איבון בריל
Yvonne Brill |
לידה |
30 בדצמבר 1924 St. Vital, קנדה |
---|
פטירה |
27 במרץ 2013 (בגיל 88) פרינסטון, ארצות הברית |
---|
שם לידה |
Yvonne Madelaine Claeys |
---|
ענף מדעי |
מדע הטילים |
---|
מקום לימודים |
|
---|
מוסדות |
|
---|
פרסים והוקרה |
- פרס קייט גליסון (2011)
- היכל התהילה הלאומי לממציאים (2010)
- המדליה הלאומית לטכנולוגיה וחדשנות (2010)
- מדליית ג'ון פריץ (2009)
- מדליית נאס"א לשירות ציבורי מצטיין (2001)
- היכל התהילה של נשים בטכנולוגיה (1999)
- פרס ההישגיות (1986)
|
---|
|
איבון מדלן בריל (אנגלית: Yvonne Madelaine Brill; 30 בדצמבר 1926 - 27 במרץ 2013) הייתה מדענית קנדית ואזרחית ארצות הברית, היא ידועה בעיקר בזכות פיתוח טכנולוגיות טילים והנעה סילונית ושותפותה במיזמים שונים של נאס"א וארגון הלוויינים הניידים הבינלאומי (IMSO).
תולדות חייה
בריל נולדה בוויניפג להורים שהיגרו מבלגיה. היא למדה כימיה ומתמטיקה באוניברסיטת מניטובה, משום שבתור אישה לא יכלה להתקבל ללימודי הנדסה.
בריל התמקדה במחקר ופיתוח הנעה סילונית רקטית ובשנות השישים פיתחה מנוע המשתמש בדלק נוזלי מבוסס הידרזין כמחמצן יחיד עקב יעילותו והנוחות היחסית בשימוש בו. פיתוחיה הובילו למנועים בעלי ביצועים משופרים שאפשרו לנאס"א הטסה לחלל של מטענים כבדים יותר והארכת זמן המשימה. בשנת 1974 רשמה את המנוע שהמציאה, ושהפך לסטנדרטי בתחום, כפטנט[1].
בין הישגיה, פיתוח מערכת ההנעה של TIROS, שהיה הלוויין הראשון בעל יכולת חישה מרחוק של כדור הארץ, ששוגר ב-1960; פיתוח מערכת ההינע של המשגר Nova שפותח על ידי נאס"א ב-1962 במסגרת תוכנית ג'מיני ושימש מדגים למשגרי סטורן 5 ושיגור Explorer 32, הלוויין הראשון למחקר האקסוספירה. כן הייתה חברה בצוות התכנון של מארס אובזרבר, הגשושית הרובוטית ששוגרה על ידי נאס"א ב-1992 על מנת לחקור את מאדים ועקבותיה אבדו בכניסה לאטמוספירה שלו.
בריל נפטרה מסרטן השד, בת 88 בפרינסטון.
פרסים והוקרה
בשנת 1987 נבחרה לאקדמיה הלאומית להנדסה (National Academy of Engineering)
ב-2001 הוענקה לה מדליית השירות הציבורי המצוין של נאס"א (NASA Distinguished Public Service Medal)[2] וב-2011 העניק לה נשיא ארצות הברית ברק אובמה את המדליה הלאומית לטכנולוגיה ויזמות (National Medal of Technology and Innovation)[3].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים