רב האי בן דוד גאון היה גאון ישיבת פומבדיתא לקראת סוף תקופת הגאונים, במשך שבע שנים ומחצה, בשנים ד'תרמ"ט-ד'תרנ"ו (889–896), בין הגאונים רב צמח בן פלטוי ורב קימוי בן אחאי.
היה דיין בבגדד שנים רבות לפני שנעשה לגאון, והוא שהעביר את ישיבת פומבדיתא לבגדד. מתשובותיו לא נשאר מאומה, ואולי חלק מן התשובות המיוחסות לרב האי בן שרירא גאון הן למעשה שלו. יש מן החוקרים שייחסו לו את ספר השטרות, ויש שייחסו את ספר השטרות לרב האי בן שרירא גאון.
כמה מחכמי הקראים הקדמונים מייחסים ל"האי ראש הישיבה" ספר פולמוס נגד הקראים, שדן בעניין עיבור החודש וקביעת הלוח העברי. הדעות חלוקות אם הכוונה לרב האי בן דוד או לרב האי בן נחשון, ודוד סקליר הציע שמדובר בחכם ארץ־ישראלי שנטה לאחדות עם הקראים.[1]
לקריאה נוספת
הערות שוליים
