כדי לשפר את כישורי המשחק שלו, או'בריאן לקח שיעורי משחק מתודי, ולאחר מכן הצטרף להפקות תיאטרון כשחקן. בשנת 1970 הוא הצטרף לסיבוב ההופעות של הפקת "שיער" שנמשך תשעה חודשים, ולאחר מכן העביר תשעה חודשים נוספים בהפקה בלונדון.[2] בקיץ1972, הוא פגש את הבמאי ג'ים שרמן שליהק אותו להפקה הלונדונית של "ישו כוכב עליון". שרמן ליהק אותו גם להפקה בבימויו של המחזה The Unseen Hand שכתב המחזאי סם שפרד, הפקה שעלתה במרץ 1973 בתיאטרון רויאל קורט.[3]
שרמן סייע לאו'בריין להפוך את הטיוטה שלו לפנטזיית האימה-הגותית השובבה למציאות. שרמן הציע לשנות את השם הזמני "הם הגיעו מתיכון דנטון" (They Came from Denton High) ל-"מופע האימים של רוקי", שעלה לראשונה ביוני1973 בתיאטרון רויאל קורט.[4] בתוך שבועות המחזמר הפך ללהיט שובר קופות, והוא עבר להציג באולם ה-Classic Cinema הסמוך והגדול יותר, שברחוב King's Road שבצ'לסי. בהמשך, ההפקה עברה שוב, אל ה-Comedy Theatre שבווסט אנד.
לאחר שצפה במחזמר בלילה השני בו הוצג, ג'ונתן קינג הפיק את פסקול המחזמר, עם צוות השחקנים המקורי, בתוך 48 שעות, במהלך סוף שבוע אחד בו ההפקה הייתה בפגרה, ומיהר איתו לחברת התקליטים UK Records. הוא מימן 20% מההפקה, יחד עם המפיק מייקל ווייט, שהשקיע את ה-80% הנותרים.[5]
או'בריאן המשיך לכתוב מחזות זמר עם המעבד המוזיקליריצ'רד הארטלי, לרבות: T. Zee (1976), Disaster (1978), The Stripper (1982 - המחזמר מבוסס על רומן מאת קרטר בראון והופק באוסטרליה), Top People (1984). כמו כן, או'בריאן והארטלי סיפקו שלושה שירים לפסקול הסרט The Return of Captain Invincible משנת 1983 בכיכובו של אלן ארקין. או'בריאן כתב וכיכב במופע יחיד בשם Disgracefully Yours (1985), בו שר כמפיסטו סמית. או'בריאן הופיע בקולנוע בתפקידי שחקן ביט שונים, ב-"Jubilee" (1977), "פלאש גורדון" (1980), "עיר אפלה" (1998), Ever After (1998) ו-"מבוכים ודרקונים" (2000), בין היתר. בנוסף, הוא הופיע כשחקן אורח בחמישה פרקים של העונה השלישית של "Robin of Sherwood", סדרת דרמה של ערוץ HTV, בתפקיד הדרואיד המושחת גולנאר. אלבום בשם "Absolute O'Brien" של שירי המופע Disgracefully Yours הופץ למכירה על גבי CD בשנת 1998.[7]
הוא שימש כמנחה שעשועון הטלוויזיה של ערוץ 4 "מבוך הקריסטל" החל משנת 1990,[8] בו הפגין ציניות, ומדי פעם אף ניגן על מפוחית הפה שלו. התוכנית רצה מ-1990 ועד 1995 כאשר או'בריאן הנחה את 4 העונות הראשונות. הייתה זו התוכנית של ערוץ 4 עם הרייטינג הגבוה ביותר בעקביות, והיא הגיעה לשיא של 7 מיליון צופים בתוכנית מיוחדת לחג בשנת 1993. או'בריאן עזב את "מבוך הקריסטל" בשנת 1993 לאחר סיום העונה הרביעית; לאחר מכן, אדוארד טיודור-פול החליף את או'בריאן כמנחה. לאחר שתי עונות ללא או'בריאן, התוכנית בוטלה.
