מכשיר הספיגמוגרף למדידת הדופק שהמציא מארהרישום דופק הלב על-פי הספימוגרףאנימציה המראה את גלגל הפנקיסטוסקופ מסתובבסדרה מוקדמת של תצלומי סוס דוהר של מויברידג', שצולמה ב-19 ביוני1878. תצלומים אלו צולמו עדיין בטכניקה הישנה של לוח צילום רטוב, שהייתה רגישה פחות לאור, ולכן התוצאה נראית כצלליות נטולות פרטים על רקע לבןfusil photographique, "רובה הצילום" שהמציא מארה לצילום תנועה. מוצג במוזיאון לאמנויות והמקצועות בפריז.מתוך המאמר Fusil photographique של מארה בעיתון la Nature מספר 464 מיום ה-22 באפריל1882. עם פוטוגרבור של תמונות ציפור במעופה שצולמה ברובה הצילום שהמציאקופץ במוט, כפי שנקלט בעדשת מצלמה כרונופוטוגרפית שבה לוח צילום קבוע, שפיתח מארה. מארה מצא דרך שבה ניתן לצלם שלבים שונים של התנועה על גבי תצלום אחד
מארה נולד בעיר בון (Beaune) שבחבל בורגון. הוא היה בנם היחיד של מרי-ז'וזפין ברנאר וקלוד מארה, מנהל משק ביקב המפורסם של בושאר ובנו (Bouchard Père et Fils). אמו רצתה שבנה יהיה כומר, ואילו אביו שאף שיהיה לרופא. מארה הצעיר לא הראה עניין או התלהבות באף אחד מתחומים אלו, אלא דווקא במכונות ובמכניקה. הוא התבלט כגאון מכני, וכבר כילד בנה ושכלל מכונות מורכבות, וייצר לחבריו צעצועים ממוכנים מכל הבא ליד.[1]
את לימודיו החל בשנת 1838 בקולֶז' מוֹנז' (Monge). מארה היה תלמיד מצטיין וזכה בפרסים רבים, למרות נטייתו לחלום בהקיץ. בשנת 1848 עבר ללמוד בדיז'ון, שם קיבל תעודת בגרות (baccalauréat) עם ציון לשבח. למרות רצונו להמשיך ללימודים גבוהים באקול פוליטקניק, נעתר לרצון אביו והחל ללמוד רפואה בפריז בשנת 1849. גם בלימודי הרפואה הצטיין מארה, והפתיע את מוריו ואת עמיתיו לספסל הלימודים בגישתו המקורית למחקר הרפואי, וביישום יכולותיו המכניות וההנדסיות בתחום המחקר.
מארה עסק בעיקר בתחום הקרדיולוגיה ובחקר מחזור הדם, ויכולותיו וגישתו המכניסטית הביאו לתוצאות מידיות ודרמטיות. הוא החל לפרסם מחקרים עוד בטרם סיים את הכשרתו כרופא. עבודת התזה שלו עסקה בחקר "מחזור הדם במצב נורמלי ופתולוגי", והוא הגן עליה בהצלחה ב-4 במרץ1859, בהיותו בן 29.
ואולם, מארה נכשל במבחן האַגרֶגסיון (agrégation, מבחן תחרותי שעל-פיו נקבע מי יקבל משרות הוראה במערכת החינוך הציבורי) ולפיכך לא יכול היה לקבל משרת הוראה בפקולטות לרפואה. אי לכך, פתח קליניקה צנועה בפריז, אך גם בה לא צלחה דרכו, ועל אף שניסה במשך שנים למלא אחר ציפיות אביו, נטש לבסוף את הרפואה ופנה לקריירה אקדמית ומחקרית. מסלול זה הוביל אותו לבסוף לחידושים מדעיים רבים ולזכייה באותות הכבוד הגבוהים ביותר בחברה הצרפתית.
מארה בחר במחקר פיזיולוגי של התנועה, שאותה החשיב כמאפיין המרכזי של החיים. מחקריו בתנועה בפרט ובפיזיולוגיה בכלל תרמו לשדה שהיה בחיתוליו עד אותה עת: המצאה ופיתוח של מכשירים ליצירת ייצוג גרפי של תנועות בתוך הגוף. בעזרת המכשירים שהמציא הרכיב מארה מחדש, באופן אנליטי, את התנועה, ויצר שפה חדשה לייצוג זמן ותנועה. מארה כונן מערכת גרפית שהפכה למקור מכשירים גרפיים דוגמת הקרדיוגרף (מכשיר הרושם אלקטרוקרדיוגרם), אוסצילוסקופ, אנצפלוגרף (הרושם אלקטרואנצפלוגרם) וכדומה, שעליהם נסמכת הרפואה המודרנית גם במאה ה-21.
כשהחל מארה את מחקרו לא היו בנמצא כמעט מכשירים ששימשו למחקר פיזיולוגי, והיו רק משרות מחקר מעטות בתחום. לכן היה על מארה להקים בעצמו את מעבדתו ולהמציא את כליו. את מכשיריו הראשונים פיתח עוד כסטודנט. כך, בשנת 1859, פיתח רושם דופק בשם ספיגמוגרף (sphygmogaph), שאומץ על ידי רופאים מומחים והקנה למארה יוקרה ותנאים להמשיך לבנות את מעבדתו. המעבדה מוקמה תחילה ברחוב קיווייה (Rue Cuvier) ואחר-כך ברחוב דה ל'אנסיֶין קומדי (Rue de l'Ancienne Comédie) מספר 14, בבית שהיה שייך בעבר למולייר. המעבדה חולקה לכמה אגפים: אגף פיתוח מכשירים, אגף למחקר יישומי בעזרת המכשירים, אולם הרצאות ועוד. הצלם פליקס נדאר, שביקר במעבדה, תיאר את מארה מוקף "בסדר מופתי יפהפה ... בינות מכונות ומכשירים מדעיים מכל הסוגים, מהם קלאסיים או כאלו שהגה אך אתמול - כלים חדשים עבור מדע חדש".[2] בשנת 1880 העביר שוב את מעבדתו לשדרות דֶלֶסֶר (Boulevard Delessert) שברובע השישה-עשר היוקרתי של פריז, ורכש בנוסף וילה בפאתי נאפולי, שם עבד בחודשי החורף.
