המונח "תל"ג" מפנה לכאן. לערך העוסק בשנה העברית ה'תל"ג (1672–1673), ראו ה'תל"ג.
תוצר לאומי גולמי (תל"ג) הוא מונח כלכלי המבטא את הערך הכלכלי של סך כל המוצרים הסופיים — סחורות ושירותים — המופקים בתקופת זמן מסוימת (בדרך כלל שנה) נתונה במשק לאומי, בתוספת ההכנסות של גורמי ייצור של אותה מדינה כתוצאה מפעילותם מחוץ לגבולות המדינה (דוגמה לכך היא חברה ישראלית הפועלת בארצות הברית, תוך שרווחיה נכללים בתל"ג הישראלי), לצד החסרה של ההכנסות של גורמי ייצור חיצוניים העובדים באותו משק (כגון עובדים זרים), לפני הפחתת הבלאי.
לצורך חישוב התל"ג מוגדר "מוצר" ככל סחורה או שירות שניתנים בתשלום. לפיכך, התל"ג הוא סיכום של כלל העברות הכספים במשק הלאומי, בחישוב נקי ללא הפחתה של מיסוי או הוצאות ייצור ותפעול. התל"ג אינו כולל סחורות ושירותים שאינם ניתנים בתשלום (פעילות התנדבותית למשל) וגם לא הפרשת כספים לחיסכון לאומי. התל"ג מתבסס בעיקר על העברות כספים מדווחות. ברוב המדינות יש חובה לדווח על העברות כספים לצורך תשלומי מסים, אולם יש גם העברות כספים שאינן מדווחות, ויש קושי להכלילן בנתוני התל"ג.
לעיתים עורכים התאמות אינפלציוניות כדי שחישוב התל"ג ישקף את הייסופים והפיחותים בערך המטבע במהלך השנה הנמדדת. בחלוקה של כלל התל"ג במספר האנשים החיים במשק מסוים מתקבל הנתון של תל"ג לנפש, המכונה לפעמים גם "רמת החיים". התל"ג לנפש משמש אומדן מקובל לחוסנו הכלכלי של המשק, כיוון שהוא משקף במידה מסוימת את ניצול כוח העבודה ומשאבי האנוש במשק.
תל"ג היה אומדן מקובל עד לסוף שנות השמונים. מאז הצטמצם השימוש בו וכיום נעשה שימוש בעיקר בנתוני תוצר מקומי גולמי, המחושבים באופן דומה אך כוללים רק פעילות פנים-מדינתית, ללא הכנסות מגורם של אותה מדינה הפועל מחוץ לה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
