שחרור כחול

שחרור כחול או כרטיס כחול היה סוג של שחרור צבאי (אנ') מנהלי שהונפק להומוסקסואלים ואפרו-אמריקאים על ידי הכוחות המזוינים של ארצות הברית החל מ-1916.

חברי השירות שהחזיקו בו היו נתונים לאפליה בחייהם האזרחיים. הם נמנעו מהיתרונות של חוק ההתאמה מחדש של המשרתים 1944 (אנ') (חוק G.I.) של המחלקה לענייני חיילים משוחררים של ארצות הברית, והתקשו למצוא עבודה כי המעסיקים היו מודעים לקונוטציות השליליות של שחרור כחול. בעקבות ביקורת חריפה בעיתונות, במיוחד בעיתונות השחורה, בשל האחוז הגבוה של האפרו-אמריקאים שקיבלו שחרורים כחולים - ובקונגרס האמריקאי, השחרור הכחול הופסק ב-1947, והוחלף בשני סיווגים חדשים: כללי ולא רצוי.

היסטוריה

השחרור הכחול נוצר ב-1916 כדי להחליף שני סיווגי הפרשות קודמים, ההפרשה המנהלית ללא כבוד וההפרשה ה-"לא מסווגת". השחרור הכחול נקרא על כך שהוא הודפס על נייר בצבע כחול. השימוש המוקדם ביותר בשחרור הכחול היה לאנשי שירות שהתגייסו להילחם במלחמת העולם הראשונה בעודם קטינים, אך נוהג זה בוטל בחוק.[1]

קשר להומוסקסואליות

לכוחות המזוינים של ארצות הברית הייתה מדיניות ארוכת שנים, בהתאם לחוקים ולרגשות הרווחים של התקופה, לפיה חברי שירות שנמצאו הומוסקסואלים או שעוסקים בהתנהגות הומוסקסואלית היו עומדים לדין צבאי בגין מעשי סדום, כלואים ומשוחררים מהצבא. עם זאת, עם התגייסות הכוחות בעקבות כניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, לא היה אפשר לכנס מועצות צבאיות של קצינים, ולכן מספר מפקדים החלו להוציא שחרורים מנהליים במקום. מספר גלים של רפורמה שהתייחסו לטיפול בהומוסקסואלים בצבא הביאו להנחיית מדיניות משנת 1944 שקראה להכניס הומוסקסואלים לבתי חולים צבאיים, להיבדק על ידי פסיכיאטרים, ולהשתחרר על פי תקנה 360–615, סעיף 8 כ-"לא כשירים לשירות". לא ידוע בדיוק כמה חברי שירות הומוסקסואלים ולסביות קיבלו שחרורים כחולים במסגרת תקנה זו, אך בשנת 1946 העריך הצבא כי הוא הוציא בין 49,000 ל-68,000 שחרורים כחולים, כאשר בין 4,000 ל-5,000 מהם הונפקו להומוסקסואלים. פרק הזמן המכוסה בהערכות אלו אינו ברור.

הפסיכיאטרים האחראים על יצירת ויישום נוהלי מיון להרחקת הומוסקסואלים משירות צבאי תמכו בתחילה במתן שחרורים כחולים לאנשי שירות הומוסקסואלים. עם זאת, כאשר נודע להם על הקשיים שעמם מתמודדים בעלי הכרטיס הכחול בחייהם האזרחיים, הם הפצירו בצבא להפסיק את הנוהל. ויליאם סי. מנינגר (אנ'), ששימש כמנהל חטיבת יועצי הפסיכיאטריה של המנתח הכללי של צבא ארצות הברית (אנ') בין השנים 1944 ל-1946, ניסה לשכנע את הצבא להוציא שחרורים מכובדים לחברי שירות הומוסקסואלים שלא ביצעו פשעים כלשהם במהלך שירות הצבאי שלהם.

