PROFILBARU.COM

אוצר טבע^[1] הוא אתר שבו שמור משאב טבעי^[2]^[3] שאיננו תוצר של פעולת האדם ומשמש לרווחת האדם ושימור הטבע.

סוגים

אוצרות טבע המיועדים לשימור בלבד

אוצרות טבע המיועדים לשימור הם משאבים שהטבע מספק לרווחתו של האדם, שאינם מקור לחומרי גלם,^[4] כמו מערת אבשלום בישראל והפארק הלאומי ילוסטון בארצות הברית. קיימים אוצרות טבע הכוללים בתוכם גם שמורות טבע וגם משאבים סחירים. ים המלח מוכרז כאתר מורשת עולמית ומשמש גם כמאגר משאבים סחירים המופקים ממנו כמו אשלג, מגנזיום, גבס, מלח וברום. אתר אגם הכנרת הוא אוצר טבע אשר מימיו משמשים כמשאב לצורכי מדינת ישראל וירדן.

בדרך כלל, אוצר טבע לאומי מוגן כשמורת טבע. במרבית המדינות קיימת רגולציה באמצעות רשות האמונה על שמירת המקום כמו רשות הטבע והגנים בישראל. ישנם גם בעלי חיים אנדמיים המוכרזים כאוצרות טבע לאומיים במקומותיהם כמו שמורות הפנדה הענק בסצואן בסין אשר הכריזה על דובי הפנדה בעולם כולו כחלק מאוצר הטבע הלאומי שלה.^[5]

אוצר טבע המכיל משאב מתכלה

אוצר טבעי המכיל משאבי טבע סחירים.^[6]^[7]

חשיבותו של אוצר טבע בעל ערך כלכלי מותנה בערכו של המשאב הסחיר שבו, אשר נקבע על פי חוקי היצע וביקוש.

אוצר טבע המכיל משאבים סחירים הוא מאגר או מכרה של מחצב טבעי. ישנם מאגרים שטמון בהם גז טבעי או נפט גולמי שכדי להפיקו ולנצל את המשאב הטמון בו יש לקדוח במעמקי האדמה או הים. אוצרות טבע אחרים מכילים מרבצים גאולוגיים המכילים עפרות מתכת, שכדי להפיקן יש לכרות אותן. בין משאבי הטבע החשובים נמנים מתכות כמו ליתיום וניקל המשמשים לייצור סוללות, אורניום, כרום וזהב, יהלומים וגם פחם, נפט גולמי וגז טבעי המהווים מקור לאנרגיה. לדוגמה, שדה הגז כריש שליד חופי ישראל הוא אוצר טבע המכיל גז בעירה שהוא המשאב המופק ממנו.

רוב משאבי הטבע הסחירים אינם ניתנים לשימוש מידי ויש לעבדם ולהפכם לזמינים לשימוש. שדה נפט הוא אוצר הטבע שממנו שואבים נפט גולמי שאותו מזקקים בבתי זיקוק כדי להפריד את מרכיביו לפני השימוש. מכרה יהלומים הוא אוצר טבע המספק את המשאב יהלום גולמי. מעבדים אותו בחיתוך וליטוש כדי להפכו למוצר סופי.

אוצר טבע מתכלה

אוצר טבע מתכלה הוא מאגר או מכרה המכיל משאב ונשמר כערך "אוצר טבע" כל עוד המשאב הטמון בו ניתן להפקה. כאלה הם מכרות שהמשאב התכלה בהם, או שערכו של המשאב כבר לא מצדיק כריה והם נזנחים.

