קובי (יעקב) פלג (נולד ב-28 במרץ 1958) הוא פרופסור לניהול מצבי חירום ורפואת אסונות באוניברסיטת תל אביב, ולשעבר מנהל המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה שבמכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות.
ביוגרפיה
פלג גדל ברמת גן. התגייס ב־1976 ושירת בצנחנים עד ליציאתו לקורס חובשים, ובהמשך התקדם במסלול של קציני ארגון הרפואה.
במלחמת לבנון הראשונה שימש כקצין ארגון הרפואה של "כח ורדי"[1]. בהמשך ביצע שורת תפקידים בחיל הרפואה, לרבות מפקד קורס קציני ארגון רפואה, מדריך ראשי של בה"ד 10, ראש מדור מבצעים חיילי, ראש ענף ארגון והדרכה חיילי ומפקד מתקן האימונים של חיל הרפואה. במלחמת המפרץ הראשונה שימש כראש ענף רפואה במפקדת קצין חיל ראשי להג"א והגמ"ר (שהוסבה בהמשך לפיקוד העורף) והיה אחראי על מערך הרפואה של העורף במלחמה. בשנים 1997–1998 הושאל על ידי צה"ל למשרד הבריאות על מנת לשמש כעוזר בכיר לשר הבריאות. בתקופה זו שימש גם כחבר בוועד המנהל של מד"א. בין השנים 1998–2001 פיקד על בה"ד 10, תקופה במהלכה זכה הבה"ד לפרס הרמטכ"ל כיחידה מצטיינת, לפרס סגן הרמטכ"ל כיחידת הדרכה מצטיינת ושלושה פרסי איכות מראש אט"ל. במהלך שירותו הצבאי ניהל מספר לא מבוטל של אירועים רבי נפגעים, במסגרת האחריות של חיל הרפואה באותה עת על ניהול אירועים רבי נפגעים במדינת ישראל (אחריות שהועברה בהמשך למד"א). השתחרר בדרגת אל"ם.
פלג בעל תואר ראשון במדעי המדינה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה מאוניברסיטת בר-אילן, תואר שני בבריאות הציבור עם התמחות במנהל רפואי מ-USUHS (מרילנד, ארצות הברית) ותואר שלישי בניהול ומדיניות מערכות בריאות מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
לאחר פרישתו מצה"ל, הקים את המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה במכון גרטנר. המרכז עוסק בחקר ההיפגעות בישראל ובעולם ונחשב לאחד ממרכזי המחקר המובילים בתחום של חקר האפידמיולוגיה של ההיפגעות בדגש על אירועים רבי נפגעים בכלל וטרור בפרט. במסגרת המרכז הלאומי מנוהל רשם הטראומה הלאומי של ישראל (שהוקם ב-1995 על ידי ויטה בראל[2]). מיום הקמתו, המרכז פרסם קרוב ל-200 פרסומים, לרבות בעיתונות המובילה בעולם הרפואה.
בשנת 2005 הקים את החוג והתוכנית לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב[3] בשיתוף עם פרופ' שוקי שמר ובשנת 2010 הקים את התוכנית הבין-לאומית לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב. מיום הקמתן, העמידו התוכניות מאות בוגרות ובוגרים אשר השתלבו בעשייה בתחום ההערכות לחירום והסיוע ההומניטרי בישראל ובעולם.
בשנת 2008 הוסמך על ידי United Nations Disaster Assessment and Coordination, גוף של האו"ם המאגד מומחים בניהול אסונות מרחבי העולם ואשר מסייע לממשלות בעת אסון לתאם את כל הגופים הפועלים בשטח האסון, כאחד המומחים מטעמו. במקביל, משמש גם כחונך מטעם ארגון הבריאות העולמי (WHO) לבתי חולים שדה לאזורי אסון בתהליך ההסמכה לפעילות באזורי אסון[4].
בשנת 2017 נבחר לשמש כיו"ר דירקטוריון האיגוד העולמי לרפואת אסונות (World Association for Disaster and Emergency Medicine, WADEM)[5]. בנוסף, במסגרת פעילותו ותפקידיו משמש כחבר במועצה הלאומית לטראומה, ומשמש יו"ר וחבר במספר ועדות לאומיות ובין-לאומיות, לרבות הוועדה הלאומית לאירועים רבי נפגעים של משרד הבריאות[6].