בין תפקידיו האחרים, או'בריין גילם את דמותו של לוכד הילדים בהפקת הוסט אנד של המחזמר "צ'יטי צ'יטי בנג בנג";[8] מדי פעם, הוא מעלה מופע קברט קומי-מוזיקלי, איתו הוא מופיע על במות ברחבי העולם, ומבצע שירים שונים, בין השאר מתוך "מופע האימים של רוקי". בשנת 1995 הוא גילם את דמותו של מפיסטו סמית' במופע קומי-מוזקלי שכתב, Disgracefully Yours, שמאוחר יותר עובד למחזמר שהועלה ב-2006 וב-2007. בסוף שנת 2005, הוא הופיע (בתפקיד הראי שעל הקיר) בהצגת ילדים על פי שלגיה ושבעת הגמדים. בקיץ 2006, הוא הופיע בחגיגות יום הולדתה ה-80 של המלכה בארמון בקינגהאם.
או'בריאן הופיע ב-"Thank-You for the Music", סרט תיעודי באורך 90 דקות על להקת אבבא שהופק עבור ITV, בבימויו של מרטין קוך, שביים בעבר את המחזמר "מאמה מיה!".[9] הסרט כולל גרסה מחודשת של המחזמר "The Girl with the Golden Hair" אותו להקת אבבא ביצעה במהלך סיבוב ההופעות העולמי שלהם בשנת 1977 ואשר נכלל באלבומם "ABBA: The Album" (גם משנת 1977). המחזמר הועלה בתיאטרון הנסיך מוויילס בהשתתפות ריצ'רד או'בריאן, ליז מק'קלרנון ואחרים.[10] או'בריאן הנחה את פרסי המוזיקה הבריטית בשנת 1993.
או'בריאן הוא מתומכי קרן הצדקה "Five Stars Scanner Appeal",[11] אשר תומכת בבית החולים המלכותי לילדים שבמנצ'סטר. בשנים 2001–2006 הוא שימש כמנחה אירוע ה-Transfandango השנתי,[12]גאלה לגיוס כספים עבור בית החולים. אירוע שנתי זה הוחלף באחר, הקרוי Richard O'Brien's Halloween Party.
תסריט לסרט המשך נוסף של "מופע הקולנוע של רוקי" בשם "Revenge of the Old Queen" הופץ באינטרנט ואף הופק על ידי מעריצי רוקי, אם כי באופן רשמי נציגיו של או'בריאן הכחישו כי מדובר בעבודתו. בעוד הוא עבד על תסריט בשם דומה, תסריט זה מעולם לא הופץ באופן פומבי. או'בריאן כתב את המילים למחזמרThe Stripper המבוסס על ספר מאת קרטר בראון, אשר הוצג בבכורה בריטית ב-Queen's Theatre בהורנצ'רץ', אסקס ב-28 באוגוסט2009.[13]
בשנת 2004, מועצת העיר המילטון בניו זילנד הוקירה את תרומתו של או'בריאן לאמנויות באמצעות הצבת פסל של ריף רף, הדמות אותה גילם במחזמר ובסרט "מופע האימים של רוקי".[14] באופן אירוני, ביוני 2010, נדחתה בקשתו של או'בריאן להתאזרח בניו זילנד, והוא הגיב לכך בציניות: "הם בונים פסל לכבודי ומוקירים אותי כניו זילנדי, אבל מכריחים אותי לרדת לברכיי ולעשות כל מיני דברים, ואני כנראה כבר זקן מדי".[15] בסופו של דבר, השלטונות החליטו להחריג את בקשתו, ואו'בריאן הפך לאזרח בניו זילנד בדצמבר2011.[16]
בספטמבר2007, הוא שב לגלם את דמותו של לוכד הילדים בשבועיים האחרונים של הפקת "Chitty Chitty Bang Bang" שרצה בבריטניה במשך 5 שנים, ולאחר מכן הופיע בתפקיד זה בהפקה מקומית בסינגפור, בנובמבר-דצמבר. עוד באותו חודש דצמבר, הוא הופיע בערב חד-פעמי An Evening With Richard O'Brien בהנחיית מארק סיינסבורי ובבימויה של פיונה ג'קסון.[17]
בחודש דצמבר 2008, O'Brien תרם את התסריט המקורי חזיר במגפיים של החברה תיאטרון אלחוטי, אשר הפך אותו לפנטומימה אודיו.[דרושה הבהרה] המופע נרשם בשידור חי במועדון הקאדילינג קומדיה מול קהל אולפנים עם מוזיקה חיה[דרושה הבהרה]. ההפקה נפתחה בריאיון עם או'בריאן. באוקטובר 2012, או'בריאן שפט את "Stage Fight" עם חברת התיאטרון האלחוטי כחלק מפסטיבל אימה בלונדון וביצע סדרה אקוסטית של שירי רוקי אימה.[18]
במרץ2012, או'בריאן הופיע בהמילטון, ניו זילנד ב-It's Party Time with Richard O'Brien, לציון יום הולדתו ה-70. בחודש יוני 2012, הוא שב והופיע בהמילטון בתפקיד פייגין, בהפקה מקומית של המחזמר "אוליבר!".