לעיתים ניתן להפוך את האתר לאתר לשימור ותיירות שכולל גם את עיר הכורים העזובה ואת סביבת המכרה. לדוגמה, מכרה הפחם אומבילין כמו גם אתר מכרות נחושת תמנע שהוא אוצר טבע אף על פי שהמשאב נחושת כבר לא מופק ממנו, והאתר משמש אתר מורשת. כאשר אתר מכיל גם משאבים סחירים וגם שמורות טבע, קיים לעיתים מאבק ציבורי בין הרצון לשמור על איכות האתר הטבעי מחד ובין הרצון לממש את המשאב הכלכלי הטמון בו מאידך. מאבק זה מתבטא גם באכיפת החוק והרגולציה של האתר^[8] ומהווה אתגר לחוסן המשפטי והדמוקרטי של המדינות שבשטחן נמצא האתר.^[9]^[10]

היסטוריה

אוצרות טבע המיועדים לשימור בלבד

החוקר והאקולוג פרידריך אלכסנדר פון הומבולדט (1859-1769) היה הראשון שדרש להקים שמורות טבע בארצות הברית, בפגישתו עם נשיא ארצות הברית תומאס ג'פרסון ב-1804.^[11] הוא שכנע אותו להכריז על אזור ילוסטון כאוצר לאומי טבעי וגן לאומי. את ההכרה הרשמית לשמורת טבע השיג ממשיך דרכו של הומבלודט, האקולוג ובוטניקאי ג'ון מיואיר (1911-1838), שלאחר שהשתקע בקליפורניה החל בפעילות פוליטית ענפה להגנת משאבי הטבע. הוא שכנע את נשיא ארצות הברית תיאודור רוזולווט להכריז בשנת 1890 על אתר יוסמיטי כאוצר טבע לאומי, ועל חוק האוסר ניצול המשאבים בשמורות או הריסתם.^[12] עם זאת, כבר ב־1864 הצליחה קבוצת ציירים ואמנים צרפתים להכריז על חלק מיער פונטנבלו שהיה אז אזור צייד כעל שמורת טבע.^[13] העימות שבין הדרישה לניצול המשאבים שבאתר לבין האינטרס הציבורי לשמירת הטבע כאוצר לאומי עדיין נמשך.

אוצרות טבע של משאבים סחירים

ניצול אוצרות טבע כמקורות לתעשייה החל בארץ ישראל כבר בתקופה הכלקוליתית (3500-3100 לפני הספירה) כאשר נחושת הופקה בשני אתרים: בפונון^[14] (חירבת פינאן שבירדן) ובערבה- (מכרות הנחושת בתמנע).^[15] עדות לכך מהתקופה הכנענית (1200-700 לפני הספירה) נמצאת כבר בתנ"ך: "ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחושת" (דברים ח', ט').^[16] בהרי הגליל ובערבה התגלו חמישה מרכזים של מכרות נחושת וברזל עתיקים.^[17] בשטחי ישראל נחצבו גם שיש, מלח וזהב.

מחצבים היו מרכיב חשוב בכלכלת ארצות הים התיכון כבר בתקופת הברונזה הקדומה (3100-2400 לפני הספירה), לפיתוח מסחר, תחבורה יבשתית וימית ועיור. בימי הביניים נחצבו מכרות רבים למתכות, למלח ולפחם, כמו מכרות המלח ליד העיר האליין שבאוסטריה המהווה כיום מוזיאון. מכרה הנחושת בפאלון שבשוודיה פועל מאז האלף הראשונה לספירה ועד ימינו.

אוצרות הטבע הסחירים מתכלים לאורך זמן בגלל הפקת המשאבים הטמונים בהם. כדי לספק את דרישות השווקים הגדלים במהירות, בעיקר למתכות ולדלק, מתגברים החיפושים אחרי מקורות חדשים וכך הולכים ונהרסים אוצרות טבע כיערות אגמים והרים.

אוצרות הטבע המתכלים מרוכזים בטריטוריות מוגדרות, ומהווים סיבה למלחמות ולמאבקי שליטה לאורך כל הדורות מאז שלמד האדם לנצל את המשאבים לצרכיו. החל ממכרות הזהב באפריקה בתקופת מלכות שלמה, דרך כיבוש הודו על ידי האנגלים כדי לשלוט במשאבי התבלינים. בהמשך נעשה ניסיון גרמני בתקופת מלחמת העולם השנייה להשתלט על משאבי מתכת ונפט, ובימינו מתבצעים מאבקים על השליטה במכרות הליתיום, הכרום והאורניום הטמונים באפריקה.

