שמה העברי ניתן לה בשל צבע פריה, ובהשראת הארמית: "אוּכְמָא" בהוראת כהה, שחור.[2]
באנגלית קרויה האוכמנית; Blueberry על שם צבעה הכחול-סגול שבו היא מתאפיינת בשל תכולת הפיגמנטאנתוציאנין בריכוזים גבוהים.
עונת הגידול
מדינות רבות מגדלות אוכמניות, בהן ארצות הברית, קנדה וצ'ילה. עונת הקטיף שלהן היא בין חודש מאי לאוקטובר באמריקה, ובין דצמבר למרץ בניו זילנד. את הפירות ניתן לאחסן לתקופה של שבועות ספורים במקום קריר ויבש, וניתן להקפיאם לפרק זמן ממושך יותר.
ב-2019 יובאו לארץ כ-90 טונות אוכמניות. ב-2020 הייבוא גדל כמעט פי שישה לכ-510 טונות ואילו הגידול המקומי של הפרי בשנת 2019 הסתכם ב-300 טונות וב-2020 גדל לכ-400 טונות.
במרץ 2022 פרסם משרד החקלאות קול קורא ליבואנים לקבלת היתרי יבוא ממדינות נוספות שהיו אסורות עד כה ביבוא כגון ארצות הברית, דרום אפריקה, ספרד, פולין ופרו.
שימושים נפוצים בבישול
אף על פי שאוכמניות נפוצות לאורך כל השנה, אחת מהריבות הפופולריות ביותר היא ריבת אוכמניות, לרוב בשילוב עם פירות יער אחרים כגון אוסנה. זאת הודות לצבע העמוק המופק מהן, המקנה לריבה מראה מושך יותר ללא צורך בצבעי מאכל.
אוכמניות הן גם תוסף מקובל ונפוץ במוצרי מאפה רבים, כגון מאפין ופנקייק, על מנת להוסיף צבע ולהוסיף בטעמן המתוק חמצמץ את המתיקות של הסוכר. בשל טעמן, הן נחשבות כציפוי מתאים על עוגות גבינה קרות, לעיתים בשילוב עם פירות יער נוספים בעלי טעם חמצמץ עוד יותר כגון חמוציות.