תחמוצות חנקן

מולקולת N₂O, הידועה גם כגז צחוק

תחמוצות חנקן הן תרכובות בעלות הנוסחה האמפירית הכללית N_mO_n, כגון N₂O,‏ NO,‏ NO₂,‏ N₂O₃,‏ N₂O₄ ו-N₂O₅. באטמוספירה, קבוצה זו כוללת בעיקר חנקן דו-חמצני (NO₂). נהוג גם להתייחס לתרכובות אלו בשם הכללי NO_X.

תחמוצות חנקן מהוות גורם מזהם הנוצר ברובו בשל חמצון חנקן אטמוספירי בטמפרטורות גבוהות, למשל במהלך שרפה. כיום, המקור העיקרי להיווצרות תחמוצות חנקן הוא שרפה של דלק במנועי בעירה פנימית כגון במנועי מכוניות, תחנות-כוח ומפעלי תעשייה. תחמוצות החנקן מגדילות את רגישות הריאות למחלות של דרכי הנשימה. כמו כן, ריכוזים גבוהים של תחמוצות החנקן באטמוספירה, גורמים לכאבי ראש ולגירוי של ריריות העיניים. החל מ-15.8.1993 מחויב כל נהג שברשותו מכונית חדשה לציידה בממיר קטליטי שתפקידו להפחית את פליטת חלק מהגזים הרעילים^[1].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תחמוצות חנקן בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. חגית מאור, מגדיר איכות הסביבה, הוצאת אאחר מאור 1993.

ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.