קישורים חיצוניים

הרב שלמה אישון, למי שייכים אוצרות טבע על-פי ההלכה?, אתר מכון כת"ר, כ"א שבט ה'תשע"ו.

הערות שוליים

^ במילונים שונים באנגלית המושג "אוצר טבע " מבוטא בביטויים שונים: "Nature's treasure"; " עוסק בעיקר בשמורות טבע - Natural Reserve ובבעלי חיים מוגנים. משאב טבע מכונה natural resource, Natural Capital הכוללים את הנושא בהיבטיו השונים.
^ צביה פיין, אופירה גל, בילי סביר, מאירה שגב, איריס שילוני ועופר פריאל. מטח המרכז לטכנולוגיה לימודית, כדור הארץ- סביבה- אדם מדריך למורה ( הספריה הוירטואלית), ישראל: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית,, תשע"א - 2011., עמ' פרק 4: משאבי הטבע של כדור הארץ
^ מאור חגית, משאבי טבע, באתר מגדיר איכות הסביבה, ‏1993
^ מילון האקדמיה העברית ללשון, אוצרות טבע, באתר מילון האקדמיה ללשון העברית
^ Mary Ameringer |, PANDA DIPLOMACY, ;International law and policy brief The George Washington University, ‏April.15 .2022
^ מעות: מילון מונחים בנושאי כלכה וסטטיסטיקה, אוצרות טבע ( natural capital)
^ דן סתיו, משאביי טבע סחירים, באתר מכון ירושלים למחקר מדיניות
^ נבו: nevo.co.il, חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח ..., באתר נבו, האת כולל חוקים עדכניים של ישראל להגדרת שמורות טבע, , אוצרות טבע ,מורשת, גנים לאומיים., ‏18ספטמבר 2023
^ אדם טבע ודין, משאבי טבע בישראל, באתר אדם טבע ודין / משאבי טבע
^ ד"ר תמר אחירון-פרומקין; ד"ר רון פרומקין, המחיר הסביבתי של ניצול משאבי הטבע על ידי האדם, הספריה הוירטואלית של מטח
^ אנדריאה וולף, המצאת הטבע: הרפתקאותיו של אלכסנדר פון הומבלודט הגיבור האבוד ששל המדע, ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן, 2015, עמ' 112-119
^ אנדריאה וולף, המצאת הטבע הרפתקאותיו שלאלכסנדר פון הומבולדט הגיבור האבוד של המדע, ירושלים/ תלאביב: הוצאת שוקן, 2015, עמ' 325-330
^ Histoire : une forêt en partage, Les Amis de la Forêt de Fontainebleau (ב־)
^ ארז בן יוסף, תומאס לוי ומוחמד נג’אר, התפתחות תעשיית הנחושת בראשית תקופת הברזל: תגליות חדשות מאזור פינאן )ירדן( ותוצאות עונת החפירות הראשונה בח’רבת אל-ג’רייה, באתר www.antiquities.org.il
^ אסף הולצר (סקירה שנייה מתוך שלוש; צילום: פטר-פן סטפנסקי; ), תמנע – תולדות כריית הנחושת, באתר מכון ישראלי לארכיאולוגיה, ‏פורסם 3.4.22
^ קראו בכותר - קדמוניות נופי ארץ-ישראל : הביוגרפיה של העם על פי הגיאוגרפיה של הארץ, באתר kotar.cet.ac.il
^ ארז בן יוסף, תומאס לוי ומוחמד נג’אר, התפתחות תעשית הנחושת בתקופת הברזל, תגליות חדשות, באתר רשות העתיקות