שארל נולד חמישה חודשים אחרי מות אביו, לואי השני מלך פרנקיה המערבית. ב-884, אחרי מות אחיו קרלומן, נמנע ממנו לרשת את הכתר, מאחר שאנשי הכנסייה והאצולה החליטו למסור את כתר ממלכת פרנקיה המערבית לשארל (בנו של הקיסר לואי מגרמניה), שמלך בשם שארל השלישי וכונה "השמן". אחרי ששארל "השמן" הודח מכתרו בנובמבר 887, הוכתר אודו רוזן פריז למלך פרנקיה המערבית (ב-פברואר 888), ושוב נמנע משארל "התם" לרשת את הכתר. ב-28 בינואר 893 הוכתר שארל "התם" למלך פרנקיה המערבית בכנסייה של העיר ריימס, אך רק לאחר מות המלך אודו (1 בינואר898) זכה בכתר, ומלך בשם שארל השלישי (אותו הכינוי שהיה לשארל ה"שמן").
ממלכתו של שארל השלישי הייתה כמעט זהה בשטחה לצרפת של ימינו, מלבד העובדה שנאלץ למסור לנורמנים חבל ארץ בצפון צרפת (נורמנדיה). ב-911 חתם על הסכם עם רולו מנהיג הנורמנים שלפיו וויתר על העיר רואן ועל ערים אחרות בצפון צרפת שהיו כבר בידי הנורמנים. רולו ואנשיו ניאותו להתנצר והחלו לעבד את הקרקע, וכך הפכה נורמנדיה לדוכסות שבראשה עמד הדוכס רולו שהפך לוסאל של המלך, אך למעשה היה חופשי לחלוטין. המלך שארל "התם" מינה את הנורמנים לשומרי מבואותיה של פריז. הם חסמו את הנהר סן ומנעו פשיטות על העיר, אך המשיכו לפשוט על ערים אחרות. ב-911 בזזו את העיר שארטר, וב-919 פשטו על העיר אנז'ה.
ב-29 ביוני922 מרדו האצילים בשארל, והמליכו תחתיו את רובר (אחיו של המלך אודו), שמלך בשם רובר הראשון. מקץ שנה שב שארל התם בראש צבא נורמני והתחולל קרב ליד העיר סואסון שבו נהרג המלך רובר הראשון. אך לבסוף נוצח שארל התם בקרב זה בידי איג הגדול (בנו של רובר הראשון), נתפס והושם בכלא במצודת טיירי שבעיר פרון (בחבל פיקרדי שבצפון צרפת). הכתר נמסר לראול מבורגונדיה בטקס שנערך ב-13 ביולי923 בכנסייה של העיר סואסון. ב-929 מת שארל בכלא בפרון, ונקבר שם במנזר סן-פרסי.
