ריצ'רד לו היה בנו של הפוליטיקאי השמרן אנדרו בונאר לו, לימים ראש ממשלת בריטניה, ושל אשתו אני לבית פיטקרן רובלי[1]. המשפחה הייתה בעלת שורשים סקוטיים ואירייים.
הוא למד בבית הספר שרוסברי ובסנט ג'ון קולג' באוקספורד, בו סיים תואר ראשון ב-1923[1]. משנת 1929 היה נשוי למרי וירג'יניה, בתו של אברהם פוקס נליס מרוצ'סטר שבניו יורק, בעל שורשים גרמניים מפפאלץ[1].
פעילותו הפוליטית
בשנת 1931 נבחר לראשונה לחבר בפרלמנט מטעם דרום מערב האל וכיהן בתפקיד עד שנת 1945.
חזר לסנט ג'ון קולג' באוקספורד כדי לסיים שם תואר שני ב-1945[1].
בשנת 1940 התמנה למזכיר לענייני כספים במשרד המלחמה הבריטי ואחרי 1941 היה תת-מזכיר לעניינים פרלמנטריים במשרד החוץ עד 1943[1]. נכנסה להיסטוריה התנסחותו במכתב ב-18 במרץ1943 לשר החוץ הממונה עליו בנוגע למצב היהודים באירופה הכבושה על ידי הנאצים: ”Sorry to bother you about the Jews , I know what a bore this is (צר לי להטריד אותך בעניין היהודים. אני יודע איזה שעמום זה)”, שמייצגת את התייחסותם של חלק גדול מדעת הקהל ואנשי השלטון במדינות המערב כלפי גורל היהודים[2]. לאחר מכן היה שר מדינה עד שנת 1945 ושר החינוך בממשלת מעבר של צ'רצ'יל.
בשנים 1945–1950 נבחר שוב לבית הנבחרים מטעם דרום קנזינגטון. בשנת 1950 פרסם את ספרו "חזרה מאוטופיה" שבו הביע את אמונתו כי ניסיון להשתמש בכוח הממלכתי על מנת ליצור מעין "אוטופיה" עלי אדמות הוא מועד לכישלון וטומן בו פוטנציאל לעוול, בגלל היותו מושתת על הקרבת עקרון היסוד של החופש והבחירה הפרטית. בתרגום חופשי:
"להפנות גב לאוטופיה לראות אותה במערומיה ואת האשליה שיש בה, זאת התחלת התקווה.
צריך לאחוז שוב בתחזית של חברה שבה האדם הוא חופשי להיות טוב מפני שיש לו בחירה חופשית.
החופש הוא התנאי הראשון למידות הטובות האנושיות והאוטופיה אינה מתיישבת עם החופש.
לחזור מהאוטופיה ואז התקווה נולדה מחדש".
ריצ'רד לו נבחר מחדש לפרלמנט בשנת 1951 מטעם הלטמפרייס. הוא התפטר מהפרלמנט בשנת 1954 כדי להיכנס לבית הלורדים כברון קולריין, מטעם הלטמפרייס במזרח יורקשייר.
בשנת 1970 פרסם את "לשמרנים בלבד" שבו מתח בקורת על ההנהגה השמרנית שלדבריו הקריבה את עקרונות הטוריים" מסיבות אלקטורליות זולות וכדי לחפש בסיס במרכז. ריצ'רד לו עמד בראש "קבוצת סלסדון" במסגרת הסיעה השמרנית.
הוא נפטר ב-15 בנובמבר 1980 בגיל 79. מנישואיו למרי ויג'יניה לבית נליס (שנפטרה ב-1978) נולדו לו שני בנים: יורשו כברון - סר ג'יימס מרטין בונאר לו (יליד 1931) ואנדרו לו (יליד 1933)[1].
