שמריה נח שניאורסון

אדמו"ר מחב"ד-קאפוסט
הרב שמריה נח שניאורסון

אדמו"ר מחב"ד קאפוסט
לידה	1842 ה'תר"ב לובביץ'
פטירה	1923 (בגיל 81 בערך) ט"ו בטבת ה'תרפ"ג
מדינה	האימפריה הרוסית
מקום מגורים	בוברויסק
מקום פעילות	בוברויסק
תקופת הפעילות	?–1923
השתייכות	חסידות קאפוסט
חיבוריו	שמן למאור שני חלקים
בן או בת זוג	אסתר ליבא שניאורסון
שם השושלת	משפחת שניאורסון
אב	האדמו"ר רבי יהודה לייב שניאורסון מקפוסט
צאצאים	הרב מנחם מענדל
אדמו"ר מחב"ד-קאפוסט ה־שישי בחב"ד, ה־רביעי והאחרון בקאפוסט 1899–1923 (כ־24 שנים) מקביל ל שלום דובער שניאורסון (רצ'יצ'ה) → שלמה זלמן שניאורסון
→ שלום דובער שניאורסון
פרסים והוקרה	תואר 'אזרח נכבד לדורותיו' של האימפריה הרוסית

הרב שמריה נח שניאורסון (ה'תר"ב, 1842 - ה'תרפ"ג, 1923) היה רב בבאברויסק ואדמו"ר לחסידי חב"ד-קאפוסט.

תולדות חייו

נולד בשנת ה'תר"ב (1842) בעיירה לובביץ' ברוסיה. היה בנו השלישי של האדמו"ר מקאפוסט יהודה לייב שניאורסון. למד אצל סבו רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק), אצל אביו, ואצל אחיו רבי שלמה זלמן שניאורסון. נישא לרבנית אסתר ליבא - בת דודו רבי ישראל נח מניעזין^[1].

בשנת ה'תרל"א (לפי גרסה אחרת בתרכ"ח^[2]) התמנה, על פי בקשת דודו המהר"ש, לרב לעדת החסידים בעיר באברויסק. חלק מהחסידים שהיו חסידי חב"ד-ליובאוויטש התנגדו למינויו, כיוון שהוא היה שייך לשושלת של חב"ד-קאפוסט, אך עקב הוראת המהר"ש שקטה לבסוף המחלוקת.

בשנת תרמ"ג לאחר פטירת חותנו רבי ישראל נח ביקשו ממנו חסידיו למלא את מקום חותנו כאדמו"ר בניעז'ין אך אנשי קהילתו לא הסכימו שיעזוב את רבנותו בבאברויסק.

בשנת ה'תר"ס, עם פטירת אחיו רבי שלמה זלמן, שמילא את מקום אביו כאדמו"ר לחסידי קאפוסט, נתמנה הרש"נ לאדמו"ר. בתחילה שהה במרכז החסידות בקאפוסט, אך לאחר מכן חזר לבאברויסק והעיר הפכה למרכז החסידות. בתפקיד האדמו"ר כיהן במקביל לאחיו שלום דובער שניאורסון מרציצה.

בתפקידו כרב ולאחר מכן כאדמו"ר, כיהן קרוב לחמישים שנה, עד פטירתו. במקביל לכהונתו, כיהנו בבאברויסק רבנים לעדת המתנגדים. עם מינויו של הרידב"ז לרב בעיר (בשנת ה'תרל"ו), פרצה מחלוקת ביניהם לאחר שהרב החדש ערער על כשרות המקווה והשחיטה. עקב המחלוקת נתערער מעמדו של הרידב"ז בעיר עד שבשנת ה'תרמ"א עזב את העיר^[3], ובמקומו נתמנה הרב רפאל שפירא.

