איגוד לשכות המסחר הוא ארגון עסקים ומעסיקים ישראלי הפועל למען קידום האינטרסים העסקיים של חבריו במגזר המסחר והשירותים. הארגון נוסד בשנת 1919. מטרות האיגוד הן קידום המגזר העסקי בישראל, קידום כלכלת שוק ותחרות חופשית, ליברליזציה וגלובליזציה וצמצום מעורבות השלטון בעולם העסקים.
ארגון
בראש האיגוד עמד מאז 2002 חבר הכנסת לשעבר אוריאל לין בתפקיד נשיא, ולצידו הנהלה מצומצמת הנבחרת מתוך נשיאות בת 22 חברים, על ידי האספה הכללית. אוריאל לין פרש ב-21 בינואר 2024 והבחירות לנשיא חדש טרם נערכו.
מספר העסקים והארגונים החברים באופן ישיר באיגוד בכל רחבי הארץ הוא כ-5,000, ובאופן עקיף עוד כ-10,000 חברות עסקיות המאוגדות בלשכות המסחר באמצעות הארגונים החברים בו. האיגוד מייצג את חבריו, המשלמים דמי חבר - חברות גדולות, בינוניות וקטנות. במסגרת האיגוד פועלים כיום כ-80 חטיבות ענפיות, המייצגות את כל קשת העסקים בענפי המסחר והשירותים. בכלל זה: מסחר סיטונאי, מסחר קמעונאי, יצוא, יבוא, נדל"ן, שוק ההון, שירותים פיננסיים, תיירות, רפואה פרטית, שירותים עסקיים ועוד.
לאיגוד שיתופי פעולה עם לשכות מסחר מכל רחבי העולם[1] והוא חבר בשורה של ארגונים בינלאומיים, בהם לשכת המסחר הבינלאומית (ICC), ארגון הגג של לשכות המסחר באירופה (EuroChambers), ארגון בינלאומי למנהיגים צעירים וליזמים (JCI) והארגון הבינלאומי לעסקים קטנים (ISBC).
האיגוד פועל לקידום קשרים עסקיים של חבריו בתחומי הייצוא והייבוא עם גורמים מקבילים בחו"ל, ומסייע להם באיתור שווקים חדשים, הזדמנויות עסקיות, מכרזים מקומיים ובינלאומיים וייצוג בתערוכות וכנסים. האיגוד מארח מדי שנה משלחות סחר ואורחים רשמיים מחו"ל ומארגן משלחות סחר מישראל לחו"ל. הוא גם מפעיל את פורום הנציגים הזרים הרשמיים בישראל, בו חברים שגרירים זרים ונספחים כלכליים ומסחריים המוצבים בישראל. במקביל, עוסק הארגון גם בסלילת נתיבים עסקיים למדינות אשר לישראל אין עמן יחסים דיפלומטיים.
האיגוד נאבק נגד רגולציית יתר, כגון חובת סימון מחירים והחוק המאפשר ביטול עסקה בתוך 48 שעות.[2]
בינואר 2013 פורסם כי האיגוד מגבש הצעת חוק שתגביל את סמכות בית הדין לעבודה. על פי ההצעה לא יוכל בית הדין לקבוע הלכות כגון זו הקובעת שאין למעסיק זכות להביע דעה על התאגדות עובדיו[3].
