אח"י מזנק הייתה הפריגטה השנייה מתוך שלוש ששירתו בחיל הים. הפריגטה הגיעה לחיפה ב-28 באפריל 1949. במקור הייתה פריגטה בשם HMCS Violetta בשרות הצי הקנדי. במלחמת העולם השנייה שירתה בליווי שיירות. היא נרכשה בארצות הברית על ידי חיל הים ונכנסה לשירות מבצעי לאחר שיפוץ כללי והתקנת תותחים בשנת 1952 והייתה חלק מ'השייטת הגדולה' בחיל, שייטת 1[1].
במלחמת סיני הוצבה הספינה מול חופי עזה, בליל ה-30 באוקטובר הוזעקה הספינה לחיפה לשם סיוע בהכנעת המשחתת המצרית אבראהים אל-אוול אולם בשל מהירות גבוהה נפגע צינור לחץ ואחד המכונאים שעל האוניה נפגע קשה, למחרת תוקנה האוניה והוחזרה לעזה. במהלך המלחמה יועדה הספינה לתקוף בעזה ובמצרים, אולם בשל חוסר במערכות ניווט ותחמושת נאותים בוטלה הפעולה מספר פעמים[2],
הפלגת הרקולס - ב-12 בנובמבר 1956 ערכה הספינה מסע ארוך כשהקיפה את יבשת אפריקה במסעה דרך מצרי טיראן והגיעה לאילת ב-25 בדצמבר 1956. בכך איפשרה את פתיחת את ים סוף לשיט ישראלי[3].
צוללים מצוות אח"י מזנק[ד] בודקים את המדחף הימני שנפגע ע"י הסתבכות בכבל.
העמסת ציוד על אח"י מזנק לקראת הנסיגה מסיני.
בצי סרי לנקה
ב-7 אפריל 1960 יצאה הפריגטה בפיקוד סא"ל מנחם כהן להפלגה דרך הים האדום והאוקיינוס ההודי לסרי לנקה. בדרך נכנסה לג'יבוטי והצטיידה בדלק. הפריגטה חצתה את האוקיינוס ההודי והגיעה ב-22 באפריל 1960 לנמל טרינקומלי, לאחר יומיים נמסרה לצי סרי לנקה.