תקרית קיוג'ו

תקרית קיוג'ו (ביפנית: 宮城事件) הייתה ניסיון הפיכה צבאית כושל כנגד ממשלת יפן בראשות קנטרו סוזוקי, שנערך בלילה שבין ה-14 ל-15 באוגוסט 1945, שעות ספורות לפני ההכרזה הרשמית של הקיסר הירוהיטו על כניעת יפן, בניסיון לכפות על ההנהגה היפנית להמשיך במלחמה.

ההפיכה אורגנה על ידי משרד המטה של הצבא הקיסרי ומספר קצינים במשמר הקיסר. הקצינים הרגו את רב-סרן טאקשי מורי מהחטיבה הראשונה של משמרות הקיסר, וניסו לפרוץ אל ארמון הקיסר בטוקיו (קיוג'ו) ולשים את הקיסר במעצר בית תוך שימוש בחיל הפרשים השני של המשמר הקיסרי. אולם ניסיונם לשכנע את צבא המחוז המזרחי ואת הפיקוד העליון של הצבא לסייע להם ולהשתלט על טוקיו נכשל. לאחר שהקצינים ראו כי ההפיכה נכשלה, התאבדו רבים מהם. כישלון ההפיכה אפשר לקיסר ולהנהגה היפנית לבצע את החלטתם לקבל את תנאי הכניעה של בעלות הברית.

רקע

ב-26 ביולי, במהלך ועידת פוטסדאם, פורסמה הכרזה של בעלות הברית, שפרטה את תנאי הכניעה של יפן, ותבעה מההנהגה היפנית להיכנע ללא תנאי. כשתוכן הכרזת פוטסדאם הגיע לידי שר החוץ היפני שיגנורי טוגו, הוא מסר את עותק ההכרזה לידי הקיסר. לאחר שהשניים עברו על תוכן ההצהרה, שאל הקיסר את טוגו אם תנאי הכניעה הם הטובים ביותר, שיפן יכולה להשיג בהתחשב בנסיבות. טוגו השיב בחיוב. בתגובה ענה הקיסר "אני מסכים. בעיקרון התנאים מתקבלים על הדעת".

אולם בשלב זה, רוב ההנהגה היפנית הבכירה לא הייתה מוכנה לקבל את תנאי הכניעה, כפי שפורטו בהצהרת פוטסדאם. רק לאחר הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי, והצטרפות ברית המועצות למלחמה נגד יפן, השתנתה עמדת ההנהגה היפנית, ובישיבה שנערכה ב-9 באוגוסט, הוחלט לקבל את תנאי הכניעה של בעלות הברית. באותו היום, במהלך ישיבת חרום של המועצה העליונה לניהול המלחמה (קבינט המלחמה היפני), פנו ראש הממשלה קנטרו סוזוקי, שר הצי יונאי מיצומאסה ושר החוץ שיגנורי טוגו אל הקיסר הירוהיטו והציעו כי יפן תקבל את תנאי הסכם פוטסדאם ותיכנע ללא תנאים לבעלות הברית.

לאחר ישיבה שהתקיימה במקלט להגנה מפני תקיפות אוויריות, ראש הממשלה סוזוקי הופיע בפני המועצה העליונה לניהול המלחמה שהפכה למועצה הקיסרית ובה נכח גם הקיסר והחל מליל ה-10 באוגוסט התנהלו ישיבות המועצה מתחת לאדמה. הירוהיטו הסכים לבסוף לדעת שר החוץ שלו להיכנע לבעלות הברית. או-אז פנה הנציג היפני בשווייץ אל בעלות הברית ויידע אותם בדבר ההחלטה.

משרד המלחמה ידע כי ההחלטה תכעיס קצינים רבים שרצו להמשיך להילחם. תגובות נזעמות רבות הגיעו לידי המשרד ובמהלך ישיבה שנערכה במשרד המלחמה קציני המטה התלוננו בפני השר קורצ'יקה אנאמי. הסבריו אף לא סיפקו חלק מהקצינים הנוכחים.

מהלך המרד

ב-12 באוגוסט, לאחר חצות הלילה, דווח כי בעלות הברית החליטו על העברת סמכויות השלטון היפני לידי מטה ייעודי. משרד החוץ היפני התייחס להצהרה כאל הפרת ריבונות אך משרד המלחמה התייחס לכך בחומרה רבה יותר והתייחס לכך כאל שעבוד. בשעה 3 לפנות בוקר הוסכם באופן כללי על הכניעה ומספר קציני מטה החליטו להוציא לפועל הפיכה צבאית שתמנע הכרזה פומבית בדבר הכניעה שתוכננה ל-15 באוגוסט.

