רוז'ה בראון (בצרפתית: Roger Braun, 1910, ננסי – 1981, פריז) היה כומר ישועי וחסיד אומות העולם מצרפת.
קורות חיים
פעילות להצלת יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה
ב-1940 כבשה גרמניה את צרפת וב-1941 היה רוז'ה ממייסדי ארגון "הידידות הנוצרית" (Amitié Chretienne), שאיחד פרוטסטנטים כמארק בנייה ורולאן דה פורי, וקתולים כגון האב פייר שאייה, ז'אן-מארי סוטו, אלכסנדר גלסברג ואחרים, אשר שיתפו פעולה עם ארגונים יהודיים בהצלת יהודים, בעיקר ילדים, על ידי הסתרתם והברחתם אל מעבר לגבולות שווייץ וספרד. בראון ושותפיו הנפיקו עשרות אלפי מסמכים מזויפים ותעודות לידה וטבילה כדי להסתיר את זהותם היהודית של בני חסותם. לגלסברג הייתה השפעה על הקרדינל פייר-מרי ז'רליה, ראש הכנסייה הקתולית בצרפת הכבושה, אשר יצא נגד מדיניותו האנטישמית של משטר צרפת של וישי וקרא למאמיניו לפעול להצלת יהודים. ז'רליה אף פרס את חסותו על ארגון הידידות הנוצרית ועל פעולותיו. קריאה גלויה זו של ראש הכנסייה הייתה בעלת השפעה רבה על מעורבותם של נוצרים רבים בהצלת יהודים בשואה.
במהלך 1942 מונה בראון בתור הכומר של העצורים הלא-יהודים במחנות גירס וריווזאלט (Rivesaltes) (צר') בדרום צרפת.
בראון, האב שאייה והכמרים האחרים, שפעלו בחסות הקרדינל, לקחו תחת חסותם מאות ילדים, שהיו מיועדים למשלוח, לעיתים מתחנת הרכבת של ליון (שם עצרו הרכבות ממחנות הדרום בדרכם למחנה הריכוז דראנסי), והסתירו אותם. אחת הפרשות הידועות ביותר היא פרשת הצלת 108 ילדים יהודים בליון ב-30 באוגוסט 1942. ארבעה ימים לפני-כן ביצעה המשטרה הצרפתית, בפקודתו של מושל המחוז אנז'לי (פקודה שמקורה בווישי), אקציה בליון. 1,100 יהודים, כמחצית מהמספר המתוכנן, נתפסו ונכלאו בקסרקטין נטוש בווניסייה (Venissieux) הסמוכה, שם המתינו לגירושם לדראנסי. במהלך שלושת הימים הבאים פעלה בווניסייה ועדה למיון העצורים. ועדה זו ניצלה את חוסר העקביות בהוראות מווישי, ופטרה כמחצית מהעצורים מגזירת הגירוש. בין הפטורים היו 108 ילדים. הילדים הועברו למנזר כרמליטי נטוש בתחומי העיר. בינתיים סירב המפקד הצבאי של ליון, הגנרל סן-ונסן, לשלוח גדודים להבטיח את עליית היהודים לרכבות הגירוש, דבר שאך הגביר את זעמו של המושל אנז'לי, שהבין שהוועדה הערימה עליו וביקש לשים את ידו על הילדים. אלא שהילדים הוברחו על ידי אנשי הידידות הנוצרית וארגונים יהודיים, כגון ארגון הצופים היהודים, והוסתרו אצל משפחות אומנות ובמוסדות נוצריים בעיר. אנג'לי פנה מיד לקרדינל ז'רליה ודרש את הסגרת הילדים, וזה כינס את ראשי "הידידות": שאייה, גלסברג, בראון וסוטו, בבקשה להעביר לו את כתובות הילדים. ייתכן כי ז'רליה עוד האמין שידידו משכבר, אנרי פיליפ פטן, לא ייתן להסגיר את הילדים לידי הגרמנים; ואולם הכמרים מסרו כתובות כוזבות, והילדים לא נעצרו. פרשה זו הייתה יריית הפתיחה לפעולות הצלה רחבות היקף, שבהן עסק הארגון מכאן ואילך.
בנובמבר 1942, כשהגרמנים כבשו את אזור משטר וישי, הקים בראון סניף של Amitié Chretienne בלימוז' ושמר על קשר עם ארגון אוז"ה שטיפל בילדים יהודים. הוא הצליח להביא לשחרורם של עשרות ילדים יהודים מריבסאלט ולהעבירם לידי ארגון ההצלה Secours Suisse aux Enfants אותו הקים מוריס דובואה. בראון הצליח להביא להסתרתם של רבים מילדים אלה בבית ספר תיכון שנוהל על ידי ישועים בלימוז', וכן הביא להסתרתם של תלמידי סמינרים לרבנות בכנסייה בלימוז'. בראון השיג כרטיסי קיצוב מזון וכן מסמכי זהות מזויפים ופקד לעיתים תכופות את מקומות המסתור של היהודים שהציל.
במהלך ניסיונות ההצלה לא ניסה בראון לשכנע יהודים להתנצר אלא הפציר בהם לדבוק באמונתם היהודית ואף השתתף בטקסי דת יהודיים בבית הכנסת בטולוז. כשהגרמנים עצרו את הרב אברהם דויטש (צר') בלימוז', בראון ביקר אצלו ואף הביא לו תפילין.
כשהגסטפו החל לעקוב אחריו, ירד בראון למחתרת.
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה פעל בראון למען יהודים והקים תנועה צרפתית שקידמה יחסי יהודים-נוצרים.
הנצחה והכרה
ב-1972 הכיר יד ושם ברוז'ה בראון בתור חסיד אומות העולם.
קישורים חיצוניים