חידושיו והמצאותיו העלו את קרנו בקרב רופאים ומדענים, ומארה זכה להכרת הממסד המדעי. בשנת 1867 התמנה לאסיסטנט של פייר פֶלוּרנס (Pierre Flourens), פרופסור בקולז' דה פראנס, ולאחר מותו באותה שנה, נבחר מארה להחליפו ומונה לראש הקתדרה לחקר הטבע של גופים מאורגנים. בשנת 1872 נבחר לאקדמיה לרפואה, ובשנת 1878 נבחר לאקדמיה למדעים. ב-1882 הקימה עיריית פריז מרכז פיזיולוגי עבורו ביער בולון. בשנת 1884 נבחר לראשות האגודה לניווט אווירי, וב-1893 לראש החברה הצרפתית לצילום (Société Française de Photographie). בשנת 1895 נבחר לראשות האקדמיה למדעים, וב-1900 לראש האקדמיה לרפואה. ב-1896 זכה באות לגיון הכבוד הצרפתי.
מארה נחשב לאדם נעים הליכות, ידיד נאמן לחבריו, לאדם סקרן ורגיש. עם זאת, לא היסס למרוד במוסכמות, למשל כשיצא נגד מנהגו של מורהו, קלוד ברנאר (Bernard), לבצע ניסויים בבעלי חיים. רק מעט ידוע על חייו הפרטיים של מארה, משום שהוא ציווה להשמיד את כל מסמכיו האישיים עם מותו. עם זאת, ידוע שהיו לו שני ילדים לא-חוקיים, בן ובת, מנשים שונות. בתו, פרנצ'סקה, הייתה לו בת לוויה נאמנה, ובזרועותיה נפטר ב-15 במאי1904. על מותו התאבלו רבים בעולם המדעי ברחבי העולם. נשיאהרפובליקה הצרפתית השלישית, רמון פואנקרה ספד לו, כעשור לאחר מותו: ”אני זוכר עדיין את קהל המאזינים המכושף, שנדחק לאמפיתיאטרון של הסורבון, כדי להקשיב למארה מסביר בכישרון רב את המכניזמים של החיים, את חוקי הריקוד העתיק והחדש, את תנועת החיות, את שחיית הדגים, דילוג הסוסים, מעוף הציפורים והחרקים. המדע שלו הפך לנגיש עבור הציבור הפריזאי. הוא מעולם לא ניסה להרשים את מאזיניו בתרומה העצומה שתרם לפיזיולוגיה ולמדע”.[3]
עם תלמידיו נמנה האנדוקרינולוג והפיזיולוג אז'ן גלה.
על שמו של מארה נקרא המכון שבו עבד ביער בולון, וכן רחוב ברובע העשרים של פריז.
מחקרי התנועה של מארה
מארה היה בין המדענים הראשונים שחקרו את תנועתם של יצורים חיים ואת תנועתם של חומרים. הוא האמין שאין צורך בפיתוח מערך חוקים ייחודי להבנת פעולת גופים חיים: "חוקי המכניקה", כתב, "ישימים לתנועה החיה".[4] מארה חקר את מחזור הדם בגוף, את פעימות הלב, את הנשימה, את פעולת השרירים, ואת הדרך שבה נע הגוף באופן מקיף. יותר מכל שאף מארה להפוך את עולמנו לנראה לעין; רק כך, האמין, ניתן יהיה למדוד אותו, ורק דרך מדידתו ניתן יהיה להכירו. החל משנות החמישים של המאה ה-19 החל לבנות ולהמציא מכשירים גרפיים שונים לצורך רישום שינויים שהתחוללו בגוף, מכשירים שפעלו, לדעתו, על בסיס אותם עקרונות לפיהם פעלו הגופים אותם בדק. מכשירי הרישום הללו אפשרו לו לעקוב ולפקח אחרי תנועות נסתרות בתוך הגוף, ולהפוך אותן לרישומים שניתן לפענחם, שאותם כינה "שפת החיים עצמם". המכשירים הורכבו מממברנות, מצינורות גומי, ממחטים ומצילינדרים. לתפיסתו של מארה, ניתן להבין את הגוף עצמו כמכשיר הדומה למנגנונים שבנה, כלומר, כמערכת של צינורות, משאבות, מנופים, שסתומים וגלגלות, המסודרים כך שינצלו אנרגיה באופן יעיל. על אף שהם נראים פשוטים לבני ימינו, מכשירים אלו אפשרו רישום מדויק ראשון של הדופק, הנשימה והתכווצויות השרירים. המכשירים תרגמו תנועות שונות לביטויים גרפיים רציפים, דוגמת קו העולה ויורד עם כל פעימת לב.[5] העקומות המפותלות שנוצרו במכשירים אלו הביעו באופן פיזי את משך התרחשות התנועה, ואפשרו למארה לבחון את היחסים בין זמן לחלל, שהם מרכיביה של כל תנועה. בעזרת מנגנונים מתווכים אלו רגע התנועה לא היה עוד רגע מבודד וחולף, אלא הפך לרציף ומתועד.[6]
בעזרת מכשיר מיוגרף (myograph) הצליח מארה לשדר ולרשום את תנועות השרירים של צפרדע[7] על גבי גליל מושחר. מארה ציין בפרסום המחקר עד כמה נדהם מתוצאות הרישום, משום שהתנועות "היו כה מהירות עד שלא ניתן להבחין בהן בעין, וכדי להעריך כהלכה את מאפייניהן, חובה להיעזר במנגנונים מיוחדים. רק מנגנוני רישום יכולים לספק צורך זה, שכן הם מוסרים בצורה אמינה את כל שלבי התנועה שמועברים אליהם..."[8]
מכשיריו של מארה הראו באופן גרפי פעולות ותנועות שקשה היה לראותם בעין בלתי מזוינת, ולעיתים תנועות שכלל לא היו נגישות לחושים. במקרה השני, אמצעי הרישום אינם משפרים את הראייה האנושית, אלא מייצרים מידע בעל מעמד עצמאי - כלומר, מידע שלא ניתן להעריכו בנפרד ממכשיר הרישום, ולהשוות אותו לידע קודם שמקורו בראייה או במישוש. חוסר התאמה זה בין המידע שהפיק לבין החושים האנושיים הביא את מארה לתפוס את מכשיריו כ"חושים חדשים": "לא רק שמכשירים אלו נועדו לעיתים להחליף את הצופה, ובמקרים אלו לבצע את תפקידם בעליונות שאין עליה עוררין; אלא יש להם תחום משל עצמם בו דבר לא יכול למלא את מקומם. כשהעין מפסיקה לראות, האוזן לשמוע, המגע לחוש, או כשחושינו נותנים לנו מראות שגויים, מכשירים אלו הם כמו חושים חדשים בעלי דיוק מעורר השתאות".[9]
לשם אימות תוצאות רישומיו המציא מארה מודלים מכניים שהעתיקו את התופעה שניתח: מערכת מחזורית מכנית, לב וריאה מלאכותיים, ציפור מכנית שיכלה לעוף, וחרק מלאכותי שברירי שהדגים את תנועתו של חרק וכן את צורת המספר שמונה שהוא יוצר במעופו. לשם לימוד תנועות האדם והסוס, שאותן החל לחקור בסביבות שנת 1870, הכין איורים על-פי הסימונים הגרפיים שיצרו מכשיריו, והרכיב את התנועה בהילוך איטי בעזרת מכשיר זואטרופ (פיתוח מאוחר של מכשיר הפנקיסטוסקופ). מארה היה אחד המדענים הראשונים שהבינו את חשיבות הצעצוע האופטי, שהמציא הפיזיקאי הבלגי ג'.א. פלאטו בשנת 1833. שני המכשירים ניצלו את חוסר יכולתה של העין האנושית לקלוט את הרגע המפריד את מקטעי התנועה המהירה של אובייקט, אם מקטעים אלו עוברים לפני העין במהירות העולה על 1/16 של השנייה.