בריאיון משנת 2009, או'בריאן דיבר על המאבק המתמשך ליישב תפיסות תרבותיות של תפקידי מגדר, ותיאר את עצמו כטרנסג'נדר או כמי שמשתייך למין שלישי פוטנציאלי. או'בריאן הצהיר: "ישנו רצף בין זכר לנקבה. חלק [מבני האדם] מקובעים בקשיחות בצד זה או אחר, אני באמצע".[20] הוא הרחיב על כך עוד בראיון בשנת 2013, בו הוא דיבר על השימוש באסטרוגן במהלך העשור הקודם, וכי הוא רואה את עצמו כ-70% זכר ו-30% נקבה.[21]
ביוני 2010, דווח באמצעי התקשורת כי בקשתו של או'בריאן לאזרחותניו זילנדית נדחתה, בשל היותו מבוגר מדי, על פי קריטריוני ההגירה של המדינה. בקשתו של או'בריאן הובילה להתגייסות תמיכה ציבורית ומאוחר יותר ההחלטה בוטלה, בערעור.[22] באוגוסט 2010, העיתון "The Dominion Post" דיווח כי לאו'בריאן יוענק מעמד תושבות, וייתכן שאף אזרחות, לפנים משורת הדין.[23] על פי "Waikato Times", או'בריאן נרשם כאזרח ניו זילנד באופן רשמי ב-14 בדצמבר2011.[16] כך יש לו אזרחות כפולה: אנגליה וניו זילנד.
ב-16 באוגוסט2010, הוא הופיע במהדורת ידוענים של תוכנית הטלוויזיה "Cash in the Attic", ותרם כספים שגייס, ממכירת המזכרות שלו, לבית חולים לילדים במנצ'סטר.
או'בריאן התחתן שלוש פעמים ויש לו שלושה ילדים. הוא נישא לשחקנית קימי וונג ב-4 בדצמבר1971, ולשניים נולד בן בשם לינוס במאי 1972. יש לו בן ובת מנישואיו השניים למעצבת ג'יין מוס.[8] ב-7 ביולי2012, בגיל 70, הוא הציע נישואין לסברינה גרף, ילידת גרמניה בת 35, איתה ניהל מערכת יחסים במשך שלוש השנים שקדמו.[24] השניים נישאו ב-6 באפריל2013 בביתם שבקטיקאטי, ביי אוף פלנטי.[25][26]
פילמוגרפיה
להלן רשימה חלקית של סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה בהם השתתף כשחקן / מנחה / מדבב:
^Gillespie, Kiri (5 ביוני 2010). "Cult icon denied retirement in Bay". Bay of Plenty Times. נבדק ב-21 באוקטובר 2010. Although he was brought up in New Zealand since he was 10 and a statue has been erected in his honour in Hamilton, it is understood Mr O'Brien is not allowed to retire in New Zealand. He has been told that he does not meet the immigration criteria requirements which would mean O'Brien would have to be aged 55 or under to be sponsored by either of his siblings for permanent residency in New Zealand, and have secured a job offer.{{cite news}}: (עזרה)
.svg){kind=logo}