באותו הזמן, קבוצת קצינים החלו לארגן יחידות תחת פיקודם בטוקיו. בליל ה-12 באוגוסט 1945 רב-סרן קנג'י הטאנאקה יחד עם סגני אלוף מסטאקה אידה, מסאהיקו טאקשיטה, אינאבה מסאו וקולונל אוקיקאצו אראו, ראש החטיבה הצבאית, פנו אל שר המלחמה (שר הצבא ו"הדמות החזקה ביותר למעט הקיסר עצמו") וביקשו ממנו לעשות כל שביכולתו כדי למנוע את כניעת יפן. הגנרל אנאמי סירב לומר אם יסייע לקצינים הצעירים בהפיכה. מאחר שהם נזקקו לתמיכתו, הטאנאקה והמורדים האחרים החליטו כי אין להם ברירה אלא להמשיך בתכנון ניסיון ההפיכה בכוחות עצמם. האטאנקה בילה את מרבית היום ב-13 באוגוסט ובבוקר ה-14 באוגוסט בגיוס בעלי ברית ובחיפוש אחר תמיכה מבכירי הצבא ומשרד המלחמה.

מיד לאחר ישיבה שהתכנסה בליל ה-13 וה-14 באוגוסט והוחלט באופן סופי על כניעה, קבוצת קצינים בכירים לרבות אנאמי התאספו בחדר סמוך. כל הנוכחים היו מוטרדים מאפשרות של פרוץ הפיכה צבאית כשחלק הביעו תמיכה בהפיכה שכזו. לאחר שתיקה, הגנרל טוראשירו קוואבה הציע שכל הקצינים הבכירים הנוכחים יחתמו על הסכם למילוי פקודות הקיסר באשר לכניעת יפן—"הצבא יפעל בהתאם להחלטה הקיסרית עד האחרונה שבהן". ההסכם נחתם על ידי כל קציני המטה הנוכחים לרבות אנאמי, הג'ימה סוגיאמה, יושיג'ירו אומזה, קנז'י דויהארה, טוראשירו קוואבה, מסאקזו קוואבה וטדאיצ'י וקאמאצו.

בסביבות השעה 21:30 ב-14 באוגוסט המורדים של האטאנקה הוציאו את זממם לפועל. הגדוד השני של משמרות הקיסר הראשונים נכנסו לשטחי הארמון בטוקיו והצטרפו לכוח גדודי שכבר היה ממוקם במקום ונועד להגן על הקיסר. אך האטאנקה יחד עם רב-סרן ג'ירו שייזאקי שכנעו את מפקד הגדוד השני, קולונל טויוג'ירו האגה, להצטרף למרד באומרם כי אנאמי, אומזה ומפקדי המחוז המזרחי ומשמרות הקיסר תומכים בהפיכה אף שלא כך היה הדבר למעשה. האטאנקה אף פנה למשרדו של הגנרל שיזואיצ'י טנאקה, מפקד המחוז המזרחי וניסה לשכנעו להצטרף למרד אך הגנרל סירב במשנה תוקף וציווה על האטאנקה ללכת הביתה.

מלכתחילה, האטאנקה קיווה לכבוש את הארמון וכי תחילת המרד תסחוף את שאר הצבא להתקומם כנגד הכניעה. תקווה זאת הניעה אותו לאורך כל הימים והשעות האחרונים של המרד והעניקה לו אופטימיות עיוורת להמשיך בתוכניתו חרף התמיכה המזערית שקיבל. לאחר שנראה שהכל אורגן תוכננה ההפיכה לשעה 2:00 בלילה כשמשמר הארמון ישתלט על הארמון. השעות שחלפו עד לפרוץ ההפיכה היו מורטות עצבים. במהלכן הגנרל אנאמי שלח יד בנפשו והותיר מכתב בזה הלשון "אני - במותי - מתנצל עמוקות בפני הקיסר על הפשע הנורא", האם כיוון הגנרל לניסיון ההפיכה או להפסד במלחמה נותר לא ברור עד היום.

בינתיים האטאנקה ואנשיו צרו על הארמון. האטאנקה, שייזאקי וקפטן שיגטארו אויהארה (מאקדמיית חיל האוויר) הגיע למשרדי רב-סרן טאקשי מורי בבקשה להצטרף למרד מורי נפגש אז עם קרוב משפחתו, מיצ'ינורי שיראישי. שיתוף הפעולה של מורי, כמפקד החטיבה הראשונה של משמר הקיסר היה חיוני אך מורי סירב והאטאנקה בתגובה הרג אותו, מחשש שמורי יצווה על המשמר למנוע את המרד. אויהארה הרג את שיראישי ואלה היו הרציחות היחידות באותו הלילה. האטאנקה השתמש במשרד הגנרל על מנת לשלוח מברק למשמר הקיסרי ולהורות להם לסייע להפיכה.