הזואוטרופ של מארה אישש עבורו את אחת התגליות החשובות שגילה עם מכשירי הרישום שלו: כשהסוס דוהר ישנו רגע מסוים שבו כל ארבע רגליו מנותקות מהקרקע (ראו כאן). את מסקנותיו פרסם מארה בספרו La machine animale, בשנת 1874. הספר תורגם לאנגלית באותה שנה, והגיע לידיו של לילנד סטנפורד, מושל קליפורניה לשעבר, שעסק בעצמו בניסיון להוכיח, בעזרת הצלם אדוארד מויברידג', שרגלי הסוס ניתקות מהקרקע בעת דהירתו. מחקריו של מארה, ושימושו בזואוטרופ, הביאו את סטנפורד לשנות את ניסוייו ולהשתמש בסוללת מצלמות, במקום במצלמה אחת, מה שהוביל בסופו של דבר להמצאת הכרונופוטוגרפיה.[10]
ואולם, מארה נתקל במהרה במגבלות השיטה הגרפית שלו: היא לא הייתה יכולה לספק את כל המידע שנזקק לו לניתוח מלא של היחסים המורכבים והרבים של גוף בתנועה. מכשיריו דרשו מגע פיזי ישיר עם האובייקט שאת תנועותיו רשמו, ומגע זה שינה, עיוות ואף ביטל חלק מהתנועות שעניינו אותו, במיוחד את תנועות הכנף של ציפור במעופה. כאשר התוודע לשיטות צילום התנועה שפיתח מויברידג', הבין שהצילום הוא הכלי המתאים לרבים ממחקריו.
מארה והמצאת הכרונופוטוגרפיה
מארה אימץ את תחום אנימציית הצילום ופיתח אותה לכדי תחום מחקר נפרד בשנות השמונים של המאה ה-19, "כרונופוטוגרפיה" (כרונוס - זמן ביוונית, פוטוגרפיה - צילום; כלומר, צילום זמן). החידוש המהפכני היה תיעוד שלבי התנועה השונים על-פני משטח אחד.
גילוי הצילום ככלי לחקר התנועה
מארה החל להשתמש במצלמה ככלי מרכזי בניסוייו בעקבות הצלם האנגלו-אמריקאי אדוארד מויברידג', שבעצמו החל את מחקרי הצילום שלו בהשפעת עבודתו המדעית של מארה. מארה לא התעניין במיוחד בצילום עד שראה ב-14 בדצמבר1878, בשבועון המדע הפופולרי "La Nature", את המאמר "דהירת הסוס מיוצגת באמצעות צילום מהיר".[11] במאמר נכללו תמונותיו של מויברידג', שהציגו סדרת תצלומים של סוסים מדלגים ודוהרים.[12]
מויברידג' עבד כצלם בחוות הסוסים של לילנד סטנפורד משנת 1872. סטנפורד שאף לפתור את חידת דהירת הסוס, ולהוכיח כי ישנו רגע בו כל פרסותיו ניתקות מהקרקע בעת דהירתו. לאחר שקרא את מאמרו של מארה בנושא, שתמך בעמדתו, החליט סטנפורד לפתח מנגנון צילום שייצור עדות מצולמת לרגע שבו כל רגלי הסוס באוויר. מויברידג' נרתם לפרויקט, וביוני 1878 הם הצליחו לפתח מתקן חדשני: סוללת מצלמות שהוצבה לאורך מסלול הדהירה, ותנועת הסוס גרמה להפעלתה, בעזרת מנגנון אלקטרוני. התוצאה הייתה תריסר תמונות שהציגו את מגוון שלבי תנועת הסוס, ואימתה את ההשערה האינדוקטיבית של מארה.
כשראה מארה את רצף התמונות של מויברידג' בעיתון, הבין מיד שהצילום יכול לשמש להרחבת השיטות הגרפיות שלו. המדען הצרפתי התקשה לרשום בעזרת מכשיריו את תנועתן של ציפורים, משום שמכשיריו דרשו מגע פיזי עם אובייקט המחקר, ומגע זה הפריע לתנועת הציפורים. בנוסף, המגע באובייקט המחקר איפשר למבקריו לטעון שמכשירי הרישום שלו משנים את תנועת האובייקט, במקום לתעד את תנועתו הטבעית. מארה כתב למויברידג' מכתב מעל דפי La Nature, בירך אותו על הישגו ושאל אם יוכל לעזור לו עם מצלמותיו בפתרון שאלות שמטרידות אותו בקשר למעוף ציפורים. מויברידג' השיב למארה שצילום ציפורים יהיה משימה קשה, אך הוא ינסה לעשות כמיטב יכולתו. מויברידג' המשיך לפתח את מחקריו בארצות הברית, ובין שני האישים נותק הקשר לזמן מה. לאחר שלוש שנים, בסתיו 1881, בעת שמארה עסק במחקרי התעופה שלו, הגיע מויברידג' לאירופה לסדרת הרצאות על תצלומיו. הוא ניפגש עם מארה, שהזמין אותו לפתוח את סדרת ההרצאות במעונו, ב-26 בספטמבר, בפני אנשי מדע ותרבות מובילים. מויברידג' הציג את תצלומיו באמצעות מכשיר הזופרקסיסקופ שפיתח - מעין מקרן שהנפיש את תצלומיו והציג אותם כתמונות נעות - וזכה לתשואות הנוכחים. מארה התאכזב לגלות שבקשתו לתצלום תנועת ציפורים לא נענתה בהצלחה. מויברידג' הביא איתו תמונה של קבוצת ציפורים עפות שהייתה מטושטשת מדי ולא הציגה את רצף תנועות הכנף. מארה פנה לפיתוח מנגנוני צילום משל עצמו ושכלולם. במהרה הוא הבחין בבעייתיות שבשיטת הצילום של מויברידג': כדי למסור תנועה בצורה מדויקת היה על הצילום להראות "את היחסים שמתקיימים בכל רגע בין המרחק שנקלט והזמן שחולף",[13] דבר שסוללת המצלמות של מויברידג' לא אפשרה.
