ריינג'ר 3 (באנגלית: Ranger 3) הייתה משימה ששוגרה על ידי נאס"א ב-26 בינואר 1962 על מנת לחקור את הירח במסגרת תוכנית ריינג'ר. מטרת הגשושית הייתה לשדר תמונות של פני הירח במהלך 10 הדקות שקדמו להתרסקותה על פניו, לשחרר קפסולת סייסמוגרף אל עבר הקרקע, לאסוף מידע על קרינת גמא במהלך מסעה, לבחון פעילות רדאר על פני הקרקע הירחיים ולהמשיך בבחינת רכיבי גשושיות הריינג'ר על מנת לסייע בתכנון חלליות עתידיות לחקר הירח. עקב תקלות מספר החטיאה הגשושית את הירח ב-35,000 ק"מ ונכנסה למסלול סביב השמש.
מבנה הגשושית
ריינג'ר 3 הייתה הראשונה בתוכנית מ"בלוק 2" של גשושיות הריינג'ר. היא הייתה בגובה 3.1 מטרים וכללה קפסולה בקוטר 650 מ"מ שכוסתה בעץ בלזה לריכוך נחיתתה, מנוע לתיקון מסלול, מנוע ראשי שדחפו 22.6 kN ובסיס משושה ברוחב 1.5 מטרים עשוי זהב וכרום. אנטנת צלחת לטווח רחוק חוברה לבסיס. שני לוחות סולאריים דמויי כנפיים באורך 5.2 מטרים מקצה לקצה נפרשו משני צדי הבסיס זמן קצר לאחר השיגור. אלו טענו סוללה חשמלית במשקל 11.5 ק"ג שקיבולתה 1 קילו-ואט-שעה (kW·h). הגשושית נשלטה באמצעות מחשב, מערכת עיקוב ומערכת בקרה שנשלטה מכדור־הארץ. הניווט בוצע באמצעות חיישני ארץ ושמש, גירוסקופים ורקטות קטנות. מערכת הטלמטריה כללה שני משדרים, האנטנה לטווח רחוק ואנטנה נוספת. בקרה תרמית הושגה על ידי צבע לבן, לוחות זהב וכרום ויריעת פלסטיק כסופה.
בין הכלים המדעיים שנשאה הגשושית נכללו:
הסייסמוגרף (שקיבל את השם "טונטו") היה בתוך הקפסולה יחד עם מגבר, משדר, מערכת בקרת מתח, אנטנת "קרוסלה" ו-6 סוללות שיכלו לספק אנרגיה חשמלית למכשירי הקפסולה למשך 30 יום. הקפסולה, ששקלה 42.6 ק"ג, אמורה הייתה להתרסק על הירח במהירות של 130-160 קמ"ש. מטרת המכ"ם הייתה לבחון השתקפויות מפני הירח אך גם ליזום את היפרדות הקפסולה מהחללית ואת הפעלת רקטות הבלימה של הגשושית במהלך התרסקותה.
המשימה
המשימה תוכננה לשיגור על־גבי משגר אטלס-אג'ינה B, לבצע תיקון מסלול ולהתרסק על קרקע הירח תוך צילום פניו. בגובה 21.4 ק"מ מפני הירח הייתה הקפסולה משוחררת, ומתרסקת בנפרד על הירח כאשר רצועות עץ בלזה שציפו אותה מרככות את הנחיתה.
ריינג'ר 3 שוגרה ב-26 בינואר 1962, בשעה 20:30 UTC, מנמל החלל קייפ קנוורל שבפלורידה. פקודות שגויות שנמסרו למשגר האטלס-אג'ינה B גרמו לו להכניס את הגשושית למסלול מעבר אל הירח במהירות גבוהה מדי. תיקון מסלול שגוי שבוצע לאחר מכן גרם לגשושית להגיע אל הירח 14 שעות מוקדם מהמתוכנן ויחד עם זאת להחטיאו ב-36,793 ק"מ ב-28 בינואר 1962. תקלה במחשב מנעה ממנה לשדר תמונות של הירח. לאחר שחלפה על פני הירח נכנסה למסלול סביב השמש. למרות הגדרתה ככישלון, היא סיפקה מידע הנדסי שימושי במהלך טיסתה יחד עם מדידות ראשונות של שטפי קרינת גמא במערכת השמש.
קישורים חיצוניים