בכתבה שפורסמה בניו יורק טיימס ב-1944, נכתב כי מטרת השחרורים הכחולים המנהליים, "שחרורים שאינם מכובדים אך מבוססים על הרגלים או תכונות של הפרט שהופכות את המשך השירות שלו לבלתי רצוי", היא הצורך להחזיר חיילים לחייהם האזרחיים במהירות האפשרית: "להחזיר את החייל הלא-נכה לחיים הכלכליים של המדינה עם כמה שפחות עיכוב ובירור, ולעזור לו לפתור את הבעיות האישיות שלו כמו אבטלה, הזדמנויות לימודיות או כספים".[2]

אפליה

המחלקה לענייני חיילים משוחררים של ארצות הברית (VA), המופקדת על יישום הוראות חוק G.I., שללה הטבות מיוצאי שחרור כחול, על אף הלשון המפורשת של הצעת החוק, שהייתה רק עילה לא מכובדת לשלילת הטבות לחיילים משוחררים. בשנת 1945, ה-VA הוציא הנחיה לפיה כל השחרורים הכחולים בגין הומוסקסואליות לא יקבלו הטבות. ב-22 בדצמבר 1955, בית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז קולומביה דחה את ערעורו של ריימונד וו. לונגנרנקר, שנשללה ממנו הטבות על ידי ה-VA בגלל השחרור הכחול שלו. בית המשפט מצא כי ל-VA היה שיקול דעת בהענקת הטבות וכי הקונגרס מנע באופן ספציפי את בתי המשפט מלהכריע אותו. עם זאת, בית המשפט ציין כי שלילת ההטבות הייתה צריכה להתרחש רק אם לונגנרנקר היה משוחרר בחוסר כבוד וכי מנהל VA פעל ללא סמכות בהתייחסות לא מכבודת לשחרורים כחולים.[3]

הסנאטור בנט שאמפ קלארק (אנ'), מגיש הצעת החוק G.I., תמך בהטבות לחיילים עם שחרורים כחולים.

רוב המעסיקים דרשו ממועמדים לעבודה ששירתו בצבא להציג את מסמכי השחרור שלהם כחלק מתהליך הגשת הבקשה. יוצאי השחרור הכחול חוו קושי בהבטחת תעסוקה מאחר שמעסיקים רבים היו מודעים לכך שאדם המחזיק בשחרור כחול נחשב לבלתי רצוי. לאותם מעסיקים שלא ידעו הייתה גישה לרשימה של מספרי תוכנית ההפרדה או מספרי "ספין" שהצבא השתמש בהם כדי לסווג שחרורים. לפחות ארבעה מספרי ספין כאלה הצביעו על שחרור כחול הקשור להומוסקסואלים.

הקונגרס של ארצות הברית הביע דאגה לגבי שימוש לרעה אפשרי בשחרור הכחול, כשהחל לעבוד על חוק G.I. ב-1944. בדיונים על פרטי החקיקה, הלגיון האמריקאי (אנ') התעקש על הוראה ספציפית למתן הטבות לחיילים משוחררים בכל נסיבות שאינן מכובדות. הלגיון האמין שמספר רב של חיילים משוחררים קיבלו שחרורים כחולים ואחרים פחות מכובדים מסיבות שנחשבו בלתי סבירות או טריוויאליות. בעדות בפני הסנאט של ארצות הברית, אדמירל המשנה, רנדל ג'ייקובס, התנגד נחרצות להוראה זו בטענה שהיא תערער את המורל ותסיר כל תמריץ לשמור על רקורד שירות טוב. הסנאטור בנט שאמפ קלארק (אנ'), מגיש הצעת החוק, דחה את חששותיו, וכינה אותם "כמה מההתנגדויות המטופשות וקצרות הראייה שאפשר להעלות". קלארק המשיך ואמר:

הצבא נותן שחרורים כחולים, דהיינו שחרורים ללא כבוד, למי שלא היה להם כישרון מספק לשירות צבאי. אני אומר שכשהממשלה מגייסת אדם מהחיים האזרחיים ומכניסה אותו לשירות צבאי ... ואחר כך, מפני שהאיש לא מגלה כישרון מספק נותנת לו שחרור כחול, או שחרור ללא כבוד, עובדה זו לא צריכה להיות להתיר למנוע מהגבר לקבל את ההטבות להן זכאים חיילים בדרך כלל.

