הסרט יצא לאקרנים ב-1 בספטמבר 2011 בגרמניה, ב-12 באוקטובר 2011 בבריטניה ובצרפת וב-21 באוקטובר 2011 בארצות הברית, קנדה ואוסטרליה. עם שחרורו, הסרט גרף 132 מיליון דולר כנגד תקציב הפקה של 75 מיליון דולר בלבד וספג ביקורות שליליות. המבקרים אומנם שיבחו את רצף הפעולה הפסקול ואת הופעותיהם של מק'פאדן ומיקלסן ואת הסגנון החזותי, אך ביקרו את התסריט, את קו העלילה והדמויות ותוכניות ליצירת זיכיון נגנזו.
עלילה
בוונציה, המוסקטרים אתוס, פורתוס וארמיס, בעזרתה של מיליידי דה-וינטר, גונבים שרטוטים של ספינת אוויר של לאונרדו דה וינצ'י. עם זאת, הם נבגדים על ידי מיליידי, אשר מהממת אותם ומוכרת את התוכניות לדוכס של בקינגהאם .
שנה לאחר מכן, ד'ארטניאן עוזב את הכפר שלו בגסקוניה לפריז בתקווה להפוך למוסקטר כמו אביו, רק כדי לגלות שהם פורקו. בבר כפרי, הוא קורא תיגר על קפטן רושפור, מנהיג השומרים האדומים של הקרדינל רישלייה ומזמין אותו לדו-קרב לאחר שנעלב על ידו, אבל רושפור יורה בו בזמן שהוא מוסח. בפאריס, הוא נפגש בנפרד עם אתוס, פורתוס וארמיס כשהוא פוגע בכל אחד מהם שלא במתכוון וכל השלוש מזמנים אותו לדו-קרב בלוחות זמנים נפרדים. אתוס מביא את פרתוס ואת ארמיס לדו-קרב כשלישיו וגורם בכך לד'ארטניאן לגלות את זהותם האמיתית. השומרים של רישליה מגיעים כדי לתפוס אותם בעוון קיום דו-קרב לא חוקי ובהשראת ד'ארטניאן, המוסקטרים נלחמים יחד ומתגברים. הארבעה מזומנים לפני המלך הצעיר לואי השלושה עשר ורישלייה קורא להעניש אותם, אבל המלכה אן מתרשמת מאומץ שלהם והמלך מברך אותם במקום זאת.
רישלייה מורה למיליידי, שותפתו, להטמין מכתבי אהבה מזויפים בין חפציה של המלכה אן, לגנוב את מחרוזת היהלומים שלה ולקחת אותם למגדל לונדון כדי לסדר זאת כך שייראה כאילו היא מנהלת רומן עם בקינגהאם, מה שייאלץ את המלך לואי להענישה ולהכריז מלחמה על אנגליה. בשלב זה, האנשים תובעים מנהיג מנוסה יותר: את רישליה עצמו. כדי לבטח את עצמה, מיליידי דורשת מרישלייה לחתום בכתב אישור כי היא פועלת מטעם צרפת.
המכתבים המזויפים נמצאים ונמסרים למלך לואי, שמקבל מרישלייה המלצה לפיה המלכה אן תיאלץ ללבוש את המחרוזת שלה. אם לא תלבש, אזי תהיה זו הוכחה לכך שהרומן שלה אמיתי וצרפת תכריז מלחמה. המשרתת של המלכה אן, קונסטנס בונסייה מגלה את תוכניתו של רישלייה ומתחננת למוסקטרים לעצור אותו. הם יוצאים בעקבות מיליידי ובקינגהאם ללונדון, בעוד קונסטנס נלכדת על ידי רושפור בשל הסיוע שהעניקה למוסקטרים ואפשר להם לברוח ממנו.
בלונדון, מיליידי אומרת לבקינגהאם שהמוסקטרים הגיעו לנקום בו ומלמדת אותו את כל הטכניקות ומגמות הקרב שלהם. ד'ארטנאיאן נלכד, אבל מתברר שהוא הופעל כהסחה מאחר שלפי תוכניתה של מיליידי הם "ציפו" שהמוסקטרים יעקבו אחריהם ובכך תתאפשר לחבריו ההזדמנות לגנוב את ספינתו של בקינגהאם ולהציל אותו. העגלון של מיליידי מתגלה בתור המשרת פלאנצ'ט שמשרת את המוסקטרים, הוא מוסר אותה לאדוניו, שנוטלים ממנה את המחרוזת. אתוס מתכונן להוציא להורג את מיליידי בעוון בגידה, אבל היא מזנקת מהאונייה, כשהיא ככל הנראה מתה בתנאים שלה.