רובה הצילום של מארה
לאחר שהתוודע לתצלומיו של מויברידג' ולמגרעותיהם, פנה מארה לבנות מצלמה שתציין את הזמן שחלף במקביל לתמונה של תנועת העצם. תוך חמישה חודשים הציג את ה-fusil photographique (רובה הצילום) שלו בפני האקדמיה למדעים בפריז. אז'ן וזל תיאר את רובה הצילום של מארה בשבועון "La Nature", ב-22 במרץ1879: "ההדק עובד בדומה לרובה, אך במקום להכות בפטיש, הוא פועל על תריס מלבני שחלון מעגלי נוקב במרכזו".[14] "קנה הרובה מורכב מצינור המכיל עדשת מצלמה", הסביר מארה בעת שהציג את המצאתו בפני האקדמיה למדעים; "בגב, מוצמד היטב, מונח גליל אחורי רחב המכיל מנגנון של שעון. כאשר לוחצים על ההדק של הרובה מתחיל המנגנון לפעול, ומניע את כל חלקי המתקן. ציר מרכזי, שמסתובב כתריסר סיבובים בשנייה, מניע את כל חלקי האביזר. החלק החשוב ביותר הוא דיסק אטום שמנוקב חלונות צרים. הדיסק פועל כתריס ומאפשר חדירת אור מהעדשה שתים עשרה פעמים בשנייה, במהירות של 1/720 השנייה כל פעם".[15] מאחורי התריס הונח לוח צילום בצורת עיגול או מתומן, שהסתובב בקצב קבוע. בעת הצילום הוטבעו ברציפות תריסר תמונות בשולי הלוח. מלבד המכניזם המחוכם של הרובה הושגה החשיפה המהירה הודות לרגישות הגבוהה של לוחות ג'לטין ברומיד הכסף ששווקו אז. לוחות יבשים אלו נמכרו לראשונה באופן מסחרי בשנת 1880, וזמינותם גרמה לגל של ניסויים בצילום מהיר ובצילום מדעי של תנועה.
למרות הצלחתו לא היה מארה שבע רצון ממצלמת הרובה, משום שהתצלומים שהפיקה היו מעטים וקטנים מדי, ולעיתים קשים להבחנה. כמו כן, התגלו בעיות טכניות רבות ודחופות במתקן. עם זאת, רובה הצילום סיפק רישום תנועה שונה מהותית מאלה שסיפקו מכשירי הרישום הגרפיים שפיתח קודם לכן. הרישומים הגרפיים לא יצרו תמונות של התנועות שאותן תיעדו, אלא ביטוי גרפי (לרוב קו) נמשך של תנועה, על-פני פרק זמן מוגדר מראש. המצלמה, לעומת זאת, רשמה בתמונות את הצורה החיצונית של התנועה. המצלמה אמנם לא דרשה מגע עם העצם המצולם, אך זאת במחיר קיטוע התנועה ואובדן הייצוג הרציף, הנמשך וה"נוזלי" שלה. על אף שמצלמת הרובה היוותה פריצת דרך חשובה, היא עדיין לא סיפקה את התוצאה שלה קיווה.
מצלמת כרונופוטוגרפיה שבה לוח קבוע
נוכח אכזבתו מ"רובה הצילום" פיתח מארה מצלמת כרונופוטוגרפיה שונה, שבה לוח צילום קבוע (ולא מסתובב כמו ברובה הצילום). מארה הציג אותה לעמיתיו באקדמיה למדעים אחרי שלושה חודשים, ב-3 ביולי1882. מנגנון זה הורכב ממצלמה רגילה ששונתה קלות וצוידה בדיסק שסובב בעזרת מנוע קפיץ. בדיסק נפער חלון שתפקד כתריס, וניתן היה להגדילו או להקטינו כדי להתאים את זמן החשיפה לעוצמת האור. בזמן הצילום נמצאה העדשה מול הדיסק המסתובב; כאשר עצם נע מול רקע כהה, מיקומו היה שונה בכל פעם שחלון התריס המסתובב חשף את לוח הצילום, כך שדמותו נקלטה בכל פעם במקום אחר על הלוח, ונוצר רצף של דמויות סמוכות האחת לשנייה על פני אותו הלוח. כאשר התריס הוקטן וסיבוב הדיסק היה איטי, התקבלו הדמויות רחוקות זו מזו על גבי לוח הצילום. כאשר התריס הוגדל והסיבוב היה מהיר, התקבלו דמויות קרובות או חופפות זו על זו.
מארה הפעיל מצלמה זו בתחנה הפיזיולוגית שנבנתה לכבודו בפארק דה פראנס שביער בולון. הוא כיסה בבד קטיפה שחור את קירותיו ותקרתו של האנגר בתחנה. אדם לבוש בלבן ומואר באור שמש ישיר הלך, רץ או קפץ, וכל שלבי תנועתו נרשמו על לוח הצילום. כך צילם מארה גם ציפורים במעופן. ואולם, מארה עדיין לא היה מרוצה: תנועות רבות מדי נותרו לא נגישות למחקר הכרונופוטוגרפי; תנועות מסוימות, איטיות מדי, יצרו רק תמונות מטושטשות וקשות לפענוח או לניתוח. בנוסף, בשיטת צילום זו היה עדיין פגם מרכזי: החלל והזמן, שני המאפיינים העיקריים של התנועה, לא יכלו להימסר בהדגשה זהה. כדי שהעצם המצולם ייראה בבירור, היה על מארה לתעד את שלבי התנועה לאט יותר, וליצור בכך רווח גדול יותר בין התמונות; אם רצה להגדיל את מספר התמונות ולקלוט את מרכיב הזמן והרצף ביתר חיות, היה עליו לצלם בחשיפות סמוכות יותר, אך הדבר גרם לתמונות לחפוף ולעלות זו על זו בצורה מבלבלת. "מהלכו הבא היה לפעול נגד היכולת הפנימית של המצלמה לשעתק את כל הפריטים הנראים לעין", מציינת חוקרת הצילום, מרתה בראון, "שכן בדיוק גודש הפרטים שהוקפאו על ידי מצלמתו של מארי הם שהאפילו על מה שביקש לראות – את הביטוי הנקי של התנועה. מארה נדרש לגבור על שכפול התנועה של המצלמה הדומה לראייה הנורמלית. הפעם שינה את העצם, ולא את המצלמה, ומחק את החפיפות המטרידות".