המקור באנגלית
The Army is giving blue discharges, namely discharges without honor, to those who have had no fault other than they have not shown sufficient aptitude for military service. I say that when the government drafts a man from civil life and puts him in the military service ... and, thereafter, because the man does not show sufficient aptitude gives him a blue discharge, or a discharge without honor, that fact should not be permitted to prevent the man from receiving the benefits to which soldiers are generally entitled.

החוק G.I. גם קבע לוועדות לבדיקת שחרורים לבחון ערעורים על כל שחרור שאינו מכובד. משנת 1945 ועד תחילת 1947, מועצות המנהלים הללו השתדרגו באופן שגרתי לשחרורים מכובדים של חברי שירות הומוסקסואלים שלא ביצעו שום מעשים מיניים ידועים במהלך שירותם הצבאי. כשליש מכל השחרורים הכחולים שנבדקו שודרגו למכובדות.[4]

ביקורת בעיתונות השחורה

קבוצת מיעוט נוספת שהוציאה שחרורים כחולים באופן לא פרופורציונלי היו אפרו-אמריקאים: מתוך 48,603 שחרורים כחולים שהונפקו על ידי הצבא בין 1 בדצמבר 1941 ל-30 ביוני 1945, 10,806 מהם הונפקו לאפרו-אמריקאים, או 22.23% מכלל האפרו-אמריקאים ששירתו בצבא בזמן זה, בעוד הממוצע היה 6.5%.

באוקטובר 1945, העיתון האפרו-אמריקאי, Pittsburgh Courier (אנ') כינה את השחרור הכחול "מכשיר אכזרי שאסור להפעיל נגד החייל האמריקאי", ונזף בצבא על כך שהוא "מאפשר לקצינים בעלי דעות קדומות להשתמש זה כאמצעי להעניש חיילים כושים שאינם אוהבים תנאים בלתי נסבלים במיוחד".

העיתון ציין במפורש את האפליה העומדת בפני שחרורים כחולים הומוסקסואלים, באומרו: "'אומללים' של האומה ... נטרפים על ידי השחרור הכחול", ודרש לדעת "מדוע הצבא בוחר להעניש את ה-'אומללים' הללו שנראים זקוקים ביותר להטבות הצבא ולהזדמנות להפוך לאזרחים טובים יותר תחת ההטבות החינוכיות של מגילת הזכויות של GI".

כמו כן, העיתון הדפיס הנחיות כיצד לערער על שחרור כחול, והזהיר את הקוראים מפני קבלת כרטיס כחול מחוץ לשירות בשל ההשפעה השלילית שתהיה לו על חייהם.

בנוסף ל-Pittsburgh Courier, קבוצות ומוסדות נוספים שדחו את השימוש העונשי בשחרורים הכחולים כללו את הלגיון האמריקאי (אנ'), NAACP‏, AFL–CIO (אנ')‏, ו-Veterans Benevolent Association (אנ'). בסנאט האמריקאי, יושב ראש ועדת המשוחררים של הסנאט, הסנטור אדווין ג'ונסון, קרא את מאמר המערכת של ה-Pittsburgh Courie לפרוטוקול הדיון. בנאום שנשא ב-29 באוקטובר 1945, הוא ציין כי אדם בעל שחרור כחול לא הורשע, ובכל זאת הופרד מיידית מהצבא מבלי שהיה מסוגל להגן על עצמו, באומרו: "לא צריך להיות אזור דמדומים בין חפות לאשמה. שחרורים כחולים יהוו כאב ראש לקונגרס מעתה ואילך."

