שופט (ברבים שופטים) הוא תוארם של מנהיגים פוליטיים, צבאיים ומשפטיים במספר תרבויות ושפות שמיות עתיקות, הנובע מהשורש "ש-פ-ט", שמשמעו "לדון".
ביהודה וישראל
ערך מורחב – ספר שופטים
בתנ"ך, השופטים היו מנהיגים שקמו מתוך השבטים בשעת סכנה הדדית כדי להביס אויבים זרים.
בפיניקיה ומושבותיה
בערי המדינה העצמאיות השונות שהיוו את פיניקיה ובמושבותיה הפוניות במערב הים התיכון, השופט (בכתיב חסר פיניקי: 𐤔𐤐𐤈) היה שופט-שלום שאינו מבית המלוכה, לו הוענקה השליטה על עיר המדינה, תפקיד שדמה למגיסטראט ברפובליקה הרומית.[דרוש מקור]
המונח ידוע בעיקר מהשופטים של קרת חדשת היא קרתגו, מושבה פיניקית לשעבר. בעקבות הדחת בית המלוכה שלה במאה ה-5 לפנה"ס, קרתגו נשלטה על ידי מספר מועצות אצולה מנוהלות על ידי שני שופטים, ששירתו בתפקיד דומה לקונסולים ברומא. כהונת השופטים בקרתגו ארכה שנה, בדומה לכהונת הקונסולים ברומא, אולם בניגוד לקונסולים השופטים לא פיקדו על צבא קרתגו.[1]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Bell, Brenda (1989). "Roman Literary Attitudes to Foreign Terms and the Carthaginian 'sufetes'". Classical Association of South Africa. 32: 29–36. JSTOR 24591869.