בשנת ה'תרס"א ייסד את קיבוץ בוברויסק. הישיבה נוהלה בידי בנו הרב מנחם מנדל. הייתה זו מהישיבות החשובות ברוסיה. בישיבה הייתה מחלקה לצעירים, ומחלקה למבוגרים שכונתה "קיבוץ". סדר הלימוד בישיבה היה קרוב לסדר הלימוד של הישיבות הליטאיות, בצירוף של לימודי חסידות. הישיבה התקיימה תקופה ארוכה יחסית, גם לאחר המהפכה הרוסית, ועד לפטירת הרש"נ. היא הוציאה מתוכה עשרות רבנים ששירתו בקהילות שונות ברוסיה. בין מוסמכיו – ר' משה דון יחיא מאולא, ר' שמואל קיפניס מאוורוטש, והרב שלמה יוסף זוין.

בשנת ה'תר"ע התקיימה ועידת רבנים ברוסיה, שהשתתפו בה גדולי הרבנים ובהם הרש"נ, שלום דובער שניאורסון, חיים מבריסק, חיים עוזר גרודזנסקי. באספה זו הועלתה השאלה, שמכיוון שהרב הוא הממונה על רישום ספר הנולדים והנפטרים, שמנוהל בשפה הרוסית, הרי הכרח שיידע את השפה. באספה התקבלה דעתו, שהרב בכל קהילה יהיה מחויב בידיעה מינימלית של קריאה וכתיבה ברוסית. היה זה בניגוד להצעת הברון גינצבורג מטעם המשכילים שדרש שתהיה לרב ידיעה מקיפה ברוסית, ובניגוד לדעת החרדים ובהם בן דודו הרש"ב, שאין לחייב את הרב בשום ידיעה ברוסית, אמנם נוסף להחלטה סעיף נוסף בו נאמר שהרב ייבחר כל חמש שנים מחדש, הרש"נ השתדל לשנות את ההחלטה אך נכשל.

הרש"נ הוביל את הקו השמרני שפעל כנגד "החדר המתוקן", וכנגד השפעת הסוציאליזם על הנוער היהודי.

כמו סבו הצמח צדק, ניסה גם הוא לפעול ליסוד מושבה חקלאית ברוסיה, על מנת להכשיר את היהודים בעבודת האדמה, אך מלחמת העולם הראשונה סיכלה את תוכניתו. עמד בראש כולל חב"ד בארץ ישראל.

בתרע"ז, כשהוקמה הממשלה הזמנית ברוסיה, הוכרז על בחירות לקונגרס יהודי שייצג את כל חוגי היהודים, כהכנה לבחירות התקיימה ועידת רבנים במוסקבה בה השתתפי רוב גדולי יהדות רוסיה^[4], בוועידה הוחלט להקים מפלגה שתאחד את כל החוגים החרדיים בשם "אחדות ישראל", המפלגה אמנם הצליחה בבחירות שהתקיימו בשבט תרע"ח (ינואר, 1918) אך הקונגרס מעולם לא התכנס בגלל מהפכת אוקטובר שביטלה את הדמוקרטיה ברוסיה.

בשנותיו האחרונות, עם גבור הלחץ של השלטון הרוסי החדש, נחלש הרש"נ וביום ט"ו בטבת שנת ה'תרפ"ג נפטר.

צאצאיו ומחליפו ברבנות בברויסק

שניים מבניו נפטרו בצעירותם. בנו הגדול, הרב מנחם מנדל, היה יד ימינו בכל ענייני הציבור, וכן עמד בראש הישיבה. הוא נרצח בזמן המהפכה, בשנת תרע"ט. חתנו ר' דוד ברבש נפטר גם הוא באותה שנה. בצוואתו ביקש הרש"נ מקהל החסידים בעירו ומחסידי קאפוסט-באברויסק למנות או את בן בנו, הרב משה דוד שניאורסון, או את בן חתנו, הרב ישראל משה ברבש, שאחד מהם ימלא את מקומו. לאחר עשרה ימים מפטירת הרש"נ, בכ"ו טבת תרפ"ג התאספו הנבחרים מכל בתי הכנסת של החסידים בעיר והחליטו "בהחלטה גמורה" למנות את הרב ברבש כרב העיר מצד החסידים וכאדמו"ר חסידות קאפוסט-באברויסק^[5], אך המינוי לא יצא אל הפועל נוכח סירובו. גם בן דודו סירב לקבל את התפקיד.