דו"ח בית הנבחרים על השחרורים הכחולים

בתגובה לדיווחים על יחס שונה ליוצאי שחרור כחול, מינה בית הנבחרים של ארצות הברית, ועדה מיוחדת לבדיקת נוהלי מנהל המשוחררים מהצבא. הוועדה, בראשות הפוליטיקאי האמריקאי קארל טי. דורהאם (אנ'), הוציא את הדו"ח שלו שנקרא באופן רשמי "חקירות של מאמץ המלחמה הלאומי" (במקור: "Investigations of the National War Effort"), הידוע בכינויו "השחרורים הכחולים" (במקור: "Blue Discharges"), ב-30 בינואר 1946. הוועדה הביעה את פליאתה מכך שכל מי שיש קיבל שחרור כחול יסתכן בסטיגמה נוספת על ידי ביטוי נגד האפליה:

יש לזכור שגם כמות מתונה של תלונה בעניין מסוג זה היא משמעותית. אם אדם יגיש תלונה כזו במקרה שלו, משמע שהוא חש תחושת אי-צדק כה גדולה עד שהוא מוכן להסתכן בפרסום הסטיגמה שהשתחרר מהצבא בנסיבות שיש בהן טעם של קלון. לכל מתלונן יש עוד רבים שחשים את אותה תחושת אי-צדק, אך מעדיפים לקבור את פגיעתם בשכחה ככל האפשר.

המקור באנגלית
It should be borne in mind that even a moderate amount of complaint in a matter of this sort is significant. For a person to make such a complaint in his own case implies that he feels a sense of injustice so great that he is willing to risk publicizing the stigma of having been discharged from the Army under circumstances which savor of disgrace. For each complainant there are many more who feel the same sense of injustice but prefer to bury their hurt in as much oblivion as possible.

בבחינת תיאורי מקרה של יוצאי שחרור כחול, מצאה הוועדה כי "ההליך מתאים לפיטורים על רקע דעות קדומות ואנטגוניזם".[5] כמו כן, הוועדה מצאה כי ההשפעות של שחרור כחול "שונות מעט מאלה של שחרור חסר כבוד ... המשוחרר מתקשה לקבל או לשמור על עבודה. מתעורר נגדו חשד מצד החברה, על אחת כמה וכמה על כך שהוא נושא אווירה של מסתורין." בדו"ח נכתב כי "שום דבר לא יכול להוכיח בצורה ברורה יותר את האופי החריג והלא הגיוני והבלתי הגיוני של השחרור הכחול מאשר מדיניות זו של המחלקה לענייני חיילים משוחררים". הוועדה כינתה את מערכת ההתמודדות עם משוחררי שחרור כחול "משחק לחיצה בין מחלקת המלחמה להנהלת הוותיקים",[6] ולקחה על עצמה את הסוכנות על נטילת "הזכות להפריד בין הכבשים לעיזים, [ו]לתת פסקי דין מוסריים על ההיסטוריה של כל חייל".

לרפורמה במערכת השחרורים המליצה הוועדה:

  • סקירה אוטומטית של כל השחרורים הכחולים.
  • הצבא יידרש להוכיח שהוא עשה מספר ניסיונות לשקם את חבר השירות לפני הוצאת שחרור כחול.
  • הזכות לייעוץ לחברי השירות הניתנים לשחרור כחול, ניתנת על ידי הצבא או היועץ הפרטי.
  • העתקים של תקנות פרוצדורליות לגבי תהליך השחרור הכחול יסופקו לפי בקשה.
  • כל שחרור שלא פירט את איכות השירות מצהיר בבירור כי אינו מכובד.

עוד המליצה הוועדה לשנות את שיטת השחרור לארבעה סיווגים: מכובד ובלתי מכובד, ללא שינוי בהגדרותיהם; "בתנאים מכובדים" להחליף את השחרור הכחול; ובכלל, לכסות שחרור בגין התנהגות בלתי הולמת.[7]

