הרב אברהם הכהן בהר"ן (כ' בניסן תרצ"ה, 23 באפריל 1935 – כ"ט באלול תשנ"ה, 24 בספטמבר 1995) היה איש חינוך ואיש הגות דתי, ראש אולפנת כפר פינס ואולפנת הרב בהר"ן.
תולדות חייו
נולד בשכונת שערי חסד בירושלים לרב נחום כהן-לוין, בן הרב אברהם כהן-לוין שהיה חתנו של הרב דוד בהר"ן. אביו שימש ראש המנקרים בירושלים וחיבר את הספרים "תורת הניקור" ו"גבולות הראשונים על עבודת הניקור". לצורך פרנסתו נסע לאמריקה כדי לשווק את ספריו. האם, רחל מלכה, עסקה למחייתם במכירת שמרים. בילדותו למד בתלמוד תורה עץ חיים בירושלים, ולאחר מכן בישיבת חברון. הוסמך לרבנות על ידי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. בתקופת שלטון המנדט הבריטי התגייס לאצ"ל.
בשנת תשט"ו, בהיותו בן עשרים, נסע ללמוד בישיבת לייקווד בניו ג'רזי, ולאחר מכן בישיבת רבנו חיים ברלין, שם התקרב לראש הישיבה הרב יצחק הוטנר.
לאחר שבע שנות לימוד בארצות הברית נישא, בשנת תשכ"ב, למרים סמסון, שבאה מבית חרדי ציוני בארצות הברית.
בשנת תשכ"ה פגש בניו יורק את הרב משה צבי נריה, שחיפש ראש אולפנה לאולפנת כפר פינס, והציע לרב בהר"ן את התפקיד. בתחילה סירב הרב בהר"ן, אולם במצוות רבו הרב הוטנר ניאות לקבל את התפקיד. כיהן בתפקיד במשך 15 שנה, עד שנת תש"מ.
לאחר שפרש מתפקידו הקים אולפנה חדשה הנושאת את שמו – "אולפנת הרב בהר"ן". בתחילה שכנה האולפנה בהרצליה, לאחר מכן עברה לכפר סבא ולאחר כעשר שנים עברה למשכנה הנוכחי בכפר אליהו בגדרה.
נפטר לאחר מחלה בכ"ט באלול תשנ"ה, בגיל 60. נקבר בהר המנוחות בירושלים.
אשתו, מרים בהר"ן, נפטרה בכ"ד באדר א' ה'תשע"ט, ונקברה אף היא בהר המנוחות.[1]
אישיותו ודעותיו
לרב אברהם בהר"ן הייתה חיבה גדולה לארץ ישראל והוא הטיף להכנה לגאולה. ככהן הוא הכין עצמו לרגע שבו יצטרך לשרת בבית המקדש.
לאחר חתימת הסכמי קמפ דייוויד שבהם התחייבה ישראל למסירת חבל סיני למצרים, העביר חלק מבנות האולפנה ליישוב חצר אדר לאות הזדהות עם תושבי פתחת רפיח. הוא היה נוסע אל התלמידות פעם בשבוע ומעביר להן שיעור בספר קול התור של רבי הלל משקלוב.
ספרו
לקריאה נוספת
הערות שוליים
