"אדם בערבה" הוא פסל מאת הפסל הישראלייחיאל שמי. הפסל שייך לפיסול המוקדם ביצירותו של שמי וסגנונו משויך אל האמנות הכנענית.
תיאור
הפסל "אדם בערבה" מציג דמות גברית עירומה שאחת מידיה נשענת על דמות של נשר. הדמות מעוצבת במונומנטליות. לבד מגודלו של הפסל, החריג באמנות הישראלית וביצירתו המוקדמת של שמי, גופו הוא שרירי ותווי פניו מודגשות באופן מעט ארכאי. בסגנונו מושפע הפסל מן הפיסול הכנעני ובייחוד מפסלו של יצחק דנציגר "נמרוד" (1939).
המוטיב המרכזי בקומפוזיציה של הפסל היא התנועה האלכסונית של גוף הדמות, המרמז על פריצה אל החלל.[1] מוטיב זה מעומת עם האנכיות של דמות הנשר.
במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 הפך הפסל למוקד של סכסוך בעלות, לאחר ששמי ביקש להשיב את הפסל לחזקתו ואילו אוקו טען כי שמי נטש את הפסל. בינואר 1996 אף היה הפסל אמור להימכר במכירה פומבית של חברת מצא[2], אולם מכירה זו בוטלה. בשנת 2002 פסק בית המשפט כי הפסל יעבור לרשות שמי.
בפסק הדין כתבה השופטת דרורה פלפל כי "יצירת אמנות אינה דומה למיטלטלין רגילים: אמן יולד את יצירתו, היא עבורו חלק מאישיותו ואינו מתייחס אליה כאל נכס קנייני רגיל. לכן, ככל שמדובר על נטישה אפשרית של יצירת אמנות - דרושה לכך (הוכחה) מעבר לעזיבת הפסל בשטח, כדי (לוודא) את כוונת הנטישה. דבר זה לא היה כאן".[3]
הערות שוליים
^ראו: סגן כהן, מיכאל, יחיאל שמי, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 1997, עמ' 18.