לאחר מכן

למרות הדו"ח של הוועדה, ה-VA המשיך להפלות את השחרורים הכחולים ההומוסקסואלים, וחידשה את ההנחיה שלה משנת 1945 ב-1946 ושוב ב-1949. אמנם השחרורים הכחולים הופסקו ב-1 ביולי 1947, והוחלפו ב-2 שחרורים חדשים: כלליות ובלתי רצויות.[8] שחרור כללי נחשב בתנאים מכובדים, להבדיל מ-"שחרור מכובד", ושחרור בלתי רצוי היה בתנאים שאינם מכובדים, נבדל מ-"שחרור בכבוד". במקביל, הצבא שינה את התקנות שלו כדי להבטיח שחברי שירות הומוסקסואלים ולסביות לא יהיו זכאים לשחרור כללי. אלו שנמצאו אשמים בהתנהגות הומוסקסואלית עדיין קיבלו שחרורים חסרי כבוד, בעוד אלו שזוהו כהומוסקסואלים אך לא ביצעו מעשים הומוסקסואלים כלשהם, קיבלו שחרורים לא רצויים.[9] עד שנות ה-70 של המאה ה-20, חבר שירות שלא ביצע שום מעשים הומוסקסואלים היה נוטה לקבל שחרור כללי, בעוד שאלו שנמצאו עוסקים ביחסי מין הומוסקסואליים נטו לקבל שחרורים לא רצויים. חברי שירות הומוסקסואלים המשיכו לקבל אחוז לא פרופורציונלי מההפרשות הבלתי רצויות שהונפקו. זה היה הסטטוס קוו עד שהוחלפה ב-1993 במדיניות "אל תשאל, אל תספר".[10]

הוצע כי בערי נמל עם אוכלוסיית הומוסקסואלים, כגון סן פרנסיסקו, שיקגו וניו יורק הן בחלקן תוצאה של השחרור הכחול. התיאוריה טוענת שיוצאי הומוסקסואלים רבים עם שחרורים כחולים מאזורים עירוניים או כפריים קטנים יותר, שחשו שהם אינם מסוגלים לחזור לקהילות הבית שלהם בגלל הבושה הקשורה בשחרוריהם, עברו לאזורים גדולים יותר עם תרבות להט"ב מבוססות או פשוט נשארו בעיר.

לקריאה נוספת

  • Bennett, Michael J. (1999). When Dreams Come True: The GI Bill and the Making of Modern America. Washington, DC: Brassey's. ISBN 1-57488-218-X.
  • Bérubé, Allan (1991). Coming Out Under Fire: The History of Gay Men and Women in World War Two. New York: Penguin. ISBN 0-452-26598-3.
  • Jones, Bradley K. (בינואר 1973). "The Gravity of Administrative Discharges: A Legal and Empirical Evaluation". Military Law Review. 59: 1–26. ISSN 0026-4040. אורכב מ-המקור ב-23 במאי 2009. {{cite journal}}: (עזרה)
  • McGuire, Phillip, ed. (1993). Taps for a Jim Crow Army: Letters from Black Soldiers in World War II. Lexington: University Press of Kentucky. ISBN 0-8131-0822-5.
  • Mettler, Suzanne (2005). Soldiers to Citizens: The G.I. Bill and the Making of the Greatest Generation. New York: Oxford University Press US. ISBN 0-19-518097-6.
  • Meyer, Leisa D. (1998). Creating G. I. Jane: Sexuality and Power in the Women's Army Corps During World War II. New York: Columbia University Press. ISBN 0-231-10145-7.
  • Miller, Neil (1995). Out of the Past: Gay and Lesbian History from 1869 to the Present. New York: Vintage Books. ISBN 0-09-957691-0.
  • Shilts, Randy (1993). Conduct Unbecoming: Gays & Lesbians in the U.S. Military Vietnam to the Persian Gulf. New York: St. Martin's Press. ISBN 0-312-09261-X.

