תסמונת מלורי-וייס

תסמונת מלורי-וייס

קרע מלורי-וייס באזור הצומת קיבה-וושט
קרע מלורי-וייס באזור הצומת קיבה-וושט
תחום	גסטרואנטרולוגיה
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	931141
MeSH	D008309
סיווגים
ICD-10	K22.6

תסמונת מלורי-וייס (באנגלית: Mallory–Weiss syndrome) הוא מצב בו ישנו דימום כתוצאה מקרע ברירית בצומת הקיבה והוושט^[1]. תסמונת מלורי-וייס נגרמת בדרך כלל כתוצאה מהקאות חוזרות וקשות כתוצאה מאלכוהוליזם או בולימיה^[2], אם כי יכול להיגרם מכל מצב הכולל הקאות אלימות. התסמונת תוארה לראשונה ב-1929 על ידי ג'יי קנת' מאלורי וסומה וייס בחולים אלכוהוליסטים^[3].

תסמונת מלורי-וייס מופיעה לעיתים קרובות כאפיזודה של הקאות דמיות (המופטיזיס) לאחר הקאות אלימות, אך עשויה להיות מאובחנת גם באמצעות דם בצואה (מלנה). ברוב המקרים, הדימום מפסיק באופן ספונטני לאחר 24–48 שעות, אך לעיתים נדרש טיפול אנדוסקופי או כירורגי לתיקון הקרעים. לעיתים נדירות התסמונת עלולה להיות קטלנית. תסמונת מלורי-וייס קשורה לעיתים קרובות לאלכוהוליזם^[4], הפרעות אכילה, הקאות יתר בהיריון וישנן עדויות לכך שנוכחות של בקע סרעפתי ותופעת לוואי נדירה של NSAIDS הם גורמי סיכון^[5][6]. במקרים נדירים, הפרעות כרוניות כמו מחלת מנייר העלולה לגרום לבחילות והקאות לזמן רב יכולה להיות גם כן גורם סיכון. הקרע בתסמונת מערב את שכבת הרירית והתת-רירית, אך לא את השכבה השרירית (בניגוד לקרע של הוושט הכולל את כל השכבות). רוב החולים הם בין הגילאים 30 ל-50, על אף שהתסמונת תוארה גם בתינוקות בני 3 שבועות, כמו גם אצל קשישים^[7][8].

אבחנה ודאית של התסמונת מתבצעת באמצעות אנדוסקופיה^[9]. הטיפול בדרך כלל כולל תמיכה ומעקב בלבד, שכן דימום מתמשך אינו שכיח לרוב. עם זאת, ניתן לבצע צריבה או הזרקה של אדרנלין לקרע כדי לעצור את הדימום באנדוסקופיה^[10]. לעיתים נדירות במיוחד, ייתכן ותידרש אמבוליזציה של העורקים המספקים את האזור כדי לעצור את הדימום. אם כל הטיפולים נכשלו, ניתן לבצע גסטרוטומיה גבוהה כדי לקשור את כלי הדם המדמם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תסמונת מלורי-וייס בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. "Mallory-Weiss Syndrome (Mallory-Weiss Tear)". The Lecturio Medical Concept Library. נבדק ב-10 באוגוסט 2021.
2. Sattar, Husain A. (2011). Fundamentals of Pathology. Pathoma, LLC. ISBN 9780983224600.
3. Weiss S, Mallory GK (1932). "Lesions of the cardiac orifice of the stomach produced by vomiting". Journal of the American Medical Association. 98 (16): 1353–5. doi:10.1001/jama.1932.02730420011005.
4. Caroli A, Follador R, Gobbi V, Breda P, Ricci G (1989). "[Mallory–Weiss syndrome. Personal experience and review of the literature]". Minerva Dietologica e Gastroenterologica (באיטלקית). 35 (1): 7–12. PMID 2657497.
5. R, Eslava García; Jl, Negrete Pardo; P, Muñoz Kim; S, García (באפריל 1990). "[Mallory–Weiss Syndrome. Surgical Treatment After Sclerotherapy. Presentation of a Case and Review of the Literature]". Revista de Gastroenterologia de Mexico (באנגלית). 55 (2): 75–7. PMID 2287873.
6. Parva M, Finnegan M, Keiter C, Mercogliano G, Perez CM (באוגוסט 2009). "Mallory–Weiss tear diagnosed in the immediate postpartum period: a case report". J Obstet Gynaecol Can. 31 (8): 740–3. doi:10.1016/S1701-2163(16)34280-3. PMID 19772708.
7. Ba¸k-Romaniszyn, L.; Małecka-Panas, E.; Czkwianianc, E.; Płaneta-Małecka, I. (1999-03-01). "Mallory–Weiss syndrome in children". Diseases of the Esophagus (באנגלית). 12 (1): 65–67. doi:10.1046/j.1442-2050.1999.00006.x. ISSN 1120-8694. PMID 10941865.
8. Kitagawa, Takashi; Takano, Hideya; Sohma, Mitsuhiro; Mutoh, Eiji; Takeda, Shouzo (1994). "Clinical Study of Mallory–Weiss Syndrome in the Aged Patients Over 75 Year. Mainly Five Cases Induced by the Endoscopic Examination". Nippon Ronen Igakkai Zasshi. Japanese Journal of Geriatrics. 31 (5): 374–379. doi:10.3143/geriatrics.31.374. ISSN 0300-9173. PMID 8072208.
9. Hastings, Paul R.; Peters, Kenneth W.; Cohn, Isidore (בנובמבר 1981). "Mallory–Weiss syndrome". The American Journal of Surgery (באנגלית). 142 (5): 560–562. doi:10.1016/0002-9610(81)90425-6. PMID 7304810.
10. Gawrieh S, Shaker R (2005). "Treatment of actively bleeding Mallory–Weiss syndrome: epinephrine injection or band ligation?". Current Gastroenterology Reports. 7 (3): 175. doi:10.1007/s11894-005-0030-0. PMID 15913474.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.