תושבי באברויסק פנו לבעל נכדתו – הרב שמואל בעזפאלוב לקבל עליו את עול הרבנות והאדמורו"ת. הוא קיבל על עצמו את הרבנות של העיר, וכיהן כרב העיר עד להירצחו בשואה, אך לא היה מוכן לקבל על עצמו "נשיאות" (מינוי לאדמו"ר) בהיותו מקושר לאדמו"רי חב"ד-ליובאוויטש. כך, עם פטירת הרש"נ נסתיימה התקופה של הפיצול בתנועת חב"ד, וחסידי חב"ד כולם קיבלו עליהם את נשיאותו של האדמו"ר הריי"צ^[6].

נכדו הרב יהודה אריה ברבש, היה חתנו של הרב חיים יצחק פוקר, חתנו של ה"בית הלוי".

עץ משפחתו

רבי שניאור זלמן מלאדי                                                                                     דבורה לאה אלטשולר[א]   רבי דובער שניאורי                                                                     הצמח צדק, רבי מ"מ שניאורסון   חיה מושקא שניאורסון (אנ')                                                                                                                                                                             זלטא שניאורסון[ב]   רבי ישראל נח שניאורסון   שרה שניאורסון[ג]   ‏(1) רבי יהודה לייב שניאורסון               בתו של שלמה פריידעס[ד]                               ברוך שלום שניאורסון[ה]                                                                                                                                                                                               אסתר ליבא שניאורסון   רבי שמריה נח שניאורסון       רחל מוניסזון[ו]   רבי שלמה זלמן שניאורסון         רבקה[ז]           רבי שלום דובער שניאורסון (רצ'יצ'ה)               מרדכי שניאורסון                                                                                                                                                                                                 מנחם מנדל[ח] שניאורסון (בברויסק)   מוסיא (אשת דוד ברבש)[ח]   גב' גינזבורג[ח]   גב' הנלין[ח]   (2) יהודה לייב שניאורסון[ח]   גב' וישלצקי[ח]   הרב שניאור[ט][ח] זלמן שניאורסון   רחל מגזניק[ח]     משה שניאורסון[ח]   (3) יהודה לייב שניאורסון[ח]   ביילא שניאורסון                                                                                                                                       ברוך שניאורסון[י]   ישראל משה ברבש[י"א]   שיינה רבקה[י"ב]   שמואל בזפלוב[י"ג]       דבורה לאה שניאורסון[י"ד]   יצחק שניאורסון (אנ') [ט"ו]   פישל שניאורסון   חיים ישעיה שניאורסון[ט"ז][ח]   אשתו   פנחס שניאורסון                                                                                                                       רחל שניאורסון   שניאור זלמן ברבש[י"ז]       מנחם ברבש   שטרה דובקין[י"ח]   אליהו דובקין                       חנה בזפלוב[י"ט]                                                                             גבי ברבש   אורי ברבש[כ]   בני ברבש[כ"א]   נחמה דקל   יהודה דקל                                                                                       אבישי דקל - עץ זה הוא חלק ממשפחת שניאורסון ענף מהרי"ל מקאפוסט, והוא מרכז את צאצאיה המפורסמים של משפחת אדמור"י חסידות קאפוסט, חוליה המקשרת בין דורות, סבי המשפחה, ילדי מהרי"ל מקאפוסט וילדיהם של שאר אדמו"רי קאפוסט - להרחבה על שושלת האדמור"ים ראו בעץ שושלת חב"ד, להרחבה על סבי המשפחה וחלקים אחרים של המשפחה ראו בעץ המרכזי של משפחת שניאורסון[כ"ב] - אדמור"י בית קאפוסט סומנו בצבע כזה | קישור לענף אחר במשפחת שניאורסון סומן בבצבע תכלת | מספור בצבע אדום כגון זה: (2) - כדי להבדיל בין שלושת ה"יהודה לייב" השונים הערות: ‏דבורה לאה אלטשולר‏ (Q29348543)‏ ‏זלטא שניאורסון‏ (Q91481822). מסמכי אזרח נכבד לדורותיו, אגרות קודש הצמח צדק, עמוד קכ"ב, מספר 2 בשורת הנשים ספר הצאצאים עמוד 135 לענף שלו ראו כאן ספר הצאצאים עמוד 172 מסמכי אזרח נכבד לדורותיו, אגרות קודש הצמח צדק, עמוד קכ"ב, מספר 3 בשורת הנשים ספר הצאצאים, עמוד 214 ‏שניאור זלמן שניאורסון (רעפקא)‏ (Q90392481) מספר 591 בספר הצאצאים, עמוד 292 מספר 593 בספר הצאצאים, עמוד 293 מספר 597 בספר הצאצאים, עמוד 293 | כרטיס ביד ושם שימש כרב העיר בברויסק, במקום הסבא שמריה נח שניאורסון עד להירצחו בשואה | אביו הוא יעקב מרדכי בזפלוב - ‏יעקב מרדכי בזפלוב‏ (Q117074631) ספר הצאצאים עמוד 294, קטע מספר 623, ועמוד 386 קטע מספר (623) 578 ספר הצאצאים עמוד 291, קטע מספר 578 ‏חיים ישעיה שניאורסון‏ (Q93565199) | התחתן עם בת המשפחה, הנדל - בתו של הרה"ק רבי מרדכי דב מהורנסייפול. הוא ואשתו מופיעים גם בעץ משפחת טברסקי מספר 1186 בספר הצאצאים, עמוד 387 או: שטערנא | מספר 599 בספר הצאצאים, עמוד 293 בעלה שניאור זלמן בזפלוב בן יעקב מרדכי בזפלוב - ‏יעקב מרדכי בזפלוב‏ (Q117074631) מספר 2169 בספר הצאצאים מספר 2170 בספר הצאצאים מקורות העץ כאן הם מספר הצאצאים אלא אם כן נכתב אחרת