הערות שוליים

  1. ^ Jones, Marvin (3 באפריל 1970). "Oral History Interview with Judge Marvin Jones" (ראיון). Interviewed by Jerry N. Hess. Harry S. Truman Library. ארכיון מ-2016-08-20. נבדק ב-4 בינואר 2009. {{cite interview}}: (עזרה)
  2. ^ "Army Expands Plan to Rush Discharge" (PDF). The New York Times. 12 במאי 1944. ארכיון מ-2022-10-15. נבדק ב-9 במרץ 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Longernecker v. Higley, 229 F.2d 27 (DC Cir. December 22, 1955).
  4. ^ "Blue Discharge Report Filed". Reno Evening Gazette. Associated Press. 8 בינואר 1946. p. 6. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "House Body Asks Army to Abolish Blue Discharges". The Troy Times Record. Associated Press. 30 בינואר 1946. p. 20. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ "'Blue' System of Discharges May Be Probed". The Charleston Daily Mail. United Press. 30 בינואר 1946. p. 2. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "House Body Asks Army to Abolish Blue Discharges". The Troy Times Record. Associated Press. 30 בינואר 1946. p. 20. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "Army to Abandon 'Blue' Discharge". Jefferson City Daily Capital News. Associated Press. 21 במאי 1947. p. 1. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Gross, Larry P.; Woods, James D. (9 ביוני 1947). "Homosexuals in Uniform". Newsweek. p. 54. ISBN 9780231104470. ארכיון מ-2022-10-15. נבדק ב-4 בינואר 2009. {{cite news}}: (עזרה) via Gross, Larry P.; Woods, James D., eds. (1999). The Columbia Reader on Lesbians and Gay Men in Media, Society, and Politics. New York: Columbia University Press. pp. 163–4. ISBN 9780231104463.
  10. ^ "10 U.S. Code § 654: Repealed". ארכיון מ-2012-01-19. נבדק ב-10 בינואר 2009 – via Cornell University Law School. {{cite web}}: (עזרה)


Read other articles:

Союз Арабського Магрибу Прапор Дата створення / заснування 1989 Офіційна мова арабська Документ започаткування Treaty Establishing the Arab Maghreb Uniond Статус офіційного спостерігача в організації МОМ[1] Категорія мап на Вікісховищі d Офіційний сайт​(араб.)​(фр.)  Союз Арабськ

 

Pour les articles homonymes, voir Quinta. Quinta de San Pedro AlejandrinoLa Quinta de San Pedro AlejandrinoInformations généralesSite web www.museobolivariano.org.coBâtimentProtection Monument nationalLocalisationPays  ColombieCommune Santa MartaCoordonnées 11° 13′ 41″ N, 74° 10′ 45″ O Géolocalisation sur la carte : Colombie Géolocalisation sur la carte : Santa Marta modifier - modifier le code - modifier Wikidata La Quinta de San P...

 

China Energy Investment Corporation Rechtsform Zentral Verwaltetes Unternehmen Gründung 2017 Sitz Peking, China Volksrepublik Volksrepublik China Leitung Qiao Baoping Mitarbeiterzahl 313.264 Umsatz 75,5 Mrd. US-Dollar Branche Energie Website www.ceic.com.cn Stand: 31. Dezember 2018 CHN-ENERGY Die China Energy Investment Corporation (chinesisch 國家能源投資集團有限責任公司 / 国家能源投资集团有限责任公司, Pinyin Guójiā Néngyuán Tóuzī J...

Achtste etappe – 11 juli 2015 Rennes – Mûr-de-Bretagne Heuvelrit over 181,5 km Etappe-uitslag Alexis Vuillermoz 4u20'55 2e Daniel Martin + 0'05 3e Alejandro Valverde + 0'10 6e Greg Van Avermaet + 0'10 9e Bauke Mollema + 0'10 Algemeen klassement Vlag van Verenigd Koninkrijk Chris Froome 31u01'56 2e Peter Sagan + 0'11 3e Vlag van Verenigde Staten Tejay van Garderen + 0'13 5e Greg Van Avermaet + 0'28 10e Bauke Mollema + 1'32 Strijdlust   Bartosz Huzarski   Portaal    Wie...

 

Mentari di Balik AwanGenre Drama Roman Remaja SkenarioEddy D. IskandarSutradaraJopi BurnamaPemeran Ayu Azhari Ryan Hidayat Frans Tumbuan Rima Melati Ronny Sianturi Monica Oemardi Peggy Melati Sukma Rita Nasution Ayu Lestari Penggubah lagu temaFariz RMPenata musikFariz RMNegara asalIndonesiaBahasa asliBahasa IndonesiaJmlh. musim1Jmlh. episode13ProduksiProduser Chand Parwez Servia Shanker RS Durasi45 menitRumah produksiKharisma Starvision PlusRilisJaringan asliRCTIRilis asli12 Juli (...