תרומה לשדה המחקר
במסגרת תפקידו כראש המרכז לחקר טראומה ורפואה הוביל פרופ' פלג מחקרים רבים, חלקם משמעותיים ופורצי דרך בחקר ההיפגעות ורפואת הטרור והאסון.
בין הפרסומים הנ"ל ניתן למנות את המחקר פורץ הדרך בו בשנות ה-90 פיתח מודל אופטימיזציה, מבוסס GIS, למיקום נקודות הזנקה לאמבולנסים באופן שייקצר משמעותית את זמן התגובה וישפר את זמינות האמבולנסים[7]. מאמר זה הוא מהמצוטטים ביותר בעולם בתחום ומהווה אבן דרך לפעילות של מערכי אמבולנסים במדינות מפותחות. שני מחקרים אחרים אשר פרצו דרך עסקו בהבדלים שבין פצועים במלחמה לפצועי טרור, בין פצועים אזרחיים לחיילים ובין פציעות ירי לפציעות מפיצוץ. בנוסף, הוביל מחקר אשר בעקבותיו שונתה שיטת התגמול לביה"ח בניתוחי שבר צוואר ירך, דבר שהוביל לירידה משמעותית בתמותה בביה"ח לאחר הניתוחים הנ"ל[8][9]. מחקר זה הוביל לשינוי שיטת התגמול הנהוגה כיום לבתי חולים בישראל. השיטה צוטטה בהמשך על ידי רבים ממובילי מדיניות הבריאות בישראל ומהווה כיום את אחד ממדדי האיכות של בתי החולים בישראל[10].
מחקרים נוספים שבוצעו בהובלת פרופ' פלג במרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה הביאו לתובנות משמעותיות בהבנת מנגנוני פציעה בטרור, כולל פתוח מודל חדש לאפידמיולוגיה של היפגעות מפיצוצים כפועל יוצא ממקום ההארעות[11][12]. בין אלו נכללים מחקרים העוסקים באפיון פציעות של נפגעים באירועי טרור[13] והגדרה מחדש של יכולת המענה של בתי חולים לקליטת נפגעי טרור[14]. בנוסף, הוביל פרופ' פלג מחקר שצוטט רבות בספרות המדעית בו מתוארים לראשונה ההבדלים המשמעותיים בין פציעות ירי לפציעות פיצוץ[15]. התובנות העולות מהמחקר השפיעו על מדיניות ההערכות של מערכת הבריאות בחתך צריכת שירותי בריאות לקליטת נפגעי טרור ומלחמה.
סיוע הומניטרי
לפרופ' קובי פלג עשייה רבה בתחום הסיוע ההומניטרי באזורי אסון. בדצמבר 1988 שימש כסגן מפקד המשלחת הרפואית (בית חולים שדה) לקירוואקן (כיום: ונדזור) שבארמניה. ב-1995 השתתף והיה אחראי על הארגון המבצעי של שיגור בית החולים שדה ששלח חיל הרפואה לסייע לפצועי מלחמת האזרחים ברואנדה.
בספטמבר 2009 נשלח במסגרת צוות המומחים של UNDAC לסייע לממשלת אינדונזיה בהערכת צרכים ותאום משלחות בין-לאומיות לרעידת האדמה במערב סומטרה.
מספר חודשים לאחר מכן, בינואר 2010, יצא כחלק מצוות הפיקוד של בית החולים שדה של צה"ל להגיש סיוע רפואי לנפגעי רעידת האדמה בהאיטי[16]. ב-2013 יצא כחלק מהצוות המוביל של ביה"ח שדה של צה"ל לנפגעי טייפון הייאן באי סאסו שבפיליפינים. ב-2015 נשלח מטעם UNDAC לרעידת האדמה בנפאל, שם היה בצוות המשותף של UNDAC וארגון הבריאות העולמי אשר הקים לראשונה, בשיתוף עם משרד הבריאות וחיל הרפואה הנפאלי את המנגנון לקליטה, שליטה וארגון של המשלחות הרפואיות הבין-לאומיות והמקומיות שפעלו בשטח.
