קונג פו גמל שלמה דרומי (בסינית: 南派螳螂) היא אמנות לחימה סינית.
השיטה
מקור השיטה במקדש הג'וק לאם ג'י במחוז קוונג סאי, שם פותחה במאה ה-19 על ידי הנזיר סאם דארט. תלמידו לי סיאם החל לאמן בשיטה זו בגואנגדונג בדרום סין. אחד מתלמידיו היה צ'אן ייל צ'ונג שחזר לקוונג סאי להמשך אימונים אצל סאם דארט ולאחר זמן מה פתח מרפאה באזור. צ'אן ייל צ'ונג קרא למרפאה שלו קוונג סאי ג'וק לאם גיי טונג לונג פאי (江西竹林) ומכאן שמה של השיטה. תלמידו המפורסם ביותר של צ'אן ייל צ'ונג היה לאם סאנג. בדומה להרבה מסטרים סיניים אחרים, לאם סאנג ברח לארצות הברית ב-1949 בעקבות המהפכה הקומוניסטית, שם לימד את האמנות שלו למספר מצומצם של תלמידים. המוכרים שבהם שעדיין מלמדים כיום הם הנרי פו איי וג'ין פון מארק.
למרות השם קונג פו גמל שלמה דרומי, אין סגנון זה דומה כלל לסגנון קונג פו גמל שלמה צפוני (螳螂拳) ומתאפיינת בלחימה פנימית וקרובה. הלחימה נערכת תוך שימוש בהרבה תנועות מהירות מטווח קצר, והפעלת כח בשליטה מלאה. השיטה מכילה טכניקות של צ'י קונג פנימי (Yeul Kung) וחיצוני (Nong Kung) על פי העקרונות של יין ויאנג.
סגנונות
- K. S. Hsiung Thong Long Quet Tsot (螳螂國術)[1]
- Kwong Sai Jook Lum (江西竹林)
- Chow Gar (周家)
- Chu Gar (朱家)
- Iron Ox
הסגנונות שונים אחד מהשני בהיסטוריה שלהם, אבל בעלי בסיס תנועתי משותף:
- כוחות קצרים (Inch Power).
- תנועה זורמת ורכה בעלת כוחות מתפרצים.
- שימוש נרחב במכות משולבות של ידיים ורגליים.
הערות שוליים