 

Archiving tool for KDE desktop environment ArkScreenshot of Ark 21.12.0Developer(s)Rob Palmbos, Francois-Xavier Duranceau, Emily Ezust, Roberto Selbach Teixeira, Helio Castro, Georg Robbers, Henrique Pinto, Harald Hvaal, Raphael Kubo da CostaInitial release1997 (as kzip)[1]Stable release23.08.2[2]  / 10 October 2023 Repositoryinvent.kde.org/utilities/ark Written inC++ (Qt)TypeFile archiverLicenseGPL-2.0-or-laterWebsiteapps.kde.org/en/ark Ark is a file archiver and compres...

American screenwriter Jack AmielJack Amiel and Juliet Rylance in May 2015BornManhattan, New YorkOccupationTelevision writer, screenwriter, producer, showrunnerNationalityAmericanAlma materUniversity of Wisconsin–MadisonNotable worksThe Knick Raising Helen The Shaggy Dog Big Miracle Jack Amiel is an American TV writer, producer and screenwriter. He is best known for co-creating Cinemax's period medical drama The Knick, and for writing the films Raising Helen (2004), The Shaggy Dog (2006...

 

1984 studio album by Chaka KhanI Feel for YouStudio album by Chaka KhanReleasedOctober 1, 1984Genre Post-disco pop R&B synth-pop boogie Length46:51LabelWarner Bros.Producer Arif Mardin Robbie Buchanan John Robie Russ Titelman David Hawk Wolinski James Newton Howard David Foster Humberto Gatica Joe Mardin Chaka Khan chronology Stompin' at the Savoy - Live (with Rufus)(1983) I Feel for You(1984) Destiny(1986) Singles from I Feel for You I Feel for YouReleased: August 1984 This Is My...

 

This article includes a list of references, related reading, or external links, but its sources remain unclear because it lacks inline citations. Please help to improve this article by introducing more precise citations. (September 2023) (Learn how and when to remove this template message)Full Circle Hardcover first edition, 1997, BBC BooksAuthorMichael PalinCountryUnited KingdomLanguageEnglishSeriesMichael Palin's TripsGenreTravel literaturePublisherBBC BooksPublication date1997Media ty...

Second-wave feminism, trans exclusionary Part of a series onRadical feminism Women's liberation movement People Wim Hora Adema Chude Pam Allen Ti-Grace Atkinson Kathleen Barry Rosalyn Baxandall Linda Bellos Julie Bindel Jenny Brown Judith Brown Susan Brownmiller Phyllis Chesler D. A. Clarke Nikki Craft Kimberle Crenshaw Mary Daly Christine Delphy Gail Dines Andrea Dworkin Melissa Farley Shulamith Firestone Marilyn French Marilyn Frye Germaine Greer Carol Hanisch Merle Hoffman bell hooks Sheil...

 

MahawamsaPeriodeabad ke-5 M Bagian dari seri artikel mengenaiSejarah Sri Lanka Kronik Dipawamsa Mahawamsa Culawamsa Rajaweliya Periode Prasejarah Zaman BatuZaman PerungguZaman Besi Kerajaan awal Imigrasi bangsa Indo-Arya 543 SM–377 SMAnuradhapura Kerajaan AnuradhapuraMasuknya BuddhismePenaklukan Chola 377 SM–1017Polonnaruwa1056–1232Transisi1232–1505Krisis abad ke-16 Wijayaba Kollaya 1505–1594Kandy1594–1815Ceylon Britania PD IIKemerdekaan 1815–1948Sri ...

 

Anime TV series Season of television series The Seven Deadly Sins: Dragon's JudgementSeason 4First key visual of the season.Country of originJapanNo. of episodes24ReleaseOriginal networkTV Tokyo, BS TV TokyoOriginal releaseJanuary 13 (2021-01-13) –June 23, 2021 (2021-06-23)Season chronology← PreviousImperial Wrath of The Gods List of episodes The Seven Deadly Sins: Dragon's Judgement (七つの大罪 憤怒の審判, Nanatsu no Taizai: Funnu no Shinpan) is the fourth a...

