קשת וילסון

קשת וילסון - מבט מדרום

קשת וילסון - מבט מצפון

קשת וילסון היא מבנה קשת קדום עשוי אבנים, הממוקם בצד הצפוני של רחבת הכותל המערבי בעיר העתיקה של ירושלים. קשת וילסון בנויה 23 נדבכים אחידים של אבנים מסותתות, ורוחבה 13.1 מטר. הקשת מהווה קטע מגשר וילסון שרשרת של קשתות היוצאות מרחבת הר הבית ומעליהן עובר רחוב השלשלת. הקשת נקראת על שם צ'ארלס וילסון, מהנדס וקצין בצבא הבריטי שהיה הראשון שחקר את הקשת באופן מדעי.

הדעה המקובלת היא שהקשת הקדומה הייתה חלק משרשרת של קשתות שיצרה גשר מחבר בין העיר העליונה והר הבית. יש הסבורים שאותו גשר קדום שימש כמעבר לעולי רגל מהעיר העליונה לבית המקדש ואחרים סבורים שהוא שימש כמעבר פרטי לכוהנים ולבני מעמד האצולה בירושלים.

עד מלחמת ששת הימים הייתה הקשת וסביבותיה מוזנחות ומלאות בסחף ופסולת. עם איחוד ירושלים ב־1967, השקיעה מדינת ישראל בשיפוץ, ניקיון וחקר ארכאולוגי של הקשת במסגרת חפירות מנהרות הכותל. בעזרת מימון של משרד הדתות ורשות העתיקות בוצעו עבודות שיפוץ וחפירה נרחבות. בין השאר, נחפרו חדרים תת-קרקעיים, גודרו הפירים, והוסבו אולמות תת-קרקעיים לבית כנסת.

בשנת 2017, התגלו תיאטרון רומי קטן, שמונה נדבכים חדשים של הכותל המערבי ותעלת ניקוז מתחת לקשת וילסון. החפירות נערכו על ידי רשות העתיקות והקרן למורשת הכותל המערבי. הממצאים שהתגלו היו קבורים תחת שכבת עפר בעובי של כשמונה מטרים^[1].

תיארוך הקשת

עד המאה ה-21 לא נערכו חפירות ארכאולוגיות מסודרות בחלל הקשת והועלו השערות שונות לגבי תאריך הקמת הקשת. צ'ארלס וורן וצ'ארלס וילסון הציעו שהקשת הנוכחית נבנתה בתקופה הביזנטית, בימיו של קונסטנטינוס או יוסטיאנוס^[2]. במהלך עבודתו הארכאולוגית, חפר וילסון שני פירים ומנהרות בסמוך לאומנה המערבית של קשת וילסון וסמוך לכותל, שם זיהה מפולות של אבני קשת. הוא סבר שהקשת המקורית התמוטטה בעבר והקשת הנוכחית מאוחרת ממנה. הוא תיארך את הקשת המקורית למאות הב'-ג', ואילו את הקשת הנוכחית למאות ה'-ו'^[3]. קלונר הציע שהקשת הנוכחית נבנתה בתקופה הרומית המאוחרת^[4], ואילו דן בהט הציע שהקשת נבנתה בתקופה האומאית (תקופת בית אומיה)^[5]. אלכסנדר און ושלומית וקסלר בדולח פרסמו ב-2010 מאמר ובו טענו כי הקשת הנוכחית היא הקשת המקורית מן התקופה ההרודיאנית^[6]. בשנת 2020 טענו קבוצת חוקרים, על סמך חפירות בבסיס הקשת ותארוך פחמן-14 שהקשת הנוכחית נבנתה בשני שלבים. בשלב הראשון נבנה גשר ברוחב של 7.5 מטרים על ידי הורדוס בעת בניית מתחם הר הבית ובשלב שני הוכפל רוחב הגשר בימי הנציבים הרומיים עוד בימי בית המקדש השני^[7].