בדצמבר 1882 ביקש מארה מעוזרו, ז'ורז' דמניי (Demenÿ, לימים צלם כרונופוטוגרפיה בזכות עצמו), לקנות עבור המעבדה "שתי תלבושות צמודות לגוף, הדומות לאלו שלובשים ליצנים, האחת לבנה והשנייה שחורה, עם כפפות ונעליים ללא עקבים".[16] מארה הלביש את המצולמים בתלבושת הקטיפה השחורה, ועליה סימן את מפרקי הגוף ואבריו בקווים ובנקודות זוהרים. הואיל והמצולם היה לבוש בשחור, תנועתו בזמן הצילום כמעט ולא נראתה על הרקע השחור; לעומת זאת, הקווים והנקודות הזוהרים שצוירו על הבגד החזירו אור רב, יצרו תמונה על גבי לוח הצילום, והפיקו כך "מסלול שלדים" או "מסלול מקלות" גרפי, שרשם את התנועה בצורה מופשטת וטהורה.[17] הסרת רישום העור והבשר חשפה לבסוף את החלקים הנעים של מכונת הגוף, ויצרה דימוי צילומי חסר תקדים. ניסויים אלו הולידו את הכרונופוטוגרפיה הגאומטרית של הלוח הקבוע. במשך כמה שנים ערכו מארה ודמני ניסויים רבים בהאנגר זה. גברים, אתלטים ומגוון בעלי חיים צולמו בשיטה הכרונופוטוגרפית. בשונה מעמיתו מויברידג', שהרבה לצלם נשים עירומות במסגרת עבודתו, צילם מארה אך ורק גברים, משום שראה בגבר את הארכיטיפ של הגוף האנושי.
תמונות אלו של מארה זכו לפרסום ב-"La Nature" ובעיתונים אחרים, והשפיעו רבות על סגנונות עתידיים באמנות המודרנית.
בסביבות סתיו 1888, שיפר מארה את מתקנו באופן ניכר. ב-29 באוקטובר הציג בפני האקדמיה הצרפתית למדעים את סרט הכרונופוטוגרפיה הראשון שלו שהודפס על נייר: "יש לי הכבוד להציג סרט של נייר רגיש לאור, שעליו התקבלה סדרת תצלומים, בקצב של עשרים תמונות בשנייה".[18]
מארה יצר סרטים קצרים רבים. היו אלה סרטים בהילוך מהיר (60 תמונות בשנייה) ובאיכות מעולה: בקולנוע בהילוך איטי הוא הגיע כמעט לשלמות. מחקריו אודות הדרך לרשום ולהציג תמונות של תנועה תרמו להמצאת הקולנוע. עם זאת, כאשר הוצג הסינמטוגרף של האחים לומייר ב-28 בדצמבר1895 במרתף ה"גראן קפה" שבבולבאר דה קפוצ'ין שבפריז, הצלחת המתקן הייתה עצומה ותרומתו היסודית של מארה נשכחה למשך כמה עשורים. אין בכך כדי להפחית מתרומתו המהותית של מארה כממציאה של שיטת צילום הכרונופוטוגרפיה על גבי לוח מקובע, צורת ייצוג שהשפעותיה ניכרות גם במאה ה-21 בתחומי האמנות, הפרסום והמדע.[19]
קפיצה לרוחק עם מקפצה, 1886. ברקע הביתן במעבדה של מארה ביער בולון ששימש רקע שחור לתצלומי הכרונופוטוגרפיה על לוח קבוע
ז'ורז' דמניי בתלבושת קטיפה שחורה ועליה מסומנים מפרקי הגוף ואבריו בקווים ובנקודות זוהרים איתם צילם מארה את "מסלול השלדים", 1883
חתול (החתול של שומר המעבדה) הפוך מופל ונוחת על רגליו. ניסוי זה נועד להוכיח שהחיה משתמשת במשקל גופה כדי לסובב את גופה
עז קטנה עם אטיין ז'ול מארה. התחנה הפיזיולוגית הפכה לא רק לאתר ניסויים, אלא לחווה קטנה שכללה גם כלב, חמור, סוסים, תרנגולים, כבשים, ארנבים, ברווזים, יונים ושחפים, שגודלו, טופלו וצולמו
מחקרים מאוחרים
אטיין-ז'ול מארה במעבדתו, בסביבות שנת 1900
מארה קיווה לאחד בין תחומי האנטומיה והפיזיולוגיה. כדי לפענח טוב יותר את תצלומי הכרונופוטוגרפיה שיצר, אותם השווה לתמונות אנטומיות של גולגולות, מפרקים ושרירים מאותו המין. מארה הכין סדרת רישומים שהראו סוס בעת דהירה, ראשית עם בשר ועור, ואחר-כך כשלד.
מארה למד וצילם תמונות כרונופוטוגרפיות של סוסים, ציפורים, כבשים, חמורים, פילים, דגים, צבים, יצורים מיקרוסקופיים, רכיכות, חרקים וכדומה. יש המכנים את מפעלו זה "גן החיות המונפש של מארה". בנוסף ערך מארה את המחקר המפורסם שהוכיח כי חתולים נופלים תמיד על רגליהם. הוא ערך ניסויים דומים עם תרנגולות וכלבים וגילה שלהם יכולת כמעט זהה. בעזרת הצילום חקר גם את תנועת הגוף האנושי.
בשנת 1890 פרסם מארה את ספרו החשוב "מעוף הציפורים" (Le Vol des Oiseau) שהיה מאויר בתצלומים, תרשימים ואיורים רבים. בנוסף, יצר פסלים מדויקים להפליא של מגוון ציפורים במעופן. בשנת 1894 פרסם את מחקרו החשוב "התנועה" (Le Mouvement). לקראת סוף חייו חזר מארה לחקור תנועה של צורות מופשטות, כגון כדור נופל. עבודתו הגדולה האחרונה הייתה בחינה וצילום של נתיבי עשן. בשנת 1901 הצליח לבנות מכונת עשן בעלת 58 נתיבי עשן. הייתה זו אחת ממנהרות הרוח האווירודינמית הראשונות בעולם.
מכשור, מציאות וראייה במחקרי הצילום של מארה
אחד המאפיינים המרכזיים במחקרי הצילום של מארה הוא שאין להם מקבילה בראייה האנושית והם גם חסרי תקדימים ויזואליים, בהיעדר מכשירי רישום אחרים שיכלו לערוב למידע שתצלומיו הפיקו. במובן זה, תצלומיו אינם משעתקים מידע קיים, אלא מייצרים את המידע שהם מתעדים. כך נוצר קשר מורכב בין התצלום לבין המציאות אותה הוא כביכול מראה. הדמיון למציאות אינו נמדד עוד ביחס לרשמי החושים והראייה, אלא במידת מה, נגד הראייה הבלתי אמצעית.