Asturcón AsturcónRegión de origen Asturias y León (pueblo astur) [cita requerida]CaracterísticasTipo CaballoTamaño Entre 1,30-1,47 mPelaje NegroCabeza Forma tronco piramidal, de tamaño medioOjos Grandes y con órbitas bien marcadas[editar datos en Wikidata] El asturcón o poni asturiano[cita requerida] es una raza de caballo rústico y de pequeño tamaño de origen asturiano y leonés.[1]​ Forma parte de las razas que habitan desde la antigüedad los territori...

 

Poulenc Sonate pour flûte et piano La Sonata para flauta y piano del compositor francés Francis Poulenc fue escrita en 1957. Está dedicada a la memoria de Elizabeth Sprague Coolidge, una mecenas estadounidense de música de cámara. Poulenc la compuso para el flautista Jean-Pierre Rampal y él mismo y Rampal ofrecieron el estreno de la obra en junio de 1957 en el Festival de Estrasburgo. Hoy en día es una de las obras más conocidas de Poulenc y forma una parte importante del repertorio p...

 

1961 filmThe Seven RevengesDirected byPrimo ZeglioWritten bySabatino CiuffiniSergio Leone Roberto Natale Emminio SalviGiuseppe TaffarelPrimo ZeglioCinematographyBitto AlbertiniEdited byFranco FraticelliMusic byCarlo InnocenziRelease date April 1, 1961 (1961-04-01) The Seven Revenges (Italian: Le sette sfide, also known as Ivan the Conqueror) is a 1961 Italian adventure film directed by Primo Zeglio.[1] It features American actress Elaine Stewart and was filmed in Yugosl...

2010 video game 2010 video gameTwo Worlds IIDeveloper(s)Reality PumpPublisher(s)TopWare InteractiveDirector(s)Mirosław DymekProducer(s)Adam SalawaDesigner(s)Mirosław DymekProgrammer(s)Jacek SikoraComposer(s) Borislav Slavov Victor Stoyanov EngineGRACEPlatform(s)Mac OS XMicrosoft WindowsPlayStation 3Xbox 360ReleaseMicrosoft Windows, Mac OS XEU: 12 November 2010NA: 8 February 2011AU: 24 February 2011Xbox 360EU: 12 November 2010NA: 25 January 2011[1]AU: November 2010PlayStation 3EU: 19...

 

この記事は検証可能な参考文献や出典が全く示されていないか、不十分です。出典を追加して記事の信頼性向上にご協力ください。(このテンプレートの使い方)出典検索?: 第六艦隊 日本海軍 – ニュース · 書籍 · スカラー · CiNii · J-STAGE · NDL · dlib.jp · ジャパンサーチ · TWL(2019年1月) 大日本帝国海軍 官衙 海軍省 軍令...

 

This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: WOW Hits 2015 – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (January 2015) (Learn how and when to remove this template message) 2014 compilation album by Various artistsWOW Hits 2015Original cover of deluxe edition.Compilation album by Various artistsRe...

Reality television series This article does not cite any sources. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Dismissed American TV series – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (February 2010) (Learn how and when to remove this template message) The name of this television reality uses a disambiguation style that does not follow WP:NCTV or WP:NCBC ...

 

1982 video game 1982 video gameJoustFlyer showing a player in front of the arcade cabinetDeveloper(s)Williams ElectronicsAtari, Inc.Publisher(s)Williams ElectronicsAtari, Inc.AtarisoftAtari Corporation (ST, 7800, Lynx)Designer(s)John NewcomerProgrammer(s)Bill PfutzenreuterArtist(s)Jan HendricksPython AngheloComposer(s)Tim MurphyJohn Kotlarik (sounds)Platform(s)Arcade, Apple II, Atari 2600, Atari 5200, Atari 7800, Atari 8-bit, Lynx, Atari ST, IBM PC, Macintosh, NESReleaseNA: July 16, 1982[...

 

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!