אֻכָּם מדברי (שם מדעי: Suaeda asphaltica) הוא מין בסוג אוכם, בן שיח רב שנתי. גובהו עד 60 ס"מ. גבעוליו ישרים, העלים בשרניים ודמויי גליל, מסודרים לסירוגין על הגבעול. הפרחים לבנים, קטנים, צומחים מחיקי העלים.
הצמח אנדמי לארץ ישראל, צומח באדמות חוואר, פוספט וקירטון ולכן נמצא בארץ במדרונות מדבר יהודה, צפון הנגב ובקעת הירדן. הצמח עמיד מאוד למליחות, על ידי מהילת המלח בנוזל שבעלים, ונשירתם לאחר זמן. פורח בחודשים ינואר-מאי, הפרחים ירוקים, יוצאים מחיקי העלים.
בדומה לאוכמניה, מקור השם העברי מושאל מן הארמית: "אוּכָּמָא" בהוראת כהה, שחור.[1] השם התקבל בשל הגוון השחור או הכהה של עליו היבשים. שמו המדעי, Suaeda, גזור גם הוא מצבעו השחור של הצמח: בערבית עתיקה הצמח קרוי "סוידא", כלומר: "שחור" (בדומה ל־أَسْوَد – שחור).
ברפואה הבדואית משתמשים בו לדלקות עור קשות, ובשימוש פנימי הוא מומלץ נגד הפרעות בדרכי העיכול, צהבת והרעלות קיבה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