תפיסת הדמיון של התצלום למציאות במחקריו של מארה מזכירה ניסויים מדעיים אחרים שנעשו בעזרת המצלמה באותה תקופה, כגון תצלומי הזהות שיצר אלפונס ברטיון והתצלומים המורכבים שיצר פרנסיס גולטון, בהם המצלמה לא מתעדת את מה שהעין ממילא רואה, אלא מייצרת מערכת מדידה ותיוק שמגדירה ומחלצת את זהות המצולם (ברטיון) או מייצרת תצלומים סטטיסטיים שמרכיבים יחד מספר רב של דימויים ליצירת טיפוס אידיאלי ממוצע (גולטון). מהרגע בו חצה הצילום את סף הראייה, תצלומים הפכו ליותר מאשר תמונות – הם הפכו למידע (data), וככאלו, המידע שבתצלומים אינו נגזר מהשוואתם למציאות, אלא לתצלומים אחרים. יתרה מזו, לאורך מחקריו טען מארה שמצלמותיו מבצעות בעצמן חלק ממטלות ה"חשיבה" שהיו עד כה מנת חלקו של המדען: "הקשיים עליהם נדרשו גלילאו או אטווד להתגבר כדי לקבוע את חוקיהם יחסכו בעתיד בכל המקרים המקבילים עבור אלו שישתמשו בכרונופוטוגרפיה למטרותיהם".[20] ובמקום אחר טוען כי "מספר גדול של בעיות מכניות שפתרונן בעזרת חישוב יהיה לעיתים קשה מאוד להשגה ימצאו את פתרונן דרך יישום הכרונופוטוגרפיה בתנאים מאוד פשוטים"[21] זאת משום ש: "הכרונופוטוגרפיה מספקת מבחינה ניסיונית את הפתרונות לבעיות שלעיתים קרובות קשה מאוד לפתור בעזרת חישוב".[22] אי לכך, מסיק חוקר עבודתו של מארה, ג'וש אלנבוגן: "בהליכים של מארה, הצילום בו זמנית מייצר מידע שאין לו חלק בראייה שלנו, וכן ממלא חלקית את מקומה של עבודת המדען באספקת עיבוד סיסטמי של המידע. [...] מכשיריו של מארה חדלים מלהיות כמו עוד חוש אנושי, והופכים לחושים שרואים במונחים של חוק"[23]
מארה ספג ביקורת קשה בנוגע לפן זה של שימושו בצילום מהפילוסוף והלוגיקן צ'ארלס סנדרס פֶּרְס, שתרגם לאנגלית את ״היסטוריה של הכרונופוטוגרפיה״ שכתב מארה, ואגב כך כתב עליו: ״זוהי שטות שלא ניתן להגות! בושה לאדם המשכיל. כאילו יכולה הייתה להיות סיטואציה אנלוגית לזו של גלילאו! האם המצלמה עומדת לספק לנו אינטליגנציה וגאונות? האין זה סימן להתדרדרותה של צרפת? האדם הזה חבר במכון [הצרפתי]! די בזה עבורי. איני רוצה לדעת דבר נוסף אודות שרלטן זה״[24]
כרונופוטוגרפיה והמצאת הקולנוע
מחקרי הכרונופוטוגרפיה של מארה היו צעד מרכזי ומהותי בהמצאת הקולנוע. הוא היה הראשון להשתמש במצלמה בודדת כדי להפיק תצלומים על רצועה של סרט רגיש לאור בזמן אמת, מהר מספיק כדי ליצור מחדש אשליית תנועה עבור יותר מצופה אחד בו זמנית. ואולם, כפי שמציינת מרתה בראון במחקרה על מארה, "לא היה לו כל עניין ביצירת אשליה של תנועה, או כל אשליה אחרת, ותעשיית הראווה הגדולה שאנו קוראים לו סרט הקולנוע הושתתה על המוכנות של אלפי בני אדם לשלם עבור התענוג שגורמות האשליות. כך שהיסטוריה אמיתית של הקולנוע חייב לכלול יותר מאשר ההיסטוריה של ההמצאות הטכנולוגיות והמדעיות שסיפקו את החומרים הבסיסיים של הקולנוע. ... עם זאת, מארה היה תורם חיוני, גם אם בלי שהתכוון לכך, להיסטוריה בכללית של התמונות הנעות: המכשירים שפותחו במעבדתו מהוות את הבסיס הטכנולוגי של הקולנוע המסחרי".[25]
מורשתו של מארה
המידע ושיטות המחקר של מארה אומצו על ידי חלוצים בתחומי ידע רבים, והביאו לעיתים לתוצאות משמעותיות. מחקריו על תעופת הציפורים היו בעלי חשיבות לייסוד התעופה באירופה ואמריקה, ובמיוחד עבור ניסוייהם של האחים רייט. תיאורי התנועה האנושית של מארה עומדים בבסיס המדעי של תוכניות אימון גופני של חיילים ואתלטים. הטכניקות הגרפיות, הכרונופוטוגרפיות והסינמטוגרפיות של מארה אומצו ופותחו בידי פיזיולוגים ופסיכולוגים במטרה ליצור את ניהול העבודה המדעי, שהוביל למהפכה בתפיסת מושג הוצאת העבודה לפועל. בתחום ניהול התעשייה המדעי, אמצעי פירוק ומדידת התנועה האנושית של מארה שימשו בארצות הברית להגברת השליטה על התפוקה והיעילות של כוח העבודה. ולבסוף, מצלמת התנועה שפיתח הייתה גורם מפתח בכינון תעשיית התמונות הנעות.[26]
השפעתו של מארה הורגשה במהרה גם בשדה האמנות. כבר בתקופת חייו ציירים ופסלים אקדמיים התייחסו לדימוייו (ולאלו של מויברידג') כמקור סמכותי לייצוג בני אדם וחיות בתנועה. פחות מעשור לאחר מותו, תמונותיו הועתקו ישירות או זכו להד ברור בעבודותיהם של ציירי אוונגרד רבים. ניתן לאתר את השפעתו של מארה, למשל, בציור "עירום יורד במדרגות" של מרסל דושאן משנת 1912, בו מנסה האמן לתאר את יחסי החלל והזמן על הבד. גם האמנים הפוטוריסטים האיטלקיים נשענו על תמונותיו של מארה כבסיס לתיאור דו־ממדי של תחושת זמן ודינאמיות.[27]
פרסומים
ספרים
Physiologie médicale de la circulation du sang, basée sur l'étude graphique des mouvements du coeur et du pouls artériel, avec application aux maladies de l'appareil circulatoire, Paris: A. Delahaye (1863);
Etudes physiologiques sur les caractères graphiques des battements du coeur et des mouvements respiratoires et sur les différentes influences qui les modifient, Paris : G. Baillière (1865);
Le Mouvement, Paris: G. Masson, (1894); also in English: Movement, London : William Heinemann (1895)
מבחר מאמרים
Inscription photographique des indications de l'électromètre de Lippmann, Comptes rendus hebdomadaires des séances de l'Académie des Sciences, 83 : 278-280 (1876)
"La chronophotographie. Conférence faite au Conservatoire national des arts et métiers", le dimanche 29 janvier 1899, Annales du Conservatoire national des arts et métiers, 3e série, tome 1, 283 – 318.
