מאס הצטרף לצבא הצרפתי ושירת בתפקידים שונים, ובהם נספח צבאי בטוקיו. במלחמת העולם השנייה, במהלך התבוסה הצרפתית במערכה על צרפת מונה לתפקיד ראש מטה הקורפוס העשירי בדרגת בריגדיר גנרל זמנית. הוא נשבה על ידי הנאצים, ושהה בשבי בגרמניה עד ספטמבר 1941.
מאס נשלח על ידי אנשי צרפת של וישי לפקד על הדיוויזיה השלישית הצפון אפריקנית של צבא וישי באלג'יריה. מלכתחילה נחשד כי הוא אוהד את בעלות הברית ואף נעצר לתקופה קצרה. הוא המשיך לשרת בתפקידי פיקוד שונים בצבא וישי, כשהוא עומד בקשר עם אנשי בעלות הברית, בהם הדיפלומט האמריקאי רוברט מרפי. מרפי הכניס את מאס לסוד נחיתת בעלות הברית בצפון אפריקה. מאס ואנשיו דרשו להיפגש עם נציג אמריקני בכיר כדי לתאם את שיתוף הפעולה ביניהם. כתוצאה מכך ארגן מרפי מפגש בעיר האלג'ירית שרשל, עם הגנרל מארק קלארק, מבכירי הפיקוד האמריקאי, שהונחת אל החוף בצוללת. בפגישה, שנערכה ב-21 באוקטובר1942, הבטיחו קלארק ומאס את שיתוף הפעולה ההדדי.
לאחר סיום מבצע לפיד, והצטרפות אנשי וישי בצפון אפריקה, בראשות האדמירל ז'אן פרנסואה דרלאן, אל כוחות בעלות הברית מונה מאס למפקד כוחות צבא צרפת במצרים ובסוריה. במאי 1943, לאחר סיום המערכה בתוניסיה וכיבוש הערים תוניס וביזרטה מונה מאס כמושלה הצבאי של תוניס. מאס שימש בתפקיד זה עד פברואר 1947. בשנה זו קיבל גם תואר קצין בכיר בלגיון הכבוד. לאחר מכן שב לצרפת ושימש בתפקידי הדרכה ומטה עד לפרישתו בשנת 1950.