המוסקטרים חוזרים לפאריס רק כדי שספינת האוויר תיורט על ידי רושפור בספינת אוויר גדולה בהרבה, שכן מיליידי נתנה לרישלייה עותקים מתוכניותיו של דה וינצ'י. רושפור מציע להחליף את קונסטנס תמורת המחרוזת, אבל לוכד את ד'ארטניאן ופותח במתקפה ברגע שהוא מקבל את התכשיטים. ספינת האוויר שלו פוגעת קשות אבל המוסקטרים משתמשים בעננים כדי לעצורת את התקפת הנגד. הקרב מסתיים כאשר שתי הספינות כאחד, מתרסקות על נוטרדאם. על גג הקתדרלה, ד'ארטניאן ורושפור מתעמתים בדו-קרב ובסופו של דבר רושפור נהרג. קונסטנס נשלחת קדימה כדי להחזיר בשקט את מחרוזתה של המלכה אן. המוסקטרים מגיעים בכדור פורח ולמען המלך לואי ואנשיו, משקרים בטענה שרושפור ניסה לחבל באוניית הספינה שבנה רישלייה עבורם, וכי הם הוציאו אותו להורג על בגידתו באישורו של רישלייה. כדי לשכנע את המלך, אתוס מציג את אישורה של מיליידי, שהיא קיבלה מידי רישלייה. מרוצה, הקרדינל מציע למוסקטרים מקום במשמרות האדומים שלו, אבל הם מסרבים ורישלייה מבטיח נקמה.
בינתיים, מיליידי נמצאת בחיים בתעלה האנגלית על ידי בקינגהאם, שמכריז על כוונתו לנקום. המצלמה נסוגה לאחור כדי להראות שהוא מתקדם לכיוון צרפת עם צי מסיבי של ספינות קרב וספינות אוויר.
חלק ניכר מהמימון לסרט הגיע ממקורות גרמניים: 4 מיליון דולר מקרן הבנק של בוואריה (BBF) וקרן הקולנוע והטלוויזיה (FFF), כ-1.3 מיליון דולר מהמועצה הפדרלית לסרטים, כ-10 מיליון דולר כהחזר מס מקרן הקולנוע הגרמנית, DFF ומיליון דולר (800,000 €) במימון סובסידיות ממועצת התקשורת של ברלין ברנדנבורג.[3] תקציב ההפקה היה בין 75 מיליון דולר ל -90 מיליון דולר.[4]
פסקול
הפסקול הולחן על ידי פול הסלינגר. הלהקה הבריטית טייק ד'את כתבה את השיר הרשמי "כשהיינו צעירים" (When We Were Young); השיר שוחרר ב 22 אוגוסט 2011 בבריטניה.[5]
שחרור
הכנסות
הסרט הרוויח 132,249,913 דולרים. [6] יצא בגרמניה ב-1 בספטמבר 2011 והכניס 3.38 מיליון דולר. הוא שוחרר באוסטריה באותו יום אך שם הכניס 503,239 $ בסוף השבוע הראשון.[7] הסרט הכניס סכומים צנועים יחסית בשבוע הפתיחה שלו באיטליה (2,023,021 $), ברזיל (2,343,786 $) וטורקיה (219,645 $). בבריטניה, אירלנד ומלטה, הכניס 2,312,509 $, כאשר הוא שוחרר בין 12 ל-14 באוקטובר 2011.[8] הפתיחה הגבוהה ביותר הושגה ביפן (עם 3.86 מיליון דולר).[9][10][11]
הסרט שוחרר ב-21 אוקטובר 2011 בצפון אמריקה נפתח במקום הרביעי עם סך הכנסות של 8,674,452 $. [12] מאחר שהסרט שווק כסרט לצפייה בתלת מימד, הצגת הסרט באופן כזה אפשרה להגדיל את ההכנסות.[13]מילה יובוביץ' ביקרה את Summit Entertainment שלא "קידמה את הסרט" כהלכה כ"סרט משפחתי "בארצות הברית. ב-Deadline Hollywood דיווחו כי האולפנים הגיבו בטענה ש"היא לא יודעת על מה היא מדברת ואנחנו לא יודעים מאיפה היא באה." ושאולי תחשוב שהיא תתקשר אלינו קודם? זה מתסכל. זו לא הדרך הנכונה להתנהג. אם יש לה בעיה אז שתבוא לאולפנים ונדבר על זה".[14]
ביקורת
הסרט זכה לביקורות שליליות מהמבקרים, כולל ביקורת על היעדר מקוריות, הופעות משחק וסגנון חזותי מיושן. "רק האתוס של מת'יו מקפיידן מציג מראית עין של אישיות... ללא דרמה או יראת כבוד למקור וחוסר בכל עניין אמיתי בהיסטוריה או בספרות, הסרט מציע תענוגות קטנים עם בעיטות חזותיות שלו, שנמצאות בעיקר בסצנות ממושכות של מאבק ספינות האוויר ועבודת פעלולים גנרית שמותאמת לסרטי פעולה מהונג קונג", כך על פי סקירתו של סטיבן הולדן מהניו יורק טיימס.[15] "זה לא מקורי מספיק כדי להיות מצחיק, לא רציני מספיק כדי להיות מרתק, הסרט הזה נראה [כמו] נמשך לנצח, ולאחר מכן מסתיים באיום ל[סרט] המשך", היה חלק מביקורת שכתב רובי קולינס בסקירה עבור טלגרף.[16] בסקירה באתר עגבניות רקובות דווח כי רק 24% מתוך 90 הביקורות נתנו לסרט ביקורת חיובית, עם ממוצע של 4.1 מתוך 10. [17] באתר Metacritic הוקצה ציון ממוצע משוקלל מתוך 100 ביקורות וניתן לסרט ציון של 35 בהתבסס על 15 ביקורות.[18] באתר סCinemaScore דיווחו שהצופים העניקו ציון ממוצע של "B" בסולם A+ ל-F.
מדיה ביתית
שלושת המוסקטרים שוחרר ב-DVD ו-Blu-ray בארצות הברית ב-13 במרץ 2012.