Braun, Marta, Picturing Time: The Work of Etienne-Jules Marey (1830-1904), Chicago: University of Chicago Press, 1992.
Braun, Marta, The Expanded Present: Photographing Movement, in: Ann Thomas, Beauty of Another Order: Photography in Science, Yale University Press, 1997, pp. 150–185
Dagognet, François, Etienne-Jules Marey: A Passion for the Trace, Zone Books 1992
Ellenbogen, Josh, 2012. Reasoned and Unreasoned Images: The Photography of Bertillon, Galton, and Marey, Pennsylvania: The Pennsylvania State University Press.
Mannoni, Laurent, Etienne-Jules Marey, la mémoire de l’oeil, Paris, Milan, La Cinémathèque fran¸caise, Mazzotta, 1999
Lefebvre, Thierry, Malthête, Jacques & Mannoni, Laurent (editors). Lettres d’Etienne-Jules Marey - Georges Demenÿ, 1880-1894. Paris, AFRHC / Bibliothèque du film, 1999
^המידע הביוגרפי לקוח רובו מתוך: Braun Marta, Picturing Time: The Work of Etienne-Jules Marey (1830-1904), Chicago: University of Chicago Press, 1992
^Nadar, as quoted at: Braun, Picturing Time, 1995, p. 4
^Poincaré, as quoted in: Braun, Picturing Time, 1995, p. 6
^Marey, La Machine animale: Locomotion terrestre et aérienne. Paris, 1873
^מארה לא היה הראשון להשתמש בייצוג גרפי שנוצר באמצעים מכניים לשם הצגת אובייקט המחקר המדעי. כבר בשנות החמישים של המאה ה-19 מדענים השתמשו ברישומים מכניים כאלו וייתכן שאף לפניכן. ראו מחקרו של M. Norton, What's in a Line?, 2002. Quoted in J. Ellenbogen, 2012, p. 179 (f.n. 7)
^Etienne-Jules Marey, «Emploi de la photographie instantanée pour l’analyse des mouvements chez les animaux», Comptes rendus hebdomadaires des séances de l’Académie des sciences, 1882, volume 94, p. 1013-1020
^Thierry Lefebvre, Jacques Malthête, Laurent Mannoni (editors). Lettres d’Etienne-Jules Marey - Georges Demenÿ, 1880-1894. Paris, AFRHC / Bibliothèque du film, 1999, p. 88.
^Thierry Lefebvre. « La longue marche d’Etienne-Jules Marey » [« Marey’s long walk »], La revue du praticien, 2002, tome 52, p. 705-707
^Etienne-Jules Marey. « Décomposition des phases d’un mouvement au moyen d’images photographiques successives, recueillies sur une bande de papier sensible qui se déroule » [« Decomposition of the various phases of a movement using successive photographic images, collected on an unrolling ribbon of sensitized paper »], Comptes rendus hebdomadaires des séances de l’Académie des sciences, 1888, tome 107, p. 677-678
^Marey, History of Chronophotography." in Annual Report of the Smithsonian Institution for 1901, 330-31. Washington, D.C., 1902. Quoted in J. Ellenbogen, 2012, p. 198
^Marey, La Chronophotographie, Paris: Gauthier-Villars, 1899. Reprinted in E. J. Marey and Cardiology, H. A. Snellen (ed.), Rotterdam, 1980, p. 225. Quoted in Ellenbogen, ibid.
^Marey, "The Mechanism of the Flight of Birds." Nature 37 (February 16, 1888): 374. Quoted in ibid.
^הערה בכתב יד עליו עבד פירסHarvard University, Houghton Lbrary, Charles Peirce Papers, 1787-1951. Ms Am 1632, (1514). Quoted in Ellenbogen, p. 173. לדיון נרחב בנקודה זו בהקשר מחקריו של מארה, ראו:J. Ellenbogen, 2012. Reasoned and Unreasoned Images: The Photography of Bertillon, Galton, and Marey, Pennsylvania: The Pennsylvania State University Press
Päiviö HetemäkiHetemäki in 1965Deputy Prime Minister of FinlandIn office29 October 1971 – 23 February 1972Prime MinisterTeuvo AuraPreceded byVeikko HelleSucceeded byMauno KoivistoIn office14 May 1970 – 15 July 1970Prime MinisterTeuvo AuraPreceded byJohannes VirolainenSucceeded byVeikko HelleMinister of FinanceIn office29 October 1971 – 23 February 1972Prime MinisterTeuvo AuraPreceded byCarl Olof TallgrenSucceeded byMauno KoivistoIn office14 May 1970 ...
Friedrich Wilhelm Albert Asche (* 11. Juni 1869 in Hannover[1]; † nach 1958[2]) war ein deutscher Schulrektor, Heimatforscher, Kartograph[1] und Fotograf.[3] Inhaltsverzeichnis 1 Leben 2 Werke (Auswahl) 2.1 Schriften 2.2 Kartographische Zeichnungen 3 Weblinks 4 Einzelnachweise Leben Friedrich Wilhelm Albert Asche wurde 1869 in der Bäckerstraße 10 in Hannover geboren als Sohn des Wilhelm Asche. Dieser hatte zur Zeit des Königreichs Hannover an der Schlacht ...
Head of the EU executive branch Not to be confused with Presidency of the Council of the European Union or President of the European Council. President of the European CommissionLogo of the CommissionFlag of EuropeIncumbentUrsula von der Leyensince 1 December 2019European CommissionStylePresident[a]StatusChief ExecutiveMember ofCollege of CommissionersEuropean CouncilReports toEuropean ParliamentEuropean CouncilSeatBerlaymont, Brussels, BelgiumNominatorEuropean CouncilAppointerEu...
