שלום לך דודי
|
|
שָׁלוֹם לְךָ דּוֹדִי / הַצַּח וְהָאַדְמוֹן[1],
שָׁלוֹם לְךָ מֵאֵת / רַקָּה כְמוֹ רִמּוֹן[2].
לִקְרַאת אֲחוֹתָךְ[3] רוּץ / צֵא נָא לְהוֹשִׁיעָהּ,
וּצְלַח כְּבֶן יִשַׁי / רַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן.
מַה לָּךְ יְפֵה פִיָּה / כִּי תְעוֹרֲרִי אַהְבָה,
וּתְצַלְצְלִי קוֹלֵךְ / כִּמְעִיל בְּקוֹל פַּעְמוֹן?
הָעֵת אֲשֶׁר תַּחְפּוֹץ / אַהְבָה — אֲחִישֶׁנָּה
עִתָּהּ, וְעָלַיִךְ / אֵרֵד כְּטַל חֶרְמוֹן[4].
|
|
|
|
|
"שלום לך דודי" או "שלום לבן דודי" הוא שיר שחיבר רבי שלמה אבן גבירול.
תוכנו של השיר הוא תפילה לגאולה, והוא מבוסס על מגילת שיר השירים. כנסת ישראל, הרעיה, משתוקקת לגאולה ולמשיח בן דָּוִד, ומעוררת את רצון הַדּוֹד, הקב"ה, להביא גאולה לישראל.
שם השיר
שם השיר נגזר מהמשפט הראשון בו מכונה הקדוש ברוך הוא "דודי", ומתואר כ"הַצַּח וְהָאַדְמוֹן", וזאת על פי לשון הפסוק במגילת שיר השירים, פרק ה', פסוק י': ”דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם”.
לעיתים מכונה השיר שלום לבן דודי[5]. בספר הזמירות "אביע רננות" גרס "שלום לבן דודי", וביאר הרב אדיר עמרוצי שהכוונה למשיח בן דוד (בן דודי), ודוד כונה בספר שמואל א', פרק ט"ז, פסוק י"ב "אַדְמוֹנִי", ובהתאמה מוזכר בשיר כ"הָאַדְמוֹן".
השיר
בדומה למגילת שיר השירים השיר הוא דו-שיח, את שני הבתים הראשונים אומרת הרעיה, כנסת ישראל, לדוד, הקב"ה. בבית השני מזכיר המשורר את הצלחתו של דוד המלך בכיבוש העיר רבה מידי בני עמון, מחלמה בה נהרג אוריה החיתי.
את הבית השלישי אומר הקב"ה לכנסת ישראל, והבית הרביעי חציו דברי הרעיה וחציו דברי הדוד.
השיר שקול במשקל שתי תנועות, יתד, שתי תנועות — בדלת ובסוגר. שם המחבר (שלמה) רמוז באקרוסטיכון.
השיר מושר בין היתר בשירת הבקשות, וזכה לביצועים רבים.
השיר מופיע באלבומו של מאיר בנאי "שמע קולי" ובאלבומם של ברי סחרוף ורע מוכיח - "אבן גבירול, אדומי השפתות". סחרוף אף נוהג לסיים חלק מהופעותיו עם השיר. ישי ריבו שיבץ את השורה הפותחת של השיר בשירו "קול דודי" שבאלבום "תוכו רצוף אהבה".
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ על פי הפסוק במגילת שיר השירים, פרק ה', פסוק י': "דודי צח ואדום".
- ^ על פי הפסוק במגילת שיר השירים, פרק ו', פסוק ז'. "כפלח הרמון רקתך". רומז גם לדרשת חז"ל בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ז, עמוד א' שאפילו ריקנין שבישראל מלאים מצוות כרימון.
- ^ על פי הפסוק במגילת שיר השירים, פרק ה', פסוק ב' בו מכונה עם ישראל אחות "אחותי רעיתי", ורומז לדברי שמות רבה, פרשה נ"ב, פסקה ה'
אמר לו: הן. משל למלך שהייתה לו בת יחידה והיה מחבבה ביותר מדאי. והיה קורא אותה 'בתי'; לא זז מחבבה עד שקראה 'אחותי'... כך הקב"ה.
- ^ על פי הפסוק בספר תהלים, פרק קל"ג, פסוק ג': כטל חרמון שיורד על הררי ציון.
- ^ ראו למשל כאן
