הרב שאול מטלוב עבאדי (30 ביולי 1889 - 31 בדצמבר 1969) היה רב, פוסק, דיין ומגדולי רבני חלב ומנהיג הקהילה החלבית באמריקה.
ביוגרפיה
נולד בב' באב ה'תרמ"ט 30 ביולי 1889, לרב אברהם עבאדי, בנו של הרב מרדכי עבאדי.
למד תורה מפי מורו ורבו רבי עזרא עבאדי-שעיו, יחד עם חברו הצעיר ממנו, רבי משה טוויל - לימים רב הקהילה היהודית בחלב[1].
מלבד לימודי התלמוד הבבלי כשאר בני הישיבה, השקיע בלימוד השפה העברית על בוריה, וכן תולדות ישראל והיסטורית העמים. היה בקיא גדול בספרי מחשבת ישראל, כגון מורה נבוכים לרמב"ם, האמונות והדעות לרס"ג, ספר הכוזרי ועוד אותם למד בצוותא יחד עם רבו-חברו הרב יצחק דיין, מחשובי החכמים בחלב[2].
בשנת ה'תרע"ג - 1913 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, וכעבור כשנה נשא לאישה את בתו של המקובל הרב נסים נחום. בהיותו בירושלים ראו רבניה את גאונותו והציעו לו לעמוד בראשות ישיבת פורת יוסף, אך הוא סרב[1].
תקופה קצרה לאחר מכן החליט לשוב לעיר מולדתו חלב יחד עם אשתו, ושם הקים את תלמוד תורה 'מגן דוד', בו הקפיד שילמדו התלמידים בלשון הקודש[3].
בשנת ה'תרפ"א - 1921, עם ההגירה ועזיבת היהודים את חלב, היגר לאמריקה, והתיישב ברובע ברוקלין בניו-יורק יחד עם רבים מבני הקהילה היהודית-סורית. שם נחשב למנהיג הקהילה הקהילה החלבית, אף שסירב לקבל על עצמו תפקיד רבני רשמי. בהיותו שם פתח תלמוד תורה לילדי הקהילה ועמד בראשותו[1], וכן נמנה עם הרכב בית הדין בקהילה לצד חברו הרב יעקב קצין.
מעט לפני פטירתו היה מעורב בתאונת דרכים בה נפגעה רגלו באופן קשה[2].
הרב שאול מטלוב עבאדי נפטר בכ"ג בטבת ה'תש"ל, 31 בדצמבר 1969 והובא למנוחות בירושלים.
תלמידיו
חיבורו
- 'מגן בעדי' (ניו יורק, תש"ל) - שאלות ותשובות בהלכה לצד דרשות נבחרות וקטעי שירה. את הספר סידר לדפוס כהודאה לה' על החלמתו מתאונת דרכים בה היה מעורב, אך לא הספיק להוציאו לאור והוא יצא מיד לאחר פטירתו[3].
כמו כן כתב את ההקדמה לספר 'מעיין גנים' (ירושלים תשי"ח) של סבו רבי מרדכי עבאדי במליצות ובחרוזים בשפה העברית. בהקדמה מספר הרב מטלוב על רום תפארתם וגדולתם של רבני וחכמי ארם צובא.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 דגלי תורה, ירושלים: מכון טורי זהב, ה'תשע"ז
- ^ 1 2 חכם שאול מטלוב עבאדי, באתר החכם היומי
- ^ 1 2 צבי משה זוהר, חותם אמת שחיפשתיו ואהבתיו בכל מאדי: עיונים בעולמו ההלכתי והרעיוני של הרב שאול מטלוב עבאדי, רמת גן: אוניברסיטת בר אילן, ה'תשע"ו