1933 ceasefire between the Republic of China and Empire of Japan Tanggu Truce negotiations The Tanggu Truce, sometimes called the Tangku Truce (Japanese: 塘沽協定, Hepburn: Tōko kyōtei, simplified Chinese: 塘沽协定; traditional Chinese: 塘沽協定; pinyin: Tánggū Xiédìng), was a ceasefire that was signed between the Republic of China and the Empire of Japan in Tanggu District, Tianjin, on May 31, 1933. It formally ended the Japanese invasion of Manchuria, which had...
Semakin besar kapal dimuati kapal semakin terbenam, sampai suatu batas yang ditunjukkan pada plimsol mark. Tonase bobot mati (Inggris: deadweight tonnage disingkat DWT) adalah jumlah bobot/berat yang dapat ditampung oleh kapal untuk membuat kapal terbenam sampai batas yang diizinkan dinyatakan dalam long ton atau metrik ton . Batas maksimum yang diizinkan ditandai dengan garis plimsoll pada lambung kapal. Tonase bobot mati didefinikan sebagai perjumlahan dari bobot/berat berikut ini: Muatan b...
Dreischiffige Halle aus Bambus in Pereira, Kolumbien, als temporärer Kirchenraum während der Restaurierung der beim Erdbeben 1999 beschädigten katholischen Kathedrale. Simón Vélez (* 2. Februar 1949 in Manizales) ist ein kolumbianischer Architekt. Von 1968 bis 1975 absolvierte er an der Universidad de los Andes in Bogotá ein Architektur- und Kunststudium. Seit Mitte der 1980er verwendet er Bambus als Baustoff. Er war eingeladen vom Vitra Design Museum und Centre Georges Pompidou. Zur EX...
Beauty pageant in Finland Miss Grand FinlandFormation2013TypeBeauty pageantHeadquartersStockholmLocationSwedenMembership Miss Grand InternationalOfficial language EnglishFinnishNational directorPeter HadwardGeneral directorKersten LibaParent organizationFashion Model Agency(2013 – 2014, 2017 – 2018)Miss Queen of Scandinavia (2020)WebsiteMissQueenOfScandinavia.com Miss Grand Finland is a national beauty pageant title awarded to Finnish representatives competing at the Miss G...
Cultural attitudes toward human sexuality in Japan This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Sexuality in Japan – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (January 2011) (Learn how and when to remove this template message) Geisha were forbidden to sell sex but have mistakenly become a symbol of Japa...
Antonio José de Sucre en la batalla de Ayacucho Año 1824Autor DesconocidoTécnica Óleo sobre lienzoLocalización Museo Nacional de Arqueología, Antropología e Historia del Perú, Lima, Perú Perú[editar datos en Wikidata] Antonio José de Sucre en la batalla de Ayacucho es un óleo sobre lienzo de obra desconocida realizado en Lima en 1824. Es parte de la colección pictórica del Museo Nacional de Arqueología, Antropología e Historia del Perú (Pueblo Libre, Lima). La pintu...
This article is written like a personal reflection, personal essay, or argumentative essay that states a Wikipedia editor's personal feelings or presents an original argument about a topic. Please help improve it by rewriting it in an encyclopedic style. (January 2015) (Learn how and when to remove this template message) At the 1939 New York World's Fair, the Good Neighbor policy[1] was developed by encouraging cultural exchange between the United States and Latin American countries b...
1918 battle of the Ukrainian–Soviet War Battle of KrutyPart of the Ukrainian–Soviet WarScheme of the Battle of Kruty.DateJanuary 29[1] or 30,[2] 1918Locationnear Kruty, Ukraine 51°4′46.32″N 32°9′33.48″E / 51.0795333°N 32.1593000°E / 51.0795333; 32.1593000Result Strategic Ukrainian People's Republic victory, capture of Kyiv delayed and enabled the Ukrainian government to conclude the Peace Treaty of Brest-Litovsk.[3]Belligerents U...
French public transport operator For other uses, see RATP. RATP GroupTypeEPICIndustryPublic transportFoundedJanuary 1, 1949; 74 years ago (1949-01-01) in Paris, FranceHeadquarters54, Quai de la Rapée75012 Paris, FranceArea servedWorldwide, with significant Île-de-France involvementKey peopleJean Castex (CEO)Revenue€5.704 billion (2019)OwnerFrench stateNumber of employees64,000 (2019)SubsidiariesRATP Capital InnovationRATP ConnectRATP CoopérationRATP DevRATP HabitatRATP ...
This article is about the American actor. For the rock band named after him, see Kane Hodder (band). American actor, stuntman, and author This biography of a living person needs additional citations for verification. Please help by adding reliable sources. Contentious material about living persons that is unsourced or poorly sourced must be removed immediately from the article and its talk page, especially if potentially libelous.Find sources: Kane Hodder – news · newsp...
Televisi Metropolitan Tokyo Tokyo Metropolitan Television Broadcasting Corporation (東京メトロポリタンテレビジョン株式会社code: ja is deprecated , Tokyo Metropolitan Television Kabushikigaisha)GenreInformasi dan komunikasiDidirikan30 April 1993KantorpusatKōjimachi, Chiyoda-ku, Tokyo, JepangTokohkunciMitsuru Ohki (Direktur Utama)PemilikTokyo FM, Chunichi Shimbun, pemerintah kota TokyoSitus webwww.mxtv.co.jp JOMX-(D)TVSaluranDigital: 20 (UHF - LCN 9)Branding(Tokyo) MXTVPemro...
American football player (born 1990) American football player David QuessenberryQuessenberry with the Titans in 2021No. 76 – Minnesota VikingsPosition:Offensive tacklePersonal informationBorn: (1990-08-24) August 24, 1990 (age 33)La Jolla, California, U.SHeight:6 ft 5 in (1.96 m)Weight:310 lb (141 kg)Career informationHigh school:La Costa Canyon(Carlsbad, California)College:San Jose StateNFL Draft:2013 / Round: 6 / Pick: 176Career history Ho...
Şah Sultanشاه سلطانPintu gerbang makam Şah Sultan di Masjid Yavuz Selim.KelahiranŞah-ı Huban1507Manisa, Kesultanan UtsmaniyahKematian1572 – 1507; umur -66–-65 tahunKonstantinopel, Kesultanan UtsmaniyahPemakamanMasjid Yavuz Selim, IstanbulWangsaUtsmaniyahAyahSelim IPasanganLütfi Pasha (n. 1523; c. 1541)AnakEsmahan SultanAgamaIslam Şah (Syah) Sultan (1507-1572) (Turki Otoman: شاه سلطان) atau Şah-ı Huban Sultan adalah putri Kesultanan Utsmaniyah, anak...
.jpg)
