PROFILBARU.COM

אביגייל מאשם, ברונית מאשם
Abigail Masham, Baroness Masham
לידה	1670?; לונדון, ממלכת אנגליה
פטירה	6 בדצמבר 1734 (בגיל 64 בערך); היי לייבר, הממלכה המאוחדת
מדינה	ממלכת בריטניה הגדולה
מקום קבורה	High Laver
בן או בת זוג	Samuel Masham, 1st Baron Masham (1707–?)
	1711–1714; (כ־3 שנים)
	→ שרה צ'רצ'יל, הדוכסית ממרלבורו

אביגייל מאשם, ברונית מאשם (אנגלית: Abigail Masham, Baroness Masham‏; 1670 בקירוב - 6 בדצמבר 1734) הייתה ממקורבותיה של אן, מלכת בריטניה, ובת דודתה של שרה צ'רצ'יל, הדוכסית ממרלבורו.

היא נולדה לפרנסיס היל, סוחר מלונדון, ואמה הייתה אליזבט היל דודתה של שרה צ'רצ'יל, לימים דוכסית מרלבורו. משפחת היל ירדה מנכסיה בעקבות כישלונות עסקיים של פרנסיס היל, ואביגייל נאלצה לעבוד כמשרתת אצל סר ג'ון ריברס מקנט. ליידי צ'רצ'יל, שהייתה בת הלוויה של הנסיכה אן, התיידדה עם בת דודתה אביגייל, ככל הנראה בגלל מבוכה על מצבה הכלכלי הקשה ולא בגלל חיבה אמיתית. צ'רצ'יל שיכנה את מאשם בביתה שבסנט אלבנס. לאחר עליית הנסיכה לשלטון היא קיבלה משרה בחצר המלוכה בערך ב-1704.

1704 הייתה גם השנה שבה המלכה התוודעה להיעדרויותיה התכופות של הדוכסית מחצר המלוכה, ולדעותיה הפוליטיות - הדוכסית הייתה ויגית והמלכה הייתה טורית. הדוכסית ניסתה להשפיע על אן למנות שרים ויגים נוספים, שרובם תמכו במלחמותיו של בעלה הדוכס. המלכה, שלא הייתה מוכנה לנטוש את "מפלגת הכנסייה" (כפי שהטורים היו ידועים, ודת היה אחד הנושאים החשובים עבור אן) גם עבור ידידתה הקרובה, התוודתה בחשאי בפני הרוזן גודולפין, שכיהן בתפקיד הלורד אשר על האוצר, כי היא חשה שהיא והדוכסית לעולם לא יוכלו להיות חברות כפי שהיה בעבר. זמן לא רב לאחר מכן החלה היל להפעיל את קסמה האישי על מנת לזכות בהעדפתה של אן. לא ברור האם התנהגותה הייתה כפיות טובה כלפי הדוכסית ממרלבורו. השפעתה על המלכה לא נבעה ממזימה כזו או אחרת, כי אם מהניגוד שבין אופייה השלו לבין מזגה החם של הדוכסית, שלאחר שנים רבות הפך למאוס בעיני אן.

בקיץ 1707 הבחינה הדוכסית בסימן הראשון למעמדה המתחזק של אביגייל אצל המלכה, לאחר שגילתה כי היא התחתנה בחשאי עם אחד מהאדונים של חצר המלוכה שנקרא סמואל מאשם, וכי המלכה בעצמה נכחה בטקס הנישואים. צ'רצ'יל גילתה גם שאביגייל בילתה זמן רב ביחידות עם המלכה, והיא עצמה לא קיבלה על כך את הרמז הקלוש ביותר. מאשם הייתה בת דודו של רוברט הארלי, רוזן אוקספורד, ולאחר פיטוריו של אוקספורד בפברואר 1708 היא סייעה לו בשמירת קשר חשאי עם המלכה. היא הגיעה לשיא כוחה ב-1710 כשהמלכה אילצה את מרלבורו להעניק משרת פיקוד חשובה לקולונל ג'ון היל, אחיה של מאשם. סנדרלנד, גודולפין ושאר השרים הוויגים נאלצו להתפטר מתפקידיהם, בעיקר עקב השפעתה של מאשם, ופינו את מקומם לאוקספורד ולבולינגברוק.

בשנה שלאחר מכן פוטרה הדוכסית ממרלבורו מתפקידיה בחצר המלוכה, ומאשם תפסה את מקומה בתפקיד שומרת התקציב המלכותי (Keeper of the Privy Purse). ב-1711 החליטו השרים להמיט קלון על מרלבורו ולארגן את הסכם אוטרכט, והחליטו לחזק את מעמדם בבית הלורדים באמצעות יצירת 12 תוארי אצולה חדשים; אחד מאלה היה של סמואל מאשם, בעלה של אביגייל, אם כי אן הפגינה חוסר שביעות רצון להעלות את מעמדה של המשרתת הראשית שלה כך שהיא תהיה מוכנה במידה פחותה להעניק את שירותיה למלכה. תוך זמן קצר פרץ ריב בין מאשם לאוקספורד, והיא החלה לעשות כל שביכולתה על מנת להגביר את חוסר החיבה של המלכה כלפי השר שלה.

התחבטותו של אוקספורד בין היעקוביטים לבין תומכי הירושה ההנוברית לכתר גרמה לחיזוק התנגדותה של מאשם, שכעת העדיפה את המפלגה היעקוביטית בראשותם של בולינגברוק ופרנסיס אטרברי. מאשם ואוקספורד רבו פעמים אחדות גם מול המלכה, ובסופו של דבר היא פיטרה אותו מתפקיד הלורד אשר על האוצר ב-27 ביולי 1714, ושלושה ימים לאחר מכן מינתה לתפקיד זה את הדוכס משרוסברי. אן מתה ב-1 באוגוסט, ומאשם פרשה מתפקידיה ועברה להתגורר בבית פרטי מחוץ לארמון. היא מתה ב-6 בדצמבר 1734.

ג'ונתן סוויפט, עמו הזוג מאשם היה מיודד, אמר עליה כי היא "אדם של הבנה טובה ופשוטה, של אמת גדולה וכנות, ללא שמץ של כזב או הסוואה". ברונות מאשם נכחדה לאחר שסמואל, בנה של אביגייל והברון השני, מת ביוני 1776.