רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אין לבלבל ערך זה, העוסק בספר היסטוריה מאת הרב שלמה רוטנברג, עם הערך "דברי ימי עם עולם", העוסק בסדרת ספרי היסטוריה מאת שמעון דובנוב.
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא הערך אינו נייטרלי משום צורה. הוא מציג סוג של "ביקורת ספרים" ללא שום מקורות.
המחבר מתבסס בעיקרו על דבריהם של חכמי ישראל, בששת סדרי משנה, במדרשים, ובתלמוד הבבלי והירושלמי, אך גם על ספרי היסטוריה מאוחרים יותר שנכתבו בידי יהודים, החל מספריו של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, ועד מאוחרים ביותר כמו הספר 'דורות הראשונים' של הרב יצחק אייזיק הלוי, מהמאה ה-19.
הספר מתאפיין בציטוטים רבים וארוכים מהמשנה והגמרא, השזורים כחלק מתיאורו המקורי, ולפעמים אף כמעט שקשה היה להבחין ביניהם, לולא סימן הציטטה אותו הוא מקפיד לסמן. הספר כתוב בעברית בכללותו, אך מתובל בארמית תלמודית ובשפת המשנה.
הספר אינו מדויק מבחינה היסטורית, ופעמים רבות שמצטט מקורות שונים החולקים אלו על אלו. לדוגמה: הספר 'דורות הראשונים' מרבה להאריך בחוסר אמינותו הכללית של יוסף בן מתתיהו, עקב היותו פרו-צדוקי ופרו-רומאי, וכאשר אכן מקבל ממנו עדויות, מרבה לנתח מה אכן יש להסיק משורות שכתב, אם מחשיבים את האינטרס הצדוקי-הרומאי שלו. רוטנברג ב'תולדות עם עולם', לעומתו, מרבה לצטט את ספריו של יוסף בן מתתיהו, ללא ההבחנה של 'דורות הראשונים', וללא ניתוח מדויק של מילותיו.
הספר מתייחס למאורעות ההיסטוריים הכלליים שהתרחשו בעולם, אך רק כרקע ואמצעי להבנת ההתרחשויות בעולם היהודי, ולא לשם ידיעתם לבד. למרות זאת, הספר אינו שואב ולו מילה אחת (לפחות לא באופן רשמי, על-פי מקורותיו) מהמקורות ההיסטוריים המקובלים, ואף שמזכיר אישים לא יהודיים פעמים רבות, כמו אלכסנדר מוקדון, יוליוס קיסר ורבים נוספים, הוא שואב את כל המידע שלו לגביהם מספרי היסטוריה יהודיים אחרים.
כך לעיתים ניתן להבחין בהנחות יהודיות-מסורתיות, הסותרות את ההנחה המדעית, ומובאות שם כעובדה שאין עליה עוררין.
למעשה, אין לספר חשיבות רבה מבחינה היסטורית, והוא אף מפוקפק למדי, עובדתית: כנזכר, הסתמכותו על מקורות רבים, לפעמים בתיאור עובדה היסטורית אחת בלבד, יוצרת פרדוקסליות; הכרונולוגיה שלו שוגה פעמים רבות, אף למסורת היהודית, והוא אף אינו מציג סברות או דעות לכרונולוגיה שלו, בשונה למשל מ'סדר הדורות' שטורח רבות על מנת להוכיח כל שנה אותה מביא.
חשיבותו הרבה היא בהצגת ההשקפה המסורתית-יהודית על ההיסטוריה בצורה בהירה, ברורה ומקיפה, כאשר הוא אוסף את מאמרי חז"ל המפוזרים לאורך ששת סדרי משנה והתלמוד הבבלי והירושלמי, ומסתייע בספרי ההיסטוריה היהודיים המאוחרים, להבנת הרקע ההיסטורי. ההבדל המרכזי בינו ל'סדר הדורות' ו'דורות ראשונים', הוא שמטרתו היא אינה להציג את מסקנותיו, סברותיו וחידושיו ההיסטוריים (כ'דורות הראשונים') או את הדעות השונות בכרונולוגיה היהודית (כ'סדר הדורות') אלא הקפת התקופות ההיסטוריות של בית המקדש השני ותקופת האמוראים בצורה סיפורית ופשוטה, עבור הקורא אשר אינו בקיא בהיסטוריה.
לקריאה נוספת
נתן דוד רבינוביץ, כמה השגות על הספר "תולדות עם עולם", בתוך: ספר בינו שנות דור ודור, הוצאת פלדהיים, תשמ"ה.
