קומיס (רומנית: Cómis) היה תואר אצולה או, ביתר דיוק, משרה או תפקיד ("דְרֶגַטוריה") של אציל ("דְרֶגַטור") בנסיכויות הרומניות. בוולאכיה הוא מוזכר לראשונה בשנת 1415 ובמולדובה ב-1435[1]. ייתכן כי המילה ממקור לטיני (comes stabuli) ואחר כך יווני-ביזנטי (κόμης) עברה דרך שפות סלביות לרומנית.[2],[3]
לתואר היו שלוש דרגות - הקומיס הגדול, קומיס שני וקומיס שלישי.
הקומיס הגדול, בויאר מדרגה שנייה, היה ממונה על אורוות השליט בנסיכויות הרומניות וחבר במועצת השליט. הוא פיקח על האורוות, אבזור הרכיבה, משרתי האורוות, הנפחים שפרזלו את הסוסים ויוצרי ומתקני האופנים למרכבות. כמו כן היה הקומיס הגדול אחראי על מפקד הסוסים, על הובלת הסוסים שנשלחו על ידי השליט לסולטאן העות'מאני, ממונה על כל הטקסים שבו השתתפו סוסי השליט ובמיוחד "טבלה-באשה" (Tavla başa), הסוס שהתקבל כמתנה מהסולטאן.[4] טקסים אלה כללו את המצעדים הצבאיים המסורתיים שנערכו בחג ההתגלות או חג טבילתו של ישו, הנקרא אצל הרומנים "בובוטיאזה", וביום גאורגה הקדוש. הקומיס הגדול היה זכאי לגבות לעצמו תשלום תלת שנתי מכל טחנת קמח המופעלת בזרם מים, ועד 1812 הוא החזיק במונופול הרכישות עבור הצבא. הקומיס הגדול היה הבויאר היחיד מדרגה שנייה, שהיה זכאי לקלפאק עשוי מפרוות צובל, כמו הבויארים מדרגה ראשונה[5].
תחת הקומיס הגדול היו קומיס שני ("וְטוֹרי קומיס") וקומיס שלישי (טרֶטי קומיס") - הקומיס השני היה בויאר מדרגה רביעית והקומיס השלישי בויאר מדרגה חמישית, כמו כן עובדים זוטרים הקרויים "קומישל" (comişel) (ברבים comişei קומישֶי).
בין דמויות היסטוריות ששרתו בתפקיד של קומיס גדול יש לציין בשנים 1511-1510 את ניאגויה בסאראב, לימים שליט ולאכיה.
במולדובה מילא, למשל, את תפקיד הקומיס הגדול הכרוניקן מירון קוסטין.
לקריאה נוספת
- Constantin C. Giurescu, Istoria Românilor, volumul III
- Mihai Ţipău- Domnii fanarioţi în Ţările Române, mică enciclopedie, Bucureşti, Omonia 2008
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ M.Ţipău עמוד 200
- ^ Dicţionarul Etimologic Român
- ^ M.Ţipău עמוד 200
- ^ Enciclopedia României
- ^ Dicţionarul Etimologic Român
