אַיְזוֹפּוֹס או אַיְסוֹפּוֹס (מיוונית: Αἴσωπος; 620 לפנה"ס – 562 לפנה"ס) היה ממשיל מְשליםיווני.
הוא מוכר גם בגלל משלי איזופוס, אוסף של משלים המיוחס לו.
חייו
מקום היוולדו לא ידוע בוודאות; גרסאות שונות מציעות את פריגיה, אתונה, סרדיס, תראקיה או מקומות אחרים. בין היתר תואר כמוקיון בעל חטוטרת, מכוער, כבד פה, אך בעל שכל חריף וכישרון הלצה ושנינה.
כוהני דלפי הרגו את איזופוס משום שעלב בדבריו את האורקל שלהם, ששכן במשכן האלים והיה משיב לשאלות של האזרחים הפשוטים. איזופוס אמר שהאורקל מסייע לכוהנים להרוויח ממצוקותיהם של המאמינים הפשוטים. בתגובה הסתירו כוהני דלפי קערת זהב קדושה בין חפציו של איזופוס, האשימו אותו בגנבה, וכעונש זרקו אותו מראש צוק אל המים.
איזופוס הוזכר לראשונה בכתבי ההיסטוריון היווני הרודוטוס מן המאה ה-5 לפנה"ס, אך הרודוטוס אינו מציין את תכונותיו הגופניות (כיעור, חטוטרת וכדומה), ואלו התווספו לדמותו בתקופה מאוחרת בהרבה. הרודוטוס גם אינו מסביר את הסיבות להריגתו, וגם הסבר זה הופיע מאוחר יותר, אצל היסטוריונים רומאים.