מאגרהנפט האסטרטגי (באנגלית: Strategic Petroleum Reserve, בקיצור: SPR) הוא מאגר חירום של נפט המוחזק על ידי מחלקת האנרגיה של ארצות הברית (DOE). זהו מאגר אספקת החירום הידוע בציבור הגדול ביותר בעולם. למיכלים התת-קרקעיים של המאגר בלואיזיאנה ובטקסס יש קיבולת של 714 מיליון חביות (113,500,000 מטר מעוקב).[1] ארצות הברית החלה לנהל את המאגר ואת עתודת הנפט בשנת 1975 כדי למתן שיבושים עתידיים באספקה כחלק מההסכם הבינלאומי על תוכנית האנרגיה, לאחר שאספקת הנפט הופסקה במהלך משבר האנרגיה העולמי בשנים 1973–1974.[2]
המלאי נכון לספטמבר 2022 עומד על 422 מיליון חביות נפט, המהווה בערך 21 ימים של צריכת נפט ב-2019 (רמות הצריכה יומיות בארצות הברית עמדו על 20.54 מיליון חביות).[3][4] עם זאת, יכולת המשיכה הכוללת המקסימלית מה-SPR היא רק 4.4 מיליון חביות ביום, כך שייקח בערך 96 ימים להשתמש בכל המלאי.
מאז 2015, הקונגרס מוכר את הנפט במאגר כדי לממן את הגירעון במכירות שאינן מפורסמות. מחלקת האנרגיה האמריקאית ביצעה לפחות 7 מכירות מאז 2017, ומכרה 132 מיליון חביות, או כ-18.2% מהמאגר.[5][6]
ב-31 במרץ 2022, הנשיא ג'ו ביידן הודיע שהממשל ישחרר מיליון חביות נפט ליום מהעתודה למשך 180 הימים הבאים.[7]
על פי חקיקה שכבר קיימת, כמות הנפט במאגר יכולה לרדת ל-238 מיליון חביות עד 2028.[8] הדבר יהווה הפחתה של 67% במאגר מאז 2010.
המאגר מאוחסן ב-4 אתרים במפרץ מקסיקו, כל אחד מהם ממוקם ליד מרכזי זיקוק ועיבוד פטרוכימיים. כל אתר מכיל מספר מערות מלאכותיות שנוצרו מתחת לפני השטח.
המערות יכולות להיות בעומק של עד 1,000 מטר מתחת לפני השטח. הקיבולת נעה בין 6–37 מיליון חביות. כמעט 4 מיליארד דולר הוצאו על המתקנים.
פירוט המתקנים הקיימים
בריאן מאונד: פריפורט, טקסס. 20 מערות עם קיבולת אחסון של 254 מיליון חביות (40,400,000 מטר מעוקב) ויכולת משיכה של 1.5 מיליון חביות (240,000 מטר מעוקב) ליום.[9][10]
ביג היל: וויני, טקסס. קיבולת של 160 מיליון חביות (25,000,000 מטר מעוקב) עם יכולת משיכה של 1.1 מיליון חביות (170,000 מטר מעוקב) ליום.
ווסט האקבארי: לייק צ'ארלס, לואיזיאנה. בעל קיבולת של 227 מיליון חביות (36,100,000 מטר מעוקב) עם יכולת משיכה של 1.3 מיליון חביות (210,000 מטר מעוקב) ליום.[10]
ביו צוקטו: באטון רוז', לואיזיאנה. בעל קיבולת של 76 מיליון חביות (12,100,000 מטר מעוקב) עם קצב משיכה מקסימלי של 550,000 חביות (87,000 מטר מעוקב) ליום.
היסטוריה
רקע
המאגר נוצר בעקבות משבר האנרגיה של 1973. ב-18 בנובמבר 1974 חתמה ארצות הברית על האמנה לתוכנית אנרגיה בין-לאומית (IEP) וחברה מייסדת של סוכנות האנרגיה הבין-לאומית. אחת ההתחייבויות המרכזיות של החותמים על האמנה היא לשמור על מלאי נפט של לא פחות מ-90 יום של יבוא נטו.[11]
הגישה למאגר נקבעת על פי התנאים שהוגדרו בחוק מדיניות ושימור האנרגיה משנת 1975 (EPCA), בעיקר כדי להתמודד עם שיבושים חמורים באספקה. הנפט מהמאגר עשוי להתחיל להיכנס לשוק 13 ימים לאחר שניתן צו נשיאותי.[12]
בניית המתקנים הראשונים החלה ביוני 1977.
שימוש במאגר
ב-13 בנובמבר 2001, זמן קצר לאחר פיגועי הטרור ב-11 בספטמבר, הנשיא ג'ורג' בוש הודיע כי ה-SPR יתמלא, ואמר, "מאגר הנפט האסטרטגי הוא מרכיב חשוב בביטחון האנרגטי של האומה שלנו. כדי למקסם את ההגנה לטווח ארוך מפני שיבושים באספקת הנפט, אני מורה למזכיר האנרגיה למלא את ה-SPR עד לקיבול של 700 מיליון חביות (110,000,000 מטר מעוקב)."[13] הרמה הקודמת הגבוהה ביותר הושגה ב-1994 עם 592 מיליון חביות (94,100,000 מטר מעוקב). בזמן ההנחיה של הנשיא בוש, ה-SPR הכיל כ 545 מיליון חביות (86,600,000 מטר מעוקב). מאז ההוראה ב-2001, הקיבולת של ה-SPR גדלה ב 27 מיליון חביות (4,300,000 מטר מעוקב) עקב הגדלה טבעית של מערות המלח שבהן מאוחסן המאגר. חוק מדיניות האנרגיה של 2005 הנחה מאז את מזכיר האנרגיה למלא את ה-SPR עד 1 מיליארד חביות (160,000,000 מטר מעוקב), תהליך שיחייב הרחבה פיזית של מתקני המאגר.
ב-17 באוגוסט 2005, ה-SPR הגיע ליעד של 700 מיליון חביות (110,000,000 מטר מעוקב).
ב-23 בינואר 2007, הנשיא בוש הציע בנאום מצב האומה שלו שהקונגרס יאשר את הרחבת קיבולת המאגר לכפול מהרמה הנוכחית.[14]
ב-16 במאי 2008, מחלקת האנרגיה (DOE) הודיעה על עצירה של כל האספקה למאגר סביב יולי. הודעה זו הגיעה ימים לאחר שהקונגרס הצביע להורות לממשל בוש לעשות את אותו הדבר.[15]
ב-2 בינואר 2009, לאחר ירידה חדה במחירי הדלק, הודיעה מחלקת האנרגיה כי היא תתחיל לקנות כ-12 מיליון חביות נפט למילוי מאגר הנפט האסטרטגי, לחידוש אספקה שנמכרה לאחר ההוריקנים קתרינה וריטה ב-2005. הרכישה תמומן על ידי כ-600 מיליון דולר שיתקבלו מאותן מכירות חירום.
ב-20 באוקטובר 2014 דוח ממשלתי המליץ להקטין את גודל העתודה במאגר. לפי הדוח, כמות הנפט המוחזקת עולה על הכמות הנדרשת להחזיק בהישג יד לאור כך שהצורך בנפט גולמי מיובא ירד בשנים האחרונות.[16]
ב-19 במרץ 2020, הנחה הנשיא דונלד טראמפ את מחלקת האנרגיה למלא את מאגר הנפט האסטרטגי לקיבולת המרבית. הנחיה זו ניתנה כדי לסייע ליצרני נפט מקומיים לאור הקריסה הכלכלית הממשמשת ובאה כתוצאה ממגפת הקורונה והנפילות הקיצוניות בשוקי הנפט הבינלאומיים.[17] עם זאת, המימון נחסם על ידי הקונגרס.[18]
מכירת חירום לישראל
על פי הסכם הביניים בין ישראל למצרים 1975 שנחתם על ידי ארצות וישראל, כתנאי מוקדם להחזרת חצי האי סיני ועתודות הנפט הקשורות בו למצרים, חויבה ארצות הברית להעמיד נפט זמין למכירה לישראל בשעת חירום עד חמש שנים.[19] ההסכם הוארך ב-1979, 1994, 2004, ולאחרונה ב-2015 לתקופה של עשר שנים.[20]
התחייבויות בינלאומיות
כחברה בסוכנות האנרגיה הבין-לאומית (IEA), על ארצות הברית להצטייד בכמות נפט השווה ל-90 יום לפחות של יבוא. המאגר הכיל כמות שוות ערך ל-141 ימי יבוא נכון לספטמבר 2016.[21]
מגבלות
עתודת הנפט האסטרטגית היא בעיקר מאגר נפט גולמי, ולא מאגר של דלקי נפט מזוקקים כמו בנזין, סולר וקרוסין. אף על פי שארצות הברית שומרת על אספקה נוספת של דלקי נפט מזוקקים, למשל, עתודות הנפט לחימום ביתי ועתודות אספקת הבנזין, הממשלה אינה שומרת על עתודות בנזין בקנה מידה כמו של מאגר הנפט האסטרטגי. המאגר נועד לתת לארצות הברית הגנה מפני שיבושים באספקת הנפט. במקרה של שיבושים בפעילות בתי הזיקוק, ארצות הברית תצטרך לפנות לחברי סוכנות האנרגיה הבין-לאומית בבקשה למוצרים מזוקקים, ולהשתמש ביכולות זיקוק מחוץ ליבשת ארצות הברית.