המבנה דמוי-תיאטרון

המבנה דמוי-תיאטרון מתחת לקשת וילסון. הכותל מאחורי הצלם, ממול - אומנות קשת וילסון המשמשות כקיר הבמה. ניתן להבחין ב"תפר" בין חלק האומנה העתיק יותר (מימין) לחלק האומנה המאוחר יותר

מתחת לקשת התגלה בחפירות מבנה דמוי-תיאטרון קטן (בקוטר 6 מ') שהוקם בסביבות שנת 130 לספירה. מושבי התיאטרון נסמכו על הכותל המערבי ובמתו נסמכה על אומנת שער וילסון. המבנה שימש כאודאון (תיאטרון מקורה בעל במה קטנה) שיועד להופעות מוזיקליות ולישיבות מועצת העיר. קירוי המבנה היה על ידי קשת וילסון עצמה. לפי עדויות בשטח, דומה שבנייתו של המבנה לא הושלמה. קיימים בו פריטים שהגימור שלהם חסר ומדרגות שלא הושלמו לחלוטין. לפיכך לא ברור אם המבנה תפקד אי פעם.

הסיבה האפשרית להקמת האודאון יכולה להיות דרישה רומאית רשמית מהקולוניה להקים מבנה ציבור כזה על מנת שיהיה אפשר להכיר בה כעיר ולקבל את תושביה כאזרחים רומים.

אחריתו של המבנה קשורה ככל הנראה ברעידת האדמה של 363. נראה שהחלק העתיק יותר של אומנת קשת וילסון החלה להתמוטט ועל מנת לחזק אותה, נשפכו לכל החלל תחתיה אבנים ועפר, שנערמו מעל מבנה האודאון.

לקריאה נוספת

• עמוס קלונר, תיארוך רחוב הרוחב הדרומי (הדקומנוס הדרומי) של איליה קפיטולינה וקשת וילסון, חידושים בחקר ירושלים יא, 2006, (תשסו), עמ' 239–247
• דן בהט, מה צ'ארלס וורן לא הכיר בקשת וילסון?, מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 1, 2006, (תשסו), עמ' 87–95
• אלכסנדר און, שלומית וקסלר-בדולח, גדעון אבני, גשר ווילסון לאור חפירות חדשות, חידושים בארכאולוגיה של ירושלים ב, עמ' 55–63
• שלומית וקסלר בדולח, אלכסנדר און ורנטה רוזנטל־הגינבוטום, הקרדו המזרחי וגשר וילסון לאור חפירות חדשות – השרידים מימי הבית השני ומהתקופה הרומית, אדם ליד קשת רומית - מאמרים לכבודו של יורם צפריר, לאה די סגני, יזהר הירשפלד, רינה טלגם, יוסף פטריך (עורכים), ירושלים, (2010), עמ' 135–159
• אלכסנדר און ושלומית וקסלר-בדולח, קשת וילסון לאור חפירות חדשות ומחקרי עבר, חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה ד, ירושלים, 2010, עמ' 84–100
• סילביה מן, אתרי ירושלים, ספריית מעריב, 1976.
• זאב וילנאי, אנציקלופדית וילנאי לירושלים, כרך ב', הוצאת אחיעבר, ירושלים,1993
• האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגית בארץ ישראל, כרך ב', כרטא, ירושלים, 1992

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קשת וילסון בוויקישיתוף

• ירושלים - מנהרות הכותל - עבודות השימור בקשת וילסון, באתר מינהל השימור - רשות העתיקות
• דו"ח רשות העתיקות, 31 בדצמבר 2019
• איתי בלומנטל, נחשף מי בנה את קשת וילסון במנהרות הכותל, באתר ynet, 3 ביוני 2020

הערות שוליים

1. ניר חסון, תיאטרון רומי עתיק התגלה בחפירות מתחת לכותל, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2017
2. Ch. Wilson and Ch. Warren, Recovery of Jerusalem, London 1871, p. 79
3. Ch. Warren and C.R Conder, The survey of Western Palestine IIIm Jerusalem, London 1884,pp. 196-198
4. עמוס קלונר, תיארוך רחוב הרוחב הדרומי (הדקומנוס הדרומי) של איליה קפיטולינה וקשת וילסון, חידושים בחקר ירושלים יא, 2006, (תשסו), עמ' 239-24
5. דן בהט, מנהרות הכותל המערבי, קדמוניות 101-102, תשנ"ד, עמ' 38–48
6. אלכסנדר און ושלומית וקסלר-בדולח, קשת וילסון לאור חפירות חדשות ומחקרי עבר, חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה ד, ירושלים, 2010, עמ' 84–100
7. Regev J, Uziel J, Lieberman T, Solomon A, Gadot Y, Ben-Ami D, et al. (2020) Radiocarbon dating and microarchaeology untangle the history of Jerusalem's Temple Mount: A view from Wilson's Arch, PLoS ONE 15(6): e0233307.