פנקס הנחות של השקם ולצידו תלושים בשווי 100 שקלקנטינה ניידת של השקם במלחמת יום הכיפוריםתצוגת אופנת השקם, בחזית חנות שקם בתל אביב, 1973הבניין ההיסטורי שבו שכנה הנהלת השקם, בשדרות ירושלים 8 ביפו
חברת שקם (במקור שק"מ, ראשי תיבות של שרות קנטינות ומזנונים) הפעילה רשת שיווק שהחלה את דרכה במכירת מזון לחיילים בקנטינות בבסיסי צה"ל, אך במרוצת השנים התרחבה והפעילה גם רשת חנויות כלבו לשימוש הקהל הרחב ברחבי הארץ שמכרו מזון, מוצרי חשמל, ביגוד ועוד. כיום הקנטינות בבסיסי צה"ל מופעלות על ידי רשת "כוורת", אבל המונח "שקם" עדיין נפוץ בעגה הצבאית ככינוי לקנטינה.
לאחר הפרטתה ניסתה החברה להתייעל ולגוון את שירותיה והקימה חנויות חדשות, אך מהלכים אלה לא צלחו. הרשת האחרונה המשתמשת כיום במותג השקם היא שקם אלקטריק (רשת חנויות למוצרי חשמל).
מיתוג
בעת הקמתו היה נודע בשם הק"מ, כראשי תיבות ל"הספקת קנטינות ומזנונים".
מכיוון שהשם לא תפס הוא הוחלף לשק"ם, כראשי תיבות ל"שרות קנטינות ומזנונים". במהלך שנות ה-60 הוסרו הגרשיים מהשם והתווסף סלוגן, "לשרות מגיני העם"[1][2][3].
במשך רוב שנותיה ישבה הנהלת השקם בבניין היסטורי בשדרות ירושלים 8 ביפו, לאחר שעברה אליו מבית סורסוק ההיסטורי, שהיה ברחוב רזיאל הסמוך. באזור התעשייה של חולון שכן מפעל לעיבוד בשר של השקם.
היסטוריה
מייד עם הקמת צה"ל הטיל שר הביטחוןדוד בן-גוריון על קבוצת קצינים, ובראשם משה בר-אילן, להקים שירות קנטינות לחיילים. שירות זה היה נהוג בצבאות אחרים כמו הצבא הבריטי. בשנת 1950 הועבר השירות למשרד הביטחון, וחברת השקם הפכה לחברה ממשלתית בבעלות משרד הביטחון, אף על פי שאת חלק מעבודת המכירה בה, שנעשתה בתוך בסיסי צה"ל, עשו בידי חיילים בשירות סדיר ("שקמיסטים").
במשך השנים התפתחה חברת השקם. בשיא פעילותה הפעילה יותר מאלף נקודות מכירה בבסיסי צה"ל מדן ועד אילת, במרחבי סיני ורמת הגולן. החברה העסיקה למעלה מ־5,000 עובדים. לחברה היה צי של משאיות מכירה ("ניידת שקם") שהיו פוקדות נקודות שבהן לא ניתן להקים נקודת מכירה קבועה. בתקופת מלחמת ההתשה נפלו בשבי המצרי שני אנשי החברה (אזרח וחייל) בהיותם בניידת כזו.
כדי להוזיל את העלויות למוצרים הקימה חברת השקם מפעל לעיבוד בשר ונקניק, וקונדיטוריה לאפיית עוגות.
החברה גם הפעילה את מועדון נופשקם, אשר סיפק שירותי נופש לאנשי וגמלאי מערכת הביטחון, ונפגעי פעולות האיבה. בספטמבר2009, לאחר שנים רבות של פעילות תחת השקם ולאחר מכן תחת חברת אלקו החזקות, נמכר המועדון לחברת אשת טורס תמורת 4.5 מיליון ש"ח[4]. אשת טורס התחייבה להפסיק להשתמש במותג "מועדון שקם" בתוך שלוש שנים.
בדצמבר 1992 הוחלט על הפרטת חברת השקם – בשלב הראשון, בספטמבר1993, הנפיקה הממשלה את מניות השקם לציבור ומכרה 25% מהחברה[5]. כשנה לאחר מכן, בסוף 1994, רכש גרשון זלקינד את השליטה בשקם מידי המדינה. 46% ממניות חברת השקם עברו לבעלות חברת אלקו החזקות[6].
תחת אלקו החזקות בוצעו מספר פעולות שנועדו לייעל ולשפר את פעילות החברה.
בשנת 1995 הוקמה רשת האופנה "שקם גאלרי" (מנתה בשיאה 11 חנויות) בשיתוף פעולה עם "גאלרי לפאייט". באוגוסט של אותה שנה נפתחה רשת "שקם אלקטריק", למכירת מוצרי חשמל[7].
בינואר 1997 נמכרה לשופרסל רשת המזון, אשר כללה 26 חנויות, תמורת 77 מיליון דולר. היקף המכירות של הרשת בעת מכירתה היה 400 מיליון שקל בשנה.[8][9]
בשנת 1999 נמכרה שקם גאלרי לז'ק בנישו, לאחר ניסיון מיזוג כושל עם המשביר מחסני אופנה.
בנובמבר 2000 רכשה המשביר לצרכן את רשת שקם גאלרי ואת מועדון הרשת, דיינרס גאלרי, מבעלי הרשת – ז'ק בנישו (40%), צבי דינשטיין (20%) וחברת השקם (40%) – תמורת 3.75 מיליון דולר[10].
במאי2001 הסתיימה לבסוף הפרטת השקם, עם מכירת 23.33 האחוזים שנשארו בידי המדינה לאלקו החזקות ולאיש העסקים יהודה שנהב (שלאחר מכן מכר את מניותיו לאלקו החזקות, והחברה הפכה להיות מוחזקת בידיהם בלבד)[11][12][13].
במרץ2002 החליטה סופית אלקו החזקות כי אין לה עניין להמשיך ולתת שירות קנטינות לחיילי צה"ל, ולכן החזירה את מחלקת הקנטינות בשקם לידי משרד הביטחון[14][15].
חברת השקם הפסיקה להפעיל את השקמיות במאי של אותה שנה. הפעלתן עברה לרשות האגודה למען החייל והיא שינתה את שמן לשק"ל (שירות קנטינות לחייל). בימים אלו הקנטינות בצה"ל פועלות תחת המותג כוורת.
ביוני2002 הוקמה תת-רשת למכירת מערכות מיזוג אוויר תחת "שקם אלקטריק", בשם "שקם מערכות מיזוג"[16]. במרץ2003 מנתה הרשת 4 סניפים[17].
כיום ממשיכה רשת "שקם אלקטריק" ופועלת תחת אלקו החזקות – החנות האחרונה המשתמשת בשם השקם בימינו. לרשת חניות מכירת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, לרשת 21 סניפים הפרוסים ברחבי הארץ, שני סניפי דיוטי פרי בנתב"ג ושלושה סניפים באילת.
.jpg)
