רוי קריספל (נולד ב-11 ביולי 1979) הוא במאי קולנוע ותסריטאי ישראלי. הוא כתב וביים את הסרטים: אורח (2010), קומאסי חיפה (2013), כדורגל בעמק (2016), מועדון הלבבות השבורים ואבו עומאר (2021). בנוסף, עבד כבמאי ועורך בהפקות ישראליות וביים מאות סרטי תדמית ופרסומות. סרטיו זכו במספר פרסים בינלאומיים[1].
ביוגרפיה
רוי נולד בעכו ולמד בילדותו בבית הספר עמל בנהריה.
בשנת 2003, החל את לימודיו בבית הספר לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. במסגרת הלימודים, החל את עבודתו על סרטו הקצר הראשון, "עלמה". בשנת 2009, הושלמה הפקתו. הסרט זכה בפרס "הסרט הקצר הטוב ביותר" בפסטיבל בינלאומי לקולנוע עצמאי בלוס אנג'לס[2].
בשנת 2010, יצא לאקרנים "אורח", דרמה בת 40 דקות המהווה עיבוד למחזה "שמן" של ריימונד קארבר. הסרט זכה בפסטיבל גראן אוף בפולין[3] והשתתף בתחרויות בפסטיל פוסאן בבוסאן, דרום קוריאה, בפסטיבל לה קבינה בולנסיה, ספרד ובפסטיבל חיפה.
בשנת 2013, הושלמה הפקת "קומאסי חיפה", סרט דוקו בן 60 דקות המגולל את מסען של קבוצת גננות ומורות מגאנה אל חיפה כחלק ממאבקן לחולל שינוי במערכת החינוך במולדתן. הסרט זכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל סנט טרופז. לאחר מכן, יצר בשנת 2016 סרט דוקומנטרי נוסף בן 40 דקות בשם "כדורגל בעמק" המספר את סיפורה של קבוצת כדורגל בעמק יזרעאל המורכבת מנערים יהודים וערבים. הסרט השתתף בתחרות בפסטיבל ברלין לסרטי ספורט ובפסטיבל הסרטים במדריד.
בשנת 2018, השלים קריספל את סרט הדוקו הראשון שלו שהוא באורך מלא. הסרט, הנושא את הכותר "מועדון הלבבות השבורים", מלווה קבוצת מנתחי לב הפועלים מטעם ארגון הומניטרי וניסיונם לסייע לארבעה ילדים אתיופים שנחתו בישראל הסובלים ממום בליבם. הסרט הוקרן בערוץ הוט 8 וזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל צ'יצסטר באנגליה.
סרט הפיצ'ר העלילתי הראשון של רוי קריספל, "אבו עומאר" יצא בשנת 2020. הסרט מגולל את סיפורו של סאלח הנושא עמו את גופתו של בנו בן השנתיים בתוך תיק, מבית חולים בישראל לאחר שנפטר עקב מחלה. כשהוא מגיע אל הכפר שלו בגדה, הוא מגלה שעוצר על הכפר מונע ממנו להיכנס ולקבור את בנו. מפגש בינו ובין מירי, אישה ישראלית הרה, מוציא את השניים למסע בנבכי החברה הישראלית. הסרט הוקרן בפסטיבלים רבים ברחבי העולם, זכה בפרסים והופץ ברחבי העולם בין היתר ברשת HBO אירופה וCINEMA WORLD אסיה. כמו כן הוא הסרט הישראלי הראשון שהשתתף וזכה בתחרות בפסטיבל סרטים בצפון אפריקה.
קריספל משמש כעורך תוכן ובמאי אולפן[4]. כמו כן ביים את הסדרה הדוקומנטרית "בוני התרבויות" (2023) לתאגיד השידור כאן ואת התוכנית הדוקומנטרית "ישראל מלמעלה" (2023) לפארמונט[5]. משנת 2010 ועד 2023 עבד כבמאי ראשי ומנהל קרייאטיב באגף דיפלומטיה ציבורית במשרד החוץ.
פילמוגרפיה
שנה
|
שם סרט
|
פרסים
|
2009
|
עלמה
|
הסרט הקצר הטוב ביותר - הפסטיבל הבינ"ל לסרטים עצמאיים בלוס אנג'לס
|
2010
|
אורח
|
המקום הראשון בקטגוריית הדרמה בפסטיבל גראן-אוף פולין
|
2013
|
קומאסי חיפה
|
הסרט הטוב ביותר בפסטיבל סן טרופז 2014
|
2016
|
כדורגל בעמק
|
|
2018
|
מועדון הלבבות השבורים
|
הסרט הטוב ביותר של פסטיבל צ'יצסטר, אנגליה[1]
|
2020
|
אבו עומאר
|
פרס הבימוי בפסטיבל איסקייה, איטליה
פרס תא המבקרים ברוסיה בפסטיבל קאזאן
ציון לשבח של חבר השופטים בפסטיבל טרטיו מילניו ברומא
פרס השחקן הטוב ביותר לקייס נאשף בפסטיבל רבאט במרוקו
|
קישורים חיצוניים
- רוי קריספל, ברשת החברתית פייסבוק
- רוי קריספל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- רוי קריספל, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- עינב שיף, הסרט הישראלי "אורח" זכה בפסטיבל גראן-אוף בפולין, באתר וואלה, 28 בנובמבר 2010
- עינב שיף, הסרט "עלמה" זוכה בפסטיבל עצמאי בניו יורק, באתר וואלה, 8 בפברואר 2009
- אפי טריגר, מועדון הלבבות השבורים, באתר אפי טריגר – פופ טארטס
- מתן יניב, בעם שלנו, מעבר לימנים או שמאלנים - מסתתרים קודם כל בני אדם טובים, באתר "סרט", 8 באפריל 2022
הערות שוליים
- ^ 1 2 בימוי | רוי קריספל, באתר Roy Krispel
- ^ הזוכה המאושר | וואלה! יורם לימודים, באתר יורם לימודים
- ^ עינב שיף, הסרט הישראלי "אורח" זכה בפסטיבל גראן-אוף בפולין, באתר וואלה, 28 בנובמבר 2010
- ^ רוי קריספל, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- ^ זוהר צלח, "יש כאן עניין של פטרונות, אבל כשפרויקט בוחר בך – אין לך כל כך ברירה", באתר מאקו, 7 באפריל 2022