוש אופרטות ומספר קטן של שירים ויצירות לתזמורת. עיקר הצלחתו כמלחין הייתה ביצירותיו לפסנתר.
אלבניס אהב מאוד את המוזיקה העממית של אנדלוסיה. הוא כתב מאות יצירות לפסנתר בסגנון ספרדי. רבות מיצירות אלה עובדו לגיטרה ומושמעות עד היום.
הקטעים המפורסמים ביותר שלו הם הטנגו ואסטוריאס שעובדו לגיטרה על ידי המלחין פרנסיסקו טארגה וזכו להערכה רבה.
בשנת 1909 חיבר את יצירתו המפורסמת ביותר לפסנתר - הסוויטה "איבריה". בסוויטה 12 קטעים הספוגים באווירה ספרדית מסוימת (למשל: "הנמל", "יום חג בסביליה", "מאלגה"). יצירה זו סיכמה את כל עבודתו והייתה למעשה שירת הברבור שלו.
.svg){kind=logo}