ספריו ומשנתו

בצוואתו ביקש שצאצאיו ידפיסו את דרשותיו, ורק את אלו שאמר בתחילת שנות נשיאותו - משנת תרס"א. הספר יצא בשני כרכים עבים בהם דרשות ארוכות כסגנון המקובל בחב"ד.

• שמן למאור חלק א, תשכ"ד^[7]
• שמן למאור חלק ב, תשכ"ז^[8]

באדר א' תשפ"ב (פברואר 2022) העלתה ספריית חב"ד לאתר האינטרנט של הספרייה סריקה של כמה כרכים מתורתו, מאוסף כתבי היד של הספרייה^[9].

אילן שושלת אדמו"רי חב"ד

לקריאה נוספת

• אנציקלופדיה לחסידות בהוצאת מוסד הרב קוק, בערכו.
• עמרם בלוי, המאור הגדול: קורות חייו של הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק. היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמודים צ"ה-קל"א.

קישורים חיצוניים

• ספר הזיכרון לקהילת באברויסק עמ' 276–279
• שמן למאור א, באתר היברובוקס
• שמן למאור ב, באתר היברובוקס
• שמריהו נח שניאורסון (1842-1923), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. 'בית רבי' חלק ג' עמוד ט"ו, יצחק אלפסי המאירים לארץ עמוד 294
2. רשימת היומן הרבי מלובביץ', קה"ת, תשס"ו, עמ' רפח.
3. עמרם בלוי בקובץ היכל הבעש"ט כרך כ"ב, עמ' ק'.
4. רשימת המשתתפים המלאה מופיעה באגרות קודש הרש"ב חלק ב', עמ' תתס"ו (קה"ת), בשמועות וסיפורים חלק א' עמ' 150 ואגרות ר"ח עוזר איגרת תרט.
5. שמן למאור, כרך ב, ישראל: נכדי האדמו"ר שמריה נח שניאורסון, תשכ"ז
6. פרשת החלפתו ברבנות וחזרת חסידי בברויסק ללויובאוויטש: עמרם בלוי, היכל הבעש"ט, גיליון כב, עמודים קכ"ה-קכ"ו
7. שמן למאור חלק א'
8. שמן למאור חלק ב'
9. כרטיס מספר 10 | כרטיס מספר 84, במנוע החיפוש כתוב: "84; בוך משתאה; אדמו"ר מהרש"נ מבאברויסק *; תרנ-תרנה" | כרטיס מספר 86 במנוע החיפוש כתוב: "86; בוך ולאחותו הבתולה; אדמו"ר מהרש"נ מבאברויסק *" | כרטיס מספר 88 במנוע החיפוש כתוב: "88; אדמו"ר מהרש"נ מבאברויסק; תרסג-תרעא" | כרטיס מספר 91 במנוע החיפוש כתוב: "91; אדמו"ר מהרש"נ מבאברויסק *" | כרטיס מספר 95 במנוע החיפוש כתוב: "95; בוך השמים כסאי; אדמו"ר מהרש"נ מבאברויסק *; תרמד" | כרטיס מספר 96 במנוע החיפוש כתוב: "96; אדמו"ר מהרש"נ מבאברויסק *; תרס-תרסג" | כרטיס מספר 97 במנוע החיפוש כתוב: "97; שמן למאור; אדמו"ר מהרש"נ מבאברויסק; תרסא-תרעג" | כרטיס מספר 195 במנוע החיפוש כתוב: "195; אדמו"ר מהרש"נ מבאברויסק"
10. מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו
11. לעצים נוספים של משפחת שניאורסון: ענף חיים אברהם | ענף משה | ענף סלונים: חלק א, חלק ב, חלק ג | ענף טברסקי | ענף ברוך שלום | ענף מהרי"ל | ענף חיים שנ"ז | ענף יואלי | ענף זלמנסון
12. פריט Q29348543 בוויקינתונים‏
13. לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
14. רשימת שלשלת היחס מורחב עמוד כ"א ובקיצור תולדות חב"ד עמודים 110–111
15. הבן הגדול, רבי ברוך שלום, בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן רבי יוסף יצחק נהיה אדמו"ר מצ'רנוביל עוד בחיי אביו, והבן רבי יעקב נפטר בחיי אביו.
16. צבי הר שפר, העבר, שבט תשי"ד, גיליון ב', עמוד 86, בכותרת: "ליובויץ, עיר מושב אדמו"רי חב"ד".
17. הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו, מסת"ב 9654932636, ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת – היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמו"ר רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם (באוצר החכמה). וראו בספר "ליובאוויטש – העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד; חנוך גליצנשטיין, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35–38 {באוצר החכמה)
