רייצ'ל ניקולס (עיתונאית)

רייצ'ל ניקולס
Rachel Nichols

לידה	18 באוקטובר 1973 (בת 51) פוטומק, ארצות הברית
שם לידה	Rachel Michele Alexander
מדינה	ארצות הברית
השכלה	בית הספר מדיל לעיתונות Winston Churchill High School
בן או בת זוג	מקס ניקולס (2001–?)

רייצ'ל מישל ניקולס (באנגלית: Rachel Michele Nichols; נולדה ב-18 באוקטובר 1973) היא עיתונאית ספורט, מנחה ברשת ESPN. היא מארחת תוכנית דיונים בערוץ ה-NBA בשם "The Jump"; בימי חול ב-ESPN, היא מכסה חדשות וסיפורים מרחבי הליגה, כולל פאנל של אנליסטים ושחקני NBA.

ראשית חיים

ניקולס נולדה כרייצ'ל מישל אלכסנדר. היא בוגרת של בית הספר התיכון ווינסטון צ'רצ'יל בפוטומק, מרילנד (סיימה בשנת 1991)^[1] וסיימה את לימודיה בבית הספר לעיתונאות מדיל מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בשנת 1995.^[2]

קריירה

ניקולס החלה את דרכה כעיתונאית ספורט בשנות התשעים, וכתבה לראשונה בעמוד הספורט של "פורט לודרדייל סאן-סנטינל" (1995–1996) לפני שעברה לסקר את וושינגטון קפיטלס מליגת NHL עבור הוושינגטון פוסט (1996–2004).^[3] היא הצטרפה ל-ESPN בשנת 2004, שם הפכה לחלק קבוע בתוכנית "SportsCenter", "בספירה לאחור של יום ראשון של NFL" ובתוכנית "ספירה לאחור של יום שני בלילה", כמו גם בתוכניות קבועות של NFL ו-NBA.‏^[4][5] ניקולס הייתה גם כתבת של התכנית E: 60^[6] ועבדה ככתבת במספר שידורי פוטבול.^[7]

בשנת 2013 עזבה את ESPN לטובת עבודה ברשת CNN והחלה לארח את התכנית "Unguarded, בהנחייתה, מאוקטובר אותה שנה.^[8] ספורטס אילוסטרייטד כינתה את ניקולס "עיתונאית הספורט המשפיעה והבולטת במדינה"^[9] והיא זכתה לשבחים רבים על שאלותיה הקשות נגד נציב ה-NFL רוג'ר גודל בעקבות שערוריית ריי רייס^[10] וכמו כן על כך שהתעמתה עם המתאגרף פלויד מייוות'ר על ההיסטוריה שלו של אלימות במשפחה.^[11] באותה תקופה עבדה ניקולס גם בפאנל של ה-NBA של טרנר ספורט בתוכנית TNT בשנים 2013–2016 ועבדה גם בעונה הסדירה וגם במשחקי הפלייאוף.

מאז חזרתה ל-ESPN ב-2016, היא מנחה את התכנית "Jump" כתוכנית דיונים יומית על ה-NBA.‏^[5][12] בשנת 2019 היא נבחרה כמארחת התכנית NBA Saturday Primetime ב-ABC ואת גמר ה-NBA ברשת ABC.^[13] היא גם הפכה למארחת אורחת חוזרת בפודקאסט "Pardon My Take" וכן בתוכנית הטלוויזיה "Pardon the Interruption"‏.^[14]

שבחים

היא הוכתרה על ידי "אסקווייר כאחת ה"נשים שאנחנו אוהבים"^[15] וההוליווד ריפורטר דירג אותה כאחת מ"עשרת הקולות החזקים ביותר בתקשורת הספורט".^{[16][17][18][19]}

חיים אישיים

ניקולס נשואה לבמאי מקס ניקולס,^[20] בנו של במאי הקולנוע מייק ניקולס. הם נישאו בטקס יהודי בוונציה בשנת 2001.^[21] נולדו להם זוג תאומות.^[22][23] יש לה גם אח אחד גדול ואח צעיר.^[24]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רייצ'ל ניקולס בוויקישיתוף