משטרת הארמון פורקה מנשקה והכניסות נחסמו. במהלך הלילה אנשי האטאנקה עצרו 18 איש לרבות עובדי משרד משק הבית הקיסרי בעוד עובדי רשות השידור נשלחו להקליט את הודעת הכניעה.

קויצ'י קידו, ראש משק הבית הקיסרי הסתתר בזמן ההקלטות. המורדים בהנהגת האטאנקה סרקו את הארמון בחיפוש אחר שר הבית הקיסרי סוטארו הישיוואטה וקויצ'י קידו. השניים הסתתרו למעשה ב"כספת הבנק", חדר ששכן תחת הארמון. בשל ארגונו הארכאי של משרד בית הקיסר וההחשכות שהתרחשו בשל הפצצות בעלות הברית החיפוש נמשך שעות. שמות החדרים גם לא היו ידועים למורדים וכשמצאו את איש הצוות יושיהירו טוקוגאווה האטאנקה איים לשסף אותו בחרב סמוראית אך הוא שיקר ואמר שאינו יודע היכן שני האישים מסתתרים. המורדים חתכו כמעט את כל קווי הטלפון כדי למנוע קשר עם העולם שבחוץ.

באותה עת בעיר יוקוהאמה, בשכונת קנגאווה קבוצת מורדים נוספת בהנהגת טאקאו ססאקי פרצה אל משרדו של ראש הממשלה קנטארו סוזוקי כדי להורגו, אך כשמצאו את משרדו ריק ירו במכונת ירייה על הבניין והעלו אותו באש ומיהרו אל מעונו. ראש הממשלה ניצל מהתנקשות כשנמלט דקות בלבד לפני בוא המורדים, בזכות התרעה שקיבל מהקצין היסאצונה סאקומיזו. לאחר שגם הבעירו את המעון באש יצאו המורדים להתנקש בקייצ'ירו היראנומה שאף הוא הצליח לברוח וביתו נפל גם קורבן לשריפה. את שאר חודש אוגוסט ראש ממשלת יפן העביר תחת אבטחה משטרתית והיה ישן מדי לילה במקום אחר.

בשעה 3:00 לפנות בוקר נודע להאטאנקה על ידי מוסאטקה אידה שצבא המחוז המזרחי מגיע לארמון לעצור אותו וכי עליו להיכנע להם. לבסוף כשראה שתוכניתו קורסת הוא ביקש ממפקד מטה צבא מחוז המזרח טצואיקו טקאשימה לעלות לשידור כדי להסביר לאומה את מעשיו אך הלה סירב. כשקולונל האגה מהגדוד השני של משמר הקיסר ראה כי צבא המחוז המזרחי לא תמך במרד הוא הורה להאטאנקה לעזוב את הארמון.

מעט לפני 5:00 בבוקר בעוד המורדים ממשיכים בסריקות, האטאנקה יצא אל משרדי רשות השידור וניסה באיומי רובה לעלות לשידור בכוח. כשעה לאחר מכן, משהתקבלה שיחה ממטה צבא המחוז המזרחי, האטאנקה נכנע לבסוף. הוא אסף את תומכיו והם יצאו את אולפני רשות השידור. המרד נכשל סופית לאחר ששיזואיצ'י טנאקה שכנע את הקצינים המורדים ללכת לביתם. הוא עצמו התאבד 9 ימים לאחר מכן.

עם שחר, נודע לטנאקה כי פלשו לארמון והוא יצא להתעמת עם המורדים כשהוא מאשים אותם בפגיעה ברוח הצבא. בשעה 8:00 בבוקר המרד הסתיים לאחר שמארגניו הצליחו לכבוש את הארמון אך נכשלו במציאת ההקלטות של הכרזת הכניעה.

האטאנקה, על אופנוע ושייזאקי רכוב על סוס, יצאו לרחובות טוקיו להסביר את מעשיהם.

כשעה לפני שידור הצהרת הקיסר הירוהיטו בדבר כניעת יפן לבעלות הברית, בשעה 11:00 לערך, האטאנקה מיקם את אקדחו ברקתו וירה בעצמו למוות. שייזאקי דקר את עצמו וירה בעצמו. בכיסו של האטאנקה נמצא פואמת המוות שלו: "אין לי על מה להתחרט, עכשו שהעננים האפלים התפוגגו מעל שלטון הקיסר."

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תקרית קיוג'ו בוויקישיתוף