18. עוד בחיי אביו החל לכהן כאדמו"ר מצ'רנוביל. נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסגנון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסוימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52). לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
19. א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקן היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתיים מהן בנות דודות שלו – נינות בעל התניא. לא ברור בוודאות מאיזו אישה נולדו איזה ילדים ולא ידועים במדויק שמותם. לכן לא הוכנסו לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא – מאישה אחת, ואברהם – מאישה שנייה.
    בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים בנות הדודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (ייד') (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (ב"המבשר": שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אישה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד"' קמינצקי, תשס"ד, עמוד 153)] – ועל אישה שהייתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד נכתב שאשתו מנישואיו השניים נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף.
20. בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). פריט Q83736620 בוויקינתונים. בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112), נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ
21. א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
22. נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
23. א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי שלמה זלמן. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי שלום דובער מרציצה לנהוג באדמו"רות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי שמריה נח גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראו בבלוג "עונג שבת". אודות ניצני אדמו"רות אצל שמריה נח, ראו: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג' "מעין אדמו"רות בצר משרתו כרב העיר" – היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק'-ק"ג.
24. נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג' עמוד 30)
25. בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור, בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
26. התחיל לכהן עוד בחיי אחיו, רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
27. 
    1] מפקד עיריית אורשא, 27 באוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת מסת"ב 978-08266-5532-5
    2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר היברובוקס
    3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
    4] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד
    5] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 – נדפס בתשע"א
    6] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980
    7] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ – תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
    8] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות, י"ד בכסלו תשע"ג
    9] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, מסת"ב 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
    10] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122
    11] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמו"רי חב"ד
    12] הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, הרבי שלי, מהדורה ראשונה בעברית, 2019, מסת"ב 9789655262565 בתחילת הספר, עמודים י"ד-ט"ו (14–15)

תקופת חייו של הרב שמריה נח שניאורסון על ציר הזמן
ציר הזמן