• רייצ'ל ניקולס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• "רייצ'ל ניקולס", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים

1. Frank, Noah (18 בנובמבר 2016). "Express lane to Bristol: Why so many D.C. sports personalities end up at ESPN". WTOP News.
2. Moellers, Beth (4 באפריל 2018). "Co-anchor of NBC's 'TODAY Show,' Host of ESPN's 'The Jump' named 2018 Medill convocation speakers". Northwestern University. Medill School of Journalism.
3. "Rachel Alexander". The Washington Post. נבדק ב-15 ביוני 2008.
4. Hiestand, Michael (24 בינואר 2013). "Rachel Nichols leaving ESPN for CNN". USA Today.
5. Spanberg, Erik (2019-03-25). "ESPN's Rachel Nichols asks the tough questions". www.bizjournals.com. נבדק ב-2019-04-29.
6. "Rachel Nichols: Reporter and E:60 Correspondent". MediaZone (biography). ESPN. 7 במרץ 2010. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2011. נבדק ב-31 במאי 2011.
7. "Anchors and Reporters: Rachel Nichols". CNN. נבדק ב-1 בנובמבר 2013.
8. "'Unguarded with Rachel Nichols' will only air as specials after Turner shakeup". USA Today.
9. "The Case for ... Rachel Nichols". Sports Illustrated. נבדק ב-20 בנובמבר 2014.
10. "Rachel Nichols refused to let Roger Goodell off the hook". USA Today. נבדק ב-20 בנובמבר 2014.
11. "CNN's Rachel Nichols Confronts Floyd Mayweather over Domestic Abuse Charges". Mediaite. נבדק ב-20 בנובמבר 2014.
12. Bechtel, Mark. "How The Jump became TV's smartest basketball show". SI.com (באנגלית). נבדק ב-2019-04-29.
13. "ESPN Reimagines NBA Pregame Coverage with New Strategy". נבדק ב-8 באוקטובר 2019.
14. "Nichols teams with Post mentors Wilbon, Kornheiser on PTI - ESPN Front Row". 28 ביולי 2016. נבדק ב-11 בפברואר 2018.
15. "The Esquire Survey: The Sexiest Women on the Planet". Esquire. 1 בנובמבר 2005. אורכב מ-המקור ב-8 במאי 2008. נבדק ב-15 ביוני 2008.
16. "The 10 Most Powerful Voices in Sports Media: Simmons, Barkley and More". The Hollywood Reporter.
17. "The Twitter 100". Sports Illustrated. 25 בספטמבר 2013. אורכב מ-המקור ב-2014-03-01. נבדק ב-1 בנובמבר 2013.
18. "The Twitter 100". Sports Illustrated. 4 בנובמבר 2014. נבדק ב-20 בנובמבר 2014.
19. King, Peter (16 ביוני 2015). "No. 99: Rachel Nichols - The MMQB 100". Sports Illustrated. נבדק ב-27 בינואר 2020.
20. "Helmer has 'Two Night Stand'". Variety. נבדק ב-1 בנובמבר 2013.
21. "Weddings; Rachel Alexander, Max Nichols". The New York Times. 27 במאי 2001. נבדק ב-15 ביוני 2008.
22. Rosen, Rick. "Max Nichols, Rachel Nichols Husband: 5 Fast Facts You Need to Know". heavy. נבדק ב-1 בדצמבר 2017.
23. Shister, Gail. "Hard-Nosed Sports Reporter, Still Hit On in the Locker Room, Gets CNN Back in the Game". TVNewser. אורכב מ-המקור ב-24 באוגוסט 2016. נבדק ב-1 בדצמבר 2017.
24. Karalis, John. "Feb 28- ESPN's Rachel Nichols on working with Pierce & Perk, Tatum's ascension, & being a role model for girls". נבדק ב-2 במרץ 2020.