האוניברסיטה הטכנולוגית של ורשה (בפולנית: Politechnika Warszawska) הוא אחד מהמכונים הטכנולוגיים המובילים בפולין ואחד הגדולים במרכז אירופה. האוניברסיטה מעסיקה 2,453 אנשי סגל הוראה (ובהם 357 פרופסורים).[1]בשנת 2011 למדו באוניברסיטה כ-36,156 סטודנטים.[1] באוניברסיטה פועלות 19 פקולטות משלל תחומי המדע והטכנולוגיה. מרבית מבני אוניברסיטת וורשה ממוקמים בוורשה, מלבד שתי פקולטות אחת בפלוצק. האוניברסיטה חברה בועידת בתי הספר האירופיים לחינוך ומחקר הנדסי מתקדם.
מדי שנה מסיימים את לימודיהם באוניברסיטה כ-5,000 בוגרים. על פי סקר העיתון Rzeczpospolita משנת 2008, 11% מבין מנהלי 500 התאגידים המובילים בפולין הם בוגרי האוניברסיטה.[2]
פעילות האוניברסיטה החלה בשנת 1826 עם התחלת לימודי הנדסה במכון הטכנולוגי של ורשה.
במהלך המאה ה-18 פרצה באירופה המהפכה התעשייתית שדרשה הכשרת מהנדסים וטכנאים רבים. בשנת 1794 נפתח האקול פוליטקניק בפריז, שהוביל בעקבותיו פתיחת מוסדות להכשרה טכנית רבים ביבשת, ובהם בפראג (1806), בווינה (1815) ובקרלסרוהה (1824).
המכון הטכנולוגי הראשון בפולין נפתח בוורשה ב-4 בינואר 1826. המוסד נסגר בשנת 1831, לאחר מרד נובמבר.
בשנת 1898 הוקמה מחדש המחלקה הטכנולוגית בוורשה על שמו של הקיסר ניקולאי השני. השיעורים (שהועברו ברוסית) החלו ב-5 בספטמבר.
בעת פתיחתה היו האוניברסיטה שלוש פקולטות: הנדסה ובנייה, מתמטיקה וכימיה. ביוני 1902 נפתחה הפקולטה לכרייה. פולנים היוו את רוב התלמידים עד 1905.
האודיטוריום הראשי
עם כיבוש ורשה על ידי האימפריה הרוסית ב-5 באוגוסט1915, השלטון הגרמני רצה לזכות באהדת הפולנים. לכן השלטון הגרמני המיר את שפת הלימוד לפולנית גם באוניברסיטה הטכנולוגית וגם באוניברסיטת ורשה. הפתיחה החגיגית של שתי האוניברסיטאות נערכה ב-15 בנובמבר 1915. זיגמונט שטרשביץ' היה הרקטור הראשון של האוניברסיטה הטכנולוגית של ורשה. למרות הפתיחה החגיגית, מלחמת העולם הראשונה והמלחמה הפולנית-סובייטית לא סייעו לפיתוח המוסד. השיעורים היומיים החלו רק בנובמבר 1920. בתקופה זו פעלו כבר פקולטות למכניקה, הנדסת חשמל, כימיה, אדריכלות, הנדסה אזרחית, הנדסת מים וגיאודזיה. שלוש הפקולטות האחרונות אוחדו ב-13 במרץ1933. ב-25 בספטמבר 1933 הוקמה הפקולטה החדשה להנדסה.
מספר התלמידים באוניברסיטה גדל משמעותי בעשרים השנים שבין מלחמות העולם. בשנת 1919 למדו במוסד כ-2,540 סטודנטים, לעומת 4,673 ערב מלחמת העולם השנייה. בתקופה זו העניק בית הספר יותר מ-6,200 דיפלומות, מתוכן 320 לנשים. במקביל, האוניברסיטה הטכנולוגית של ורשה צברה יוקרה לאומית ובינלאומית. כ-66 בוגרים קיבלו תוארי דוקטור לפילוסופיה, ו-50 הוסמכו כעוזרי פרופסורים.
במהלך מלחמת העולם השנייה והכיבוש הנאצי האוניברסיטה הטכנולוגית המשיכה לפעול במחתרת. ההוראה נמשכה בקורסים חשאיים. כ-3,000 תלמידים השתתפו בקורסים אלו ו-198 הוכשרו למהנדסים. במהלך המלחמה נכתבו 20 תזות לדוקטורט ובוצעו מחקרים בחשאי. מספר פרופסורים ערכו ניתוח מפורט של רקטות ה-V-2 הגרמניות, לבקשת המודיעין של ארמייה קריובה.
לאחר סיום הכיבוש הנאצי התחילו הלימודים בתנאים מאולתרים ב-22 בינואר1945. עד סוף השנה נפתחו מחדש כל הפקולטות שפעלו לפני המלחמה. מבנים ישנים ופגועים שופצו ונבנו מחדש, וכן נבנו מבנים חדשים.
המרכז האקדמי והמחקרי בפלוצק הוקם ב-1967.
בשנת 1945 למדו 2,148 סטודנטים בשש פקולטות. ב-1999 היו 22,000 סטודנטים רשומים ב-16 פקולטות. האוניברסיטה הטכנולוגית של ורשה העניקה למעלה מ-104,000 תארים במדעים, הנדסה וטכנולוגיה בשנים 1945–1998.
במהלך השנים הפכה האוניברסיטה למרכז מדעי חשוב, שהכשיר את התשתית לבתי ספר טכניים אחרים במדינה. בשנים 1945–1998 נכתבו 5,500 עבודות דוקטורט ומספר חברי הסגל האקדמי גדל באופן משמעותי. ב-1938 היו באוניברסיטה 98 פרופסורים קבועים ופרופסורים-חברים, וכן 307 עוזרי פרופסורים ועוזרי הוראה. ב-1948 היו 87 פרופסורים ו-471 עוזרים. לעומת זאת, ב-1999 היו 371 פרופסורים, 1,028 מורים, 512 מרצים ו-341 עוזרי הוראה.
