באולימפיאדת אטלנטה (1996) סיים קולינס במקום 24 בריצת 100 מטר בתוצאה של 10.34 שניות. בשלב המוקדמות הוא קבע תוצאה טובה יותר של 10.27 שניות. נוסף לכך, הוא סיים במקום 17 בריצת שליחים 4x100 מטר בתוצאה של 40.12 שניות.
באליפות העולם באתלטיקה שנערכה בסביליה, ספרד1999 סיים קולינס במקום 46 בריצת 100 מטר בתוצאה של 10.50 שניות ובמקום 43 בריצת 200 מטר בתוצאה של 20.95 שניות.
2000
באולימפיאדת סידני (2000) סיים קולינס במקום שביעי בריצת 100 מטר בתוצאה של 10.17 שניות ובמקום 10 בריצת 200 מטר בתוצאה של 20.57 שניות. בשלב רבע הגמר הוא קבע תוצאה של 20.47 שניות.
2001
באליפות העולם באתלטיקה שנערכה באדמונטון, קנדה2001 זכה קולינס במדליית ארד בריצת 200 מטר בתוצאה של 20.20 שניות בצוותא עם שון קרופורד מארצות הברית, אחרי קונסטנטינוס קנטריס מיוון (20.04 שניות) וכריסטופר ויליאמס מג'מייקה (20.20 שניות). נוסף לכך, הוא סיים במקום חמישי בריצת 100 מטר בתוצאה של 10.07 שניות, המנצח היה מוריס גרין מארצות הברית (9.82 שניות). בשלב רבע הגמר הוא קבע תוצאה של 10.0 שניות.
2002
במשחקי חבר העמים שנערכו במנצ'סטר, אנגליה בשנת 2002 זכה קולינס במדליית זהב בריצת 100 מטר בשיא אישי חדש של 9.98 שניות וירד לראשונה מתחת ל-10 שניות בריצה זו. לאחר הריצה נמצא חיובי בבדיקת סמים, הוא הורחק מהמשך התחרות אך התואר לא נלקח ממנו משום שהשתמש בתרופות נגד האסתמה ממנה סבל מספר שנים והטעות שלו הייתה שלא דיווח לוועדה הרפואית. שלושה שבועות לאחר מכן, בתחרות בציריך, שווייץ הוא השווה את שיאו בריצת 100 מטר (9.98 שניות) וחודש לאחר מכן, בתחרות בפריז הוא השווה פעם נוספת את שיאו בריצה זו.
2003
באליפות העולם באתלטיקה באולם שנערכה בברמינגהאם, אנגליה במרץ 2003 זכה קולינס במדליית כסף בריצת 60 מטר בתוצאה של 6.53 שניות, אחרי ג'סטין גאטלין מארצות הברית (6.46 שניות) ולפני ג'ייסון גארדנר מבריטניה (6.55 שניות).
אלוף עולם
שבוע לפני אליפות העולם באתלטיקה, בתחרות שנערכה בציריך באוגוסט 2003 קבע קולינס בריצת 100 מטר תוצאה של 9.99 שניות והגיע לאליפות בשיא כושרו. באליפות עצמה שנערכה בפריז, צרפת הוא זכה במדליית זהב בריצת 100 מטר בתוצאה של 10.07 שניות, לפני דארל בראון מטרינידד וטובגו (10.08 שניות) ודארן קמפבל מבריטניה (10.08 שניות).
באליפות העולם באתלטיקה שנערכה בהלסינקי, פינלנד2005 זכה קולינס במדליית ארד בריצת 100 מטר בתוצאה של 10.05 שניות, אחרי גאטלין (9.88 שניות) ומייקל פרטר מג'מייקה (10.05 שניות).
2007
באליפות העולם באתלטיקה שנערכה באוסקה, יפן2007 סיים קולינס במקום עשירי בריצת 100 מטר בתוצאה של 10.21 שניות, תוצאה זהה לזו של מתחרו שעלה לשלב הגמר.
2008
באליפות העולם באתלטיקה באולם שנערכה בוולנסיה, ספרד במרץ 2008 זכה קולינס במדליית כסף בריצת 60 מטר בתוצאה של 6.54 שניות ביחד עם דוויין צ'יימברס מבריטניה, אחרי אולוסוג'י פסובה מניגריה (6.51 שניות).
באולימפיאדת בייג'ינג (2008) סיים קולינס במקום שישי בריצת 200 מטר בתוצאה של 20.59 שניות בשלב חצי הגמר הוא קבע תוצאה של 20.25 שניות ובמקום תשיעי בריצת 100 מטר בתוצאה של 10.05 שניות, ארבע מאיות השנייה לאט מעלייה לשלב הגמר.
2009
באליפות העולם באתלטיקה שנערכה בברלין, גרמניה2009 סיים קולינס במקום 18 בריצת 100 מטר בתוצאה של 10.20 שניות ובמקום 22 בריצת 200 מטר בתוצאה של 20.84 שניות.
2011
באליפות העולם באתלטיקה שנערכה בטגו, קוריאה הדרומית2011 זכה קולינס בשתי מדליות ארד, בריצת 100 מטר בתוצאה של 10.09 שניות, אחרי יוהאן בלייק מג'מייקה (9.92 שניות) ווולטר דיקס מארצות הברית (10.08 שניות). המועמד לניצחון שיאן ואלוף העולם יוסיין בולט מג'מייקה פסל בזינוק ובריצת שליחים 4x100 מטר בתוצאה של 38.49 שניות, אחרי ג'מייקה שקבעה שיא עולם חדש של 37.04 שניות וצרפת (38.20 שניות). נוסף לכך, הוא סיים במקום 11 בריצת 200 מטר בתוצאה של 20.64 שניות.
קים קולינס, אליפות העולם באתלטיקה באולם, ולנסיה 2008
2012
קולינס נבחר לשאת את דגל סנט קיטס ונוויס בטקס הפתיחה של אולימפיאדת לונדון (2012). עם זאת, הדיח אותו הוועד האולימפי של סנט קיטס ונוויס מהמשלחת לאחר שעזב את הכפר האולימפי ועבר לגור עם אשתו בבית מלון, והוא לא הופיע למוקדמות ריצת ה-100 מטר, בהן אמור היה להשתתף[1].
2016
בתחרות בגרמניה קולינס שבר את שיאו האישי בריצת 100 מטר והעמידו על 9.93 שניות, תוצאה המהווה שיא עולם לגילאי 40+
2018
באליפות העולם באולם שנערכה בבירמניגהאם קולינס עלה לשלב חצי הגמר בריצת 100 מטר מהמקום השלישי במקצה שלו. בחצי הגמר הוא לא השתתף, ובסיומה של התחרות הוא פרש מהקריירה הספורטיבית שלו[2]
