רפורמה במערכת המשפט היא רפורמה מלאה או חלקית במערכת המשפט של מדינה. רפורמה משפטית נעשית לעיתים קרובות כחלק מרפורמה רחבה יותר של המערכת הפוליטית במדינה.[1]
תחומי הרפורמה השיפוטית כוללים לרוב: קודיפיקציה של החוק במקום המשפט המקובל, מעבר ממערכת אינקוויזיטורית למערכת יריבות, ביסוס עצמאות שיפוטית חזקה יותר עם מועצות שיפוטיות או שינויים בהליך המינוי, קביעת גיל פרישה חובה לשופטים או הגברת עצמאות התביעה.
הרפורמה השיפוטית של הצאר אלכסנדר השני (אנ') נחשבת לאחת המוצלחות והעקביות מבין הרפורמות שביצע. הוקמו מערכת משפט וסדר הליכים משפטיים חדשים לחלוטין. התוצאות העיקריות היו הנהגת מערכת משפט מאוחדת במקום מערך עזבונות מסורבל של בתי המשפט הממלכתיים, ושינויים מהותיים במשפטים הפליליים. זה האחרון כלל את ביסוס עקרון השוויון של הצדדים המעורבים, הכנסת דיונים פומביים, משפט המושבעים, ועורך דין מקצועי. עם זאת, היו ברפורמה גם בעיות, שכן מוסדות מיושנים מסוימים לא כוסו על ידי הרפורמה.
במאה ה־21
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. דרוש פירוט על דוגמות נוספות לרפורמות משפטיות.
האיחוד האירופי ומועצת אירופה מימנו ב־1,220,000 אירו רפורמה משפטית בגאורגיה. מטרת הרפורמה להגביר את האפקטיביות, היעילות והשקיפות של הרשות השופטת ולשכת עורכי הדין, לשפר אמצעי הגנה חקיקתיים, לתמוך בפרקטיקות ממשל והזדמנויות הכשרה, ולשפר ניהול תיקים ברשות השופטת. הרפורמה כוללת הנמקת מינוי שופטים ויצירת מנגנון ערעור יעיל, הכשרות לצוות השיפוט ופיקוח על מערכת המשפט. מחשוב המערכות, הסברה, מודעות ציבורית לנחיצותו של בית המשפט ותיקוני חקיקה.[3] תחילת הרפורמה ב־1 בנובמבר 2019 וסופה ב־1 במרץ 2023.[4]
הונגריה
ממשלת פידס השמרנית בראשות ויקטור אורבן הגדירה בתחילת העשור השני של המאה ה־21 את מטרתה להפוך את הונגריה לדמוקרטיה "לא ליברלית". מאז, בוצעו שורה של מהלכים ששינו את מערכת המשפט והיחס בין המדינה לחברה.[5] באמצע 2011 כוננה חוקה חדשה להונגריה, ובסוף אותה שנה שורטטו מחדש מחוזות הבחירה במדינה, בחוק שמבקריו טענו שמהווה הטיה בקביעת מחוזות בחירה.[5] בנובמבר 2012 חוקק חוק שדורש ממצביעים בבחירות להירשם 15 ימים לפני הבחירות;[5] באותו חודש קבע בית המשפט של האיחוד האירופי שהרפורמות המשפטיות שנועדו להחליש את מעמד בית המשפט העליון לא תואמות את חוקת האיחוד.[6] ב־2013 ביטל בית המשפט החוקתי של הונגריה (אנ') את חוק הרישום לבחירות.[5] חודשיים לאחר מכן הועברה קבוצת תיקונים לחוקה, שבין השאר הגבילה את כוחו של בית המשפט החוקתי, חלקם סעיפים שאותו בין משפט פסל בעבר.[5] בין הסעיפים נמצא ביטול יכולתו של בית המשפט לבחון סעיפים שכבר עוגנו בחוקה, הורדת גיל הפרישה של השופטים,[7][8] מתן העדפה לתאים משפחתיים "מסורתיים", ואף קביעה כי דרי רחוב עוברים עבירה פלילית בפועל.[5] ב־2018 נחקק חוק להקמת ערכאה חדשה שכפופה ישירות לשר המשפטים, ותטפל בנושאים אדמיניסטרטיביים שלפני כן נדונו בבית המשפט העליון, כדוגמת בחירות ומיסוי.[8] ב־2022 עצר האיחוד האירופי מענק של 7.5 מיליארד אירו להונגריה, כל עוד איננה מממשת 27 ציוני דרך שהוסכמו עם האיחוד להבראת המערכת המשפטית שלה.[9]
כאמור, חלק מהחוקים שחוקקו לא נגעו למערכת המשפט אלא ליחסי המדינה והחברה. ב־2015 נחקק חוק נגד מסתננים שמאפשר לכלוא אותם במחנות, להאיץ את הליך בקשת המקלט שלהם ולהגביל להם את אפשרויות הערעור.[5] ב־2018 הוקמה "הקרן המרכז אירופית לעיתונות ותקשורת" (אנ'), אליה תרמו אוליגרכים המקורבים לשלטון מאות כלי תקשורת שקיבלו חסינות מבדיקות של רשות התחרות.[5] בין 2017–2019, שינויי חקיקה, שהוגדרו בית הדין האירופי לצדק כמנוגדים למשפט האירופי,[10] אילצו את האוניברסיטה המרכז-אירופית להעביר את מושבה מבודפשט לווינה.[5] ב־2020 בוטלה ההכרה המשפטית בטרנסג'נדרים, וב־2021, במסגרת חוק נגד פדופיליה נכלל איסור על הפצת תכנים הומוסקסואלים ותכנים שנוגעים ל"התאמה מגדרית" לפני גיל 18.[5]
הרפורמה המשפטית שכונתה רפורמת לוין עם הצגתה היא תוכנית של שר המשפטיםיריב לוין לביצוע רפורמה במערכת המשפט בישראל. הרפורמה הוצגה על ידי השר לוין ב-4 בינואר 2023, שבוע לאחר השבעת ממשלת ישראל השלושים ושבע. ב-24 ב-יולי2023 התקבל בקריאה שנייה ושלישית החוק הראשון במסגרת הרפורמה, חוק עילת הסבירות, שהגביל את עילת הסבירות בהחלטות המשפטיות.
Juan Carlos Botero, Rafael La Porta, Florencio López-de-Silanes, Andrei Shleifer, Alexander Volokh, Judicial Reform, The World Bank Research Observer 18, 2003, עמ' 61–88