הספר מתאר מסע שני של אותם שלושה גברים מ"שלושה בסירה אחת". הפעם זהו מסע אופניים בגרמניה, שהייתה ב-1900 אומה חדשה לאחר איחוד גרמניה. הוא בנוי באופן דומה ל"שלושה בסירה אחת", כאשר בראש כל פרק מובאים מספר משפטים המתארים באופן אירוני את עלילת הפרק. רוב הספר משעשע וקליל. עם זאת, בניגוד ל"שלושה בסירה אחת", שכל כולו הומור, חלקים מסוימים מהספר אינם קומיים אלא מביעים באופן נחרץ ואף קודר את דעתו של המחבר על גרמניה בכלל והגרמנים בפרט. הוא דן באכזריותם הקטלנית, באופיים הצייתני לחלוטין ובכניעתם לכל צורה של חוק ומשטר בלי להפעיל שיקול דעת עצמי. בספר, למרות לשונו הקלילה וסגנונו ההומוריסטי של ג'רום, ניכרת גם המתיחות המחריפה בין העמים, השוני בין הבריטים לבין הגרמנים והתחזקות תפיסת הלאומנות הגוברת אצלם. בין היתר כותב ג'רום מספר משפטים אשר קולעים היטב אל המטרה: "מילוי החובה הוא נושא הלימוד האלמותי [בבתי הספר הגרמניים]... על פי השקפתם מדובר בציות עיוור לכל דבר עם כפתורים [כלומר, לובש מדים]...עד כה בורך הגרמני בממשלה טובה להפליא. אם דבר לא ישתנה הרי שחייו ימשיכו להיות טובים. צרותיו יחלו רק אם יקרה משהו למכונת הממשל."[2]
יחד עם הביקורת על הגרמנים, מגלה ג'רום גם אמונה בטוב לבם, וכמה הערות שלו היו מתקבלות היום בתמיהה. בתקופה שבה נכתב הספר, נראתה גרמניה בעיני האנגלים כארץ שוחרת שלווה ושלום, ואיש לא תיאר לעצמו את מה שעתיד להתחולל שנים לא רבות מאוחר יותר. ג'רום עצמו נחל מפח נפש כאשר היה עד לזוועות מלחמת העולם הראשונה כנהג אמבולנסמתנדב בצלב האדום הצרפתי.[1]
המילה "בּוּמֶל" היא מילה גרמנית שפירושה "טיול לשם הנאה". ג'רום משלב בספר עוד עשרות מילים בגרמנית, שאת חלקן הגדול הוא אינו מתרגם ואינו מסביר.[1]
עטיפת הספר במהדורה העברית בהוצאת "גמיר" עם איור של דני קרמן
