שמידט, יליד קירספה, נורדריין-וסטפאליה, שיחק כקשר במועדונים בליגות של האזור. הוא שילב את הקריירה שלו עם לימודי הנדסת מכונות באוניברסיטת פדרבורן, ולאחר מכן עבד בחברת "Benteler International".[2] ב-2004, שמידט מונה למאמן-שחקן של Delbrücker SC בליגה החמישית. שנתיים לאחר מכן, כשהקבוצה נמצאת רגע לפני עלייה לליגה הרביעית, הוא פרש ממשחק אך נשאר עוד שנה אחת בלבד כמנג'ר הקבוצה.[2] לאחר שנאלץ לאזן בין המחויבויות של נישואיו וילדיו הקטנים, כמו גם את מקצוע ההנדסה שלו, שמידט רצה לאמן רק עונה אחת, אך לבסוף נשאר ל3 עונות. הוא החליט לעזוב את הכדורגל לתמיד, אבל חזר בחזרה עקב בקשה של עמית מקבוצת האוברליגה SC Preußen Münster,
שעבורה עזב את עבודתו כמהנדס. הוא מונה כמאמן במאי 2007, החל לאמן בפועל ב-1 ביולי,[3] ופוטר ב-21 במרץ 2010.[4] בחוזהו של שמידט נכתב כי המועדון ימצא לו עבודה כמהנדס בעיר מינסטר אם יפוטר, אך בשלב זה הוא היה מוכן להתחייב אך ורק לאימון הכדורגל.[2]
פאדרבורן 07
שמידט הפך למאמן של מועדון הבונדסליגה השנייהפאדרבורן 07 ב-1 ביולי 2011.[5] בהופעת הבכורה המקצועית שלו 16 ימים לאחר מכן, הקבוצה ניצחה 2–1 את הנזה רוסטוק.[6] ב-30 ביולי, הקבוצה ניצחה בחוץ 10–0 בסיבוב הראשון של הגביע הגרמני את קבוצת רוט ווייס אלן (Rot Weiss Ahlen),[7] אך בסיבוב השני הפסידה 0–4 לגרויטר פירט.[8] העונה היחידה שלו ב־Home Deluxe Arena (אצטדיונה של פדרבורן) הסתיימה במקום החמישי.[9]
רד-בול זלצבורג
ב-24 ביוני 2012, שמידט הוכרז כמאמנה החדש של אלופת הבונדסליגה האוסטרית המכהנת רד בול זלצבורג, אחריי ריקרדו מוניז. אוליבר גלסנר הפך להיות עוזר המאמן שלו בקבוצה.[10] הקבוצה הודחה מסיבוב המוקדמות השני של ליגת האלופות בידי F91 דודלאנג' מלוקסמבורג ביולי עקב חוק שערי חוץ לאחר תיקו 4-4 בסיכום 2 המשחקים.[11] בליגה הם סיימו במקום השני בפיגור של 5 נקודות מאוסטריה וינה, והפסידו בחצי גמר הגביע האוסטרי 1–2 לקבוצה מהליגה השלישית FC Juniors OÖ.[12]
בעונת 2013/2014, שמידט הוביל את זלצבורג לדאבל, עם יתרון של 18 נקודות על פני ראפיד וינה וזכה רשמית באליפות הליגה כשנותרו שמונה משחקים לסיום העונה.[13] הקבוצה ניצחה 4–2 בגמר הגביע האוסטרי את סט פולטן (SKN St. Pölten).[14]
באייר לברקוזן
באייר לברקוזן מינתה את שמידט כמאמנה במקום סמי הופייה שפוטר. חוזהו לשנתיים נכנס לתוקף מתחילת עונת 2014-2015.[13] בהופעת הבכורה של שמידט, הקבוצה ניצחה את אלמניה וולדאלגשיים (SV Alemannia Waldalgesheim) 6-0 בסיבוב הראשון של הגביע עם חמישה שערים של שטפן קיסלינג.[15] שמונה ימים לאחר מכן הוא ניצח אצל השכנים בורוסיה דורטמונד בבכורה שלו בבונדסליגה.[16] הוא סיים את עונתו הראשונה במקום הרביעי, הפסיד בחצי גמר הגביע הגרמני בפנדלים נגד באיירן מינכן, והודח בשמינית גמר ליגת האלופות באותה שיטה מול אתלטיקו מדריד.[17][18]
לאחר עונתו הראשונה, שמידט חתם על חוזה חדש עד 2019. ב-21 בפברואר 2016, הוא הורחק על ידי השופט פליקס צוואייר במשחק מול בורוסיה דורטמונד, לאחר מחלוקת על בעיטה חופשית שהובילה את היריבה להבקיע את השער היחיד במשחק. בתחילה הוא סירב לעזוב את המגרש, מה שגרם לשופט צוואייר להשהות את המשחק ולהוביל את השחקנים מחוץ למגרש, והמשחק הגיע לשיאו בעיכוב של 8 דקות לפני שחודש ללא שמידט במגרש.[19] עונת 2015/2016 הסתיימה במקום השלישי עם מוקדמות ליגת האלופות.[20] ב-5 במרץ 2017, שמידט פוטר על ידי המנהל הספורטיבי רודי פלר בעקבות הפסד 6–2 בדורטמונד שהותיר את לברקוזן במקום ה-9.[21]
בייג'ינג גואואן
ביוני 2017, שמידט מונה כמאמן בייג'ינג גואואן מליגת העל הסינית עם חוזה לשנתיים וחצי.[22] הוא זכה בגביע הסיני ב-2018.[23] ב-31 ביולי 2019 הוא פוטר. מאות אוהדים הגיעו לשדה התעופה לפרידה מרגשת כשעזב.[24][25][26]
ב-18 במאי 2022, שמידט חתם על חוזה לשנתיים בבנפיקה ליסבון מליגת העל הפורטוגלית. הוא הפך לגרמני השני שמונה למאמן במועדון, אחריי יופ היינקס.[31] בנפיקה החלה את עונת 2022–2023 עם 13 ניצחונות רצופים בכל המסגרות (ליגה וליגת האלופות), וסימנו את ההתחלה הטובה ביותר של המועדון לעונה מזה 39 שנים.[32] ב-21 באוקטובר, שמידט ניצח בקלאסיקו הראשון שלו כמאמן (O Clássico המשחק בין בנפיקה לפורטו) וסיים את הרצף של תשעה משחקים של בנפיקה ללא ניצחון מול היריבה פורטו.[33] צורת המשחק של בנפיקה הפכה את הקבוצה לבלתי מנוצחת במשך 29 משחקים, לפני שהובסה 3–0 בחוץ מול ספורטינג בראגה ב-30 בדצמבר. באירופה, קמפיין ליגת האלופות של בנפיקה צבר מספר שיאים: הם עלו על השיא הפורטוגלי במשחקים רצופים מבלי להפסיד בתחרות,[34] הם הפכו לקבוצה הפורטוגלית הראשונה שמגיעה לרבע הגמר פעמיים ברציפות, והם השיגו את ניצחונות הבית והחוץ הגדולים ביותר שלהם (לא כולל שלבי המוקדמות) 5-1 נגד קלאב ברוז', וניצחון 1–6 באצטדיון סמי עופר על מכבי חיפה (כדורגל), בהתאמה.[35]