הניסיון שצבר במסגרת פעילותו זו הביאה אותו להמליץ על שינוי פרדיגמה בתחום הסיוע הרפואי על ידי איזון בין משלחות ההצלה למשלחות הרפואה, תאום, ארגון, הסמכה, קטלוג וקביעת סטנדרטים וקריטריונים למשלחות הרפואיות, וכן על עבודה מסונכרנת בין גופי הרפואה השונים בשטח, אשר שמה דגש על הערך המוסף שכל יחידת רפואה מסוגלת לתרום למאמץ המשותף[17]. כמו כן, פרופ' פלג הציף את היכולת המוגבלת של יחידות החילוץ, טובות ומקצועיות ככל שיהיו, להציל חיים, והעמיד מנגד מודל של שימוש בהמונים כמחלצים קלים. פרופ' פלג יזם ומוביל שינוי תפיסתי הקורא להרחבת ההכשרה של הציבור הרחב במיומנויות חילוץ קל[18], מתוך הבנה כי מרבית הלכודים תחת ההריסות מחולצים ב-24–48 השעות הראשונות על ידי עוברי אורח, שכנים ובני משפחה[19].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ לקריאה נוספת - כח ורדי, באתר הגבורה
- ^ ויטה בראל באתר מרכז גרטנר - ויטה בראל
- ^ אודות מורי התוכנית מאתר אוניברסיטת תל אביב
- ^ לקריאה נוספת על צוותי חירום רפואיים לאזורי אסון http://www.who.int/hac/techguidance/preparedness/emergency_medical_teams/en
- ^ https://wadem.org/about/board-of-directors/
- ^ ועדת אר"ן של משרד הבריאות - http://www.health.gov.il/Subjects/emergency/preparation/Hospitals/Pages/aran.aspx
- ^ Kobi Peleg, and Joseph S Pliskin. (2004). A Geographic Information System Simulation Model of Ems: Reducing Ambulance Response Time. The American journal of emergency medicine 22:164-70.
- ^ המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות - http://www.israelhpr.org.il/1054/411.htm
- ^ Peleg, K., Savitsky, B., Yitzhak, B., & Avi, I. (2011). Different Reimbursement Influences Surviving of Hip Fracture in Elderly Patients. Injury, 42(2), 128-132.
- ^ ראו למשל - Nyholm, A. M., Gromov, K., Palm, H., ... & Jordy, A. (2015). Time to Surgery is Associated with Thirty-day and Ninety-day Mortality after Proximal Femoral Fracture: A Retrospective Observational Study on Prospectively Collected Data from the Danish Fracture Database Collaborators. JBJS, 97(16), 1333-1339.
- ^ Rozenfeld, M., Givon, A., Shenhar, G., Renert, L., & Peleg, K. (2016). A New Paradigm of Injuries from Terrorist Explosions as a Function of Explosion Setting Type. Annals of surgery, 263(6), 1228-1234.
- ^ Golan, R., Soffer, D., Givon, A., Peleg, K., & Israel Trauma Group. (2014). The Ins and Outs of Terrorist Bus Explosions: Injury Profiles of On-board Explosions versus Explosions Occurring Adjacent to a Bus. Injury, 45(1), 39-43.
- ^ Kluger, Y., Peleg, K., Daniel-Aharonson, L., Mayo, A., & Group, T. I. T. (2004). The Special Injury Pattern in Terrorist Bombings. Journal of the American College of Surgeons, 199(6), 875-879.
- ^ Peleg, K., Kreiss, Y., Ash, N., & Lipsky, A. M. (2011). Optimizing Medical Response to Large-scale Disasters: The Ad Hoc Collaborative Health Care System. Annals of surgery, 253(2), 421-423.
- ^ Peleg, K., Aharonson-Daniel, L., Stein, M., ... & Noji, E. K. (2004). Gunshot and Explosion Injuries: Characteristics, Outcomes, and Implications for Care of Terror-related Injuries in Israel. Annals of surgery, 239(3), 311.
- ^ לקריאה נוספת על בית חולים השדה של צה"ל בהאיטי - http://annals.org/aim/article/745865/early-disaster-response-haiti-israeli-field-hospital-experience
- ^ Peleg, K., & Kellermann, A. L. (2012). Medical Relief After Earthquakes: It's Time for A New Paradigm. Annals of emergency medicine, 59(3), 188-190.
- ^ לצפייה בהרצאתו של פרופ' פלג בנושא זה בסדרת אתנחתא של אונ' ת"א - https://www.youtube.com/watch?v=28WTwdPIvP8
- ^ ראו למשל - Uscher-Pines L, Chandra A, Acosta J, et al. (2012). Citizen Preparedness for Disasters: Are Current Assumptions Valid? Disaster Med Public Health Prep. 6(2):170-173.
