העיירה ממוקמת על גדת נהר ויין, כ-10 קילומטרים מהתמזגותו לתוך נהר הלואר. כבר במהלך המאה ה-5 נבנה במקום קסטרום, כאשר המקום חולש על צומת דרכים חשוב למסחר. לאחר מכן נבנה במקום על ידי אחד מתלמידי מרטין מטור מנזר, שהמשיך להתקיים עד למהפכה הצרפתית.
העיר קיבלה חשיבות רבה במהלך מלחמת מאה השנים: ב-1425 יורש העצר ומי שעתיד למלוך על צרפת מאוחר יותר, שארל השביעי נמלט לעיר, וקיבל מפלט מפני האנגלים ושם הקים בעיר את חצרו. ז'אן ד'ארק הגיעה לעיר ב-1429, וקיבלה את מלכותו של שארל כמלך צרפת החוקי. לאחר ששארל העניק לה את כוח האדם והציוד הנדרשים, יצאה ז'אן לקרב על אורליאן, מהלך שעתיד לקבוע את גבולות המדינה עד היום.
החל מהמאה ה-16, ירדה העיר מחשיבותה כאשר בית המלוכה הצרפתי אינו גר בה עוד, והיא עברה לרשות הקרדינל רישלייה שהזניח את המבצר. העיר כולה השתנתה אך מעט מאותה תקופה עד למהפכה הצרפתית. החל מ-1968 נחשבה העיר העתיקה לאתר שימור היסטורי, תוך שחזור מתמיד לשימור ותיעוד העבר.
יינות
יין שינון משנת 1934
העיר נודעה ביינותיה, בייחוד הקברנה פראן "שינון" (כאשר רק יינות הגדלים ומיוצרים באזור יכולים להגדיר את עצמם ככאלה, ראו: כינוי מקור מבוקר) הגדל בסביבתה והמיושן במערות מיוחדות הנמצאות על גדות נהר הויין, כשיותר מ-11 מיליון ליטר יין מיוצרים מדי שנה. היין המקומי מכיל רק מעט רוז'ה ויין לבן (עד 8% אחוז), שלא כרגיל בעמק הלואר.
נכון ל-2005 היו רשומים 254 מגדלי ענבים ליין בקומונה, 221 יקבים המשויכים ל-16 חברות מסחריות